כך מסייעת הבינה המלאכותית לגלות סרטן ריאה לפני שמופיעים תסמינים

אחד האתגרים הגדולים ביותר בהתמודדות עם סרטן הריאה הוא דווקא האופן השקט שבו המחלה עלולה להתפתח. אדם יכול להרגיש בריא לחלוטין, להמשיך בשגרת חייו, מבלי לדעת שבגופו מתפתח גידול שמחייב טיפול. במקרים רבים, כאשר מופיעים התסמינים הראשונים, המחלה כבר נמצאת בשלב מתקדם יותר – שלב שבו אפשרויות הטיפול מורכבות יותר והסיכוי לריפוי פוחת.

"גידול בריאה בדרך כלל אינו גורם לתסמינים בשלבים המוקדמים", מסביר ד"ר אורי ונד, מנהל המערך לרפואת ריאות במרכז הרפואי האוניברסיטאי ברזילי ויועץ בתחום רפואת הריאות במכבי שירותי בריאות. "כאשר מצליחים לאבחן את הגידול בשלב מוקדם, כשהוא עדיין קטן וממוקד, ניתן להציע טיפול יעיל יותר, ובמקרים רבים אף להגיע לריפוי מלא. זו בדיוק המטרה של בדיקות הסקר – לא להמתין עד שהמחלה תאותת על קיומה באמצעות תסמינים, אלא לאתר אותה בזמן שבו ניתן לשנות את מהלך המחלה."

הבדיקה שאליה מתייחס ד"ר ונד היא CT במינון קרינה נמוך (LDCT), בדיקת סקר שנועדה לאתר סרטן ריאה בשלב מוקדם, עוד לפני הופעת תסמינים. בשונה מבדיקות הדמיה המתבצעות בעקבות תלונה רפואית, מטרת בדיקת הסקר במינון קרינה נמוך היא לזהות ממצאים חשודים אצל אנשים שמרגישים בריאים, אך נמצאים בסיכון מוגבר לפתח את המחלה.

בישראל, בדיקת הסקר לגילוי מוקדם של סרטן הריאה כלולה בסל הבריאות לבני 60-74 שעישנו לפחות 20 שנות קופסה (למשל, קופסה ביום במשך 20 שנה או שתי קופסאות ביום במשך עשר שנים), ושעדיין מעשנים או שהפסיקו במהלך 15 השנים האחרונות. חשוב לציין כי המלצות בינלאומיות מקובלות ממליצות על בדיקת סקר באמצעות CT במינון קרינה נמוך לאוכלוסיות בסיכון כבר מגיל 50. מי שעומד בקריטריונים בישראל יכול לפנות לרופא או לרופאת המשפחה בקופת החולים כדי לבדוק את זכאותו ולקבל הפניה לבדיקה.

"בדיקה בדקה שמצילה חיים"

בדיקת CT במינון קרינה נמוך היא בדיקה פשוטה וקצרה יחסית: היא אינה פולשנית, אינה דורשת הזרקת חומר ניגוד, והסריקה עצמה נמשכת פחות מדקה. נוסף על כך, היא מתבצעת במינון קרינה נמוך משמעותית מזה של בדיקת CT רגילה – יתרון שהופך אותה לכלי יעיל ובטוח יחסית לבדיקות סקר באוכלוסייה בסיכון.

"המטרה היא לזהות סרטן ריאה בשלב מוקדם אצל אנשים שאינם סובלים מתסמינים, אך נמצאים בסיכון גבוה למחלה", מסביר ד"ר ארנון מקורי, מנהל מערך הדימות באסותא מרכזים רפואיים. "אני נוהג לכנות אותה 'בדיקה בדקה שמצילה חיים'. זו בדיקה מהירה, ללא הזרקת חומר ניגוד, שיכולה לשנות לחלוטין את מסלול החיים של הנבדק."

לאחר פיילוט ארצי של משרד הבריאות, שבו השתתפו אלפי נבדקים ונבחנה היתכנותה של תוכנית סקר לאומית לגילוי מוקדם של סרטן הריאה באמצעות בדיקת CT במינון קרינה נמוך, נכנסה הבדיקה לסל שירותי הבריאות בספטמבר 2025. אולם הכללתה בסל היא רק תחילתו של התהליך. האתגר האמיתי הוא להגיע לאנשים שנמצאים בסיכון מוגבר, לזהות את הזכאים, להפנות אותם לבדיקה ולוודא שהם אכן מגיעים להיבדק. רק כך ניתן לממש את הפוטנציאל של התוכנית ולהגדיל את מספר מקרי סרטן הריאה המאובחנים בשלב מוקדם, שבו סיכויי הריפוי גבוהים משמעותית.

יישום תוכנית הסקר לסרטן הריאה מורכב יותר מתוכניות סקר אחרות, המבוססות בעיקר על גיל ומין, כמו בדיקות ממוגרפיה או בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס. במקרה של סרטן הריאה יש צורך גם במידע מפורט על הרגלי העישון של הנבדק – כמה שנים עישן, כמה סיגריות צרך לאורך השנים ומתי הפסיק לעשן. מידע זה אינו תמיד מתועד באופן מלא או אחיד בתיק הרפואי, ולכן מערכות הבריאות מתקשות לאתר באופן אוטומטי את כל מי שעומדים בקריטריונים לביצוע הבדיקה.

"הבדיקה כבר נמצאת בסל שירותי הבריאות, אך היא עדיין אינה מנוצלת במידה מספקת", מדגיש ד"ר ונד. "חלק מהפער נובע מחוסר מודעות בקרב הציבור והרופאים, וחלקו מהקושי לזהות את אוכלוסיית היעד. כאן לטכנולוגיה ולמערכות מידע רפואיות יש תפקיד חשוב. הן יכולות לזהות מטופלים שעומדים בקריטריונים, להתריע בפני הרופא המטפל ולהגדיל את הסיכוי שהבדיקה תוצע למי שיכול להפיק ממנה את התועלת הרבה ביותר."

מאות תמונות וממצא אחד שאסור להחמיץ

הרחבת תוכנית הסקר לגילוי מוקדם של סרטן הריאה היא בשורה חשובה, אך היא גם מציבה אתגר משמעותי בפני מערכת הבריאות. כל בדיקת CT כוללת מאות ולעיתים אלפי תמונות שעל הרדיולוג לעבור עליהן בקפידה כדי לזהות ממצאים קטנים שעלולים להיות בעלי משמעות קלינית. במערכת שמתמודדת ממילא עם עומס הולך וגובר ועם מחסור ברדיולוגים, העלייה במספר הבדיקות מחייבת כלים שיסייעו לשמור על פענוח מדויק, עקבי ומהיר.

כאן נכנסת לתמונה הבינה המלאכותית. בשנים האחרונות נכנסו בישראל מספר פתרונות ופיילוטים המבוססים על בינה מלאכותית (AI) המסייעים לרדיולוגים בניתוח בדיקות CT של בית החזה ובזיהוי קשריות ריאתיות – ממצאים קטנים בריאה, שרובם שפירים, אך חלקם עלולים להעיד על שלב מוקדם של סרטן הריאה ולכן מחייבים מעקב או בירור נוסף.

מערכות מסוג זה מסוגלות לסמן קשריות באופן אוטומטי, למדוד את גודלן ונפחן ולהשוות לבדיקות קודמות כדי לזהות שינויים לאורך זמן. אחד הפתרונות הללו הוטמע גם באסותא, כחלק מהשימוש הגובר בכלי AI לתמיכה בעבודת הרדיולוגים. כלים אלה עשויים לסייע בשיפור דיוק הפענוח, בתיעדוף ממצאים ובהפחתת הסיכון שקשרית משמעותית תוחמץ.

"הבינה המלאכותית היא כלי תומך החלטה, מעין 'קורא שני' או 'טייס משנה'", מסביר ד"ר מקורי. "היא יכולה לסמן ממצאים חשודים, לסייע במדידות ולהשוות בין בדיקות שבוצעו לאורך השנים, אבל מי שמפענח את הבדיקה, מאבחן את הממצאים ומקבל את ההחלטות הקליניות הוא הרדיולוג.

הבינה המלאכותית אינה מביאה בחשבון שיקולים נוספים המתכללים את מצבו הרפואי של הנבדק, ואיננה מחליפה שיקול דעת מקצועי."

לאפשרות לבצע השוואה מדויקת בין בדיקות עוקבות יש חשיבות רבה. קשרית ריאתית קטנה שנשארת יציבה לאורך זמן עלולה לדרוש התייחסות שונה לחלוטין מקשרית שגדלה או שינתה את מאפייניה בין שתי בדיקות. מדידה אוטומטית של נפח הקשרית מאפשרת לזהות גם שינויים עדינים, שעלולים להיות קשים להערכה בעין בלבד, ובכך מספקת לרדיולוג מידע עקבי ומדויק יותר לצורך קבלת החלטות.

פענוח בדיקות הסקר מתבצע בהתאם למערכת הדירוג Lung-RADS המספקת שיטה אחידה להערכת רמת החשד לממאירות ולהמלצה על המשך הבירור או המעקב. בחלק מהמקרים ניתן להסתפק בבדיקת מעקב לאחר מספר חודשים, בעוד שבמקרים שבהם עולה חשד גבוה יותר יופנה המטופל לבדיקות נוספות, כגון PET-CT או ביופסיה, בהתאם לממצאים. שימוש בשיטת דירוג אחידה יוצר שפה מקצועית משותפת בין הרדיולוג, רופא הריאות ורופא המשפחה, מסייע בקבלת החלטות עקבית ומאפשר להפנות את המטופלים במהירות למסלול הטיפול המתאים.

להתמקד במניעה לפני שמגיעים לטיפול

למרות שמטרתה העיקרית של בדיקת הסקר היא גילוי מוקדם של סרטן הריאה, הסריקה עשויה לחשוף גם ממצאים רפואיים נוספים בעלי חשיבות. כך למשל ניתן לזהות סימנים לאמפיזמה (נפחת הריאות), הסתיידויות בעורקים הכליליים המעידות על סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, ולעיתים גם ממצאים נוספים בריאות ובבית החזה. בעתיד, מערכות בינה מלאכותית צפויות לסייע גם בכימות ובניתוח של ממצאים אלה, ובכך להפיק ערך רפואי רחב יותר מאותה בדיקה.

עם זאת, ד"ר ונד מדגיש כי ממצא בהדמיה אינו מהווה אבחנה בפני עצמה. "לדוגמה, סימנים לאמפיזמה ב- CT יכולים לעורר חשד למחלת ריאות חסימתית כרונית (חסמת הריאות COPD) , אך כדי לאבחן את המחלה נדרשת גם בדיקת תפקודי ריאה והערכה קלינית מתאימה", הוא מסביר. "לכן חשוב לראות בבדיקת הסקר לא רק כלי לגילוי מוקדם של סרטן הריאה, אלא גם הזדמנות רחבה יותר לשפר את בריאותו של המטופל, בדגש על הבריאות הנשימתית."

לדבריו, כאשר מתגלה ממצא משמעותי, ניתן לנצל את המפגש עם מערכת הבריאות כדי להשלים בירור רפואי במידת הצורך, להפנות את המטופל לתוכנית גמילה מעישון, ולאתר ולטפל בגורמי סיכון נוספים. כך, בדיקת סקר אחת עשויה להפוך לנקודת פתיחה להתערבות רפואית רחבה יותר, שעשויה לשפר את בריאותו של המטופל גם מעבר למניעת סרטן הריאה.

גם הסרת חסמים מעשיים יכולה לתרום להגדלת שיעור ההיענות לבדיקת הסקר. בחמישה ממרכזי אסותא שבהם מבוצעת בדיקת ה- CT במינון קרינה נמוך ניתן להגיע לבדיקה ללא קביעת תור מראש, לאחר קבלת הפניה והתחייבות מתאימות. אם מתגלה ממצא המחייב המשך בירור, הנבדק מופנה להמשך טיפול בהתאם לרמת הסיכון ולהמלצות הרפואיות.

לדברי ד"ר מקורי גם הטכנולוגיות המתקדמות ביותר אינן מחליפות את אמצעי המניעה היעיל ביותר נגד סרטן הריאה. "ההמלצה החשובה ביותר שלנו היא להפסיק לעשן, או לא להתחיל לעשן מלכתחילה", מדגיש ד"ר מקורי. "בדיקת הסקר מאפשרת לנו לאתר את המחלה בשלב מוקדם יותר ולהגדיל את הסיכוי לריפוי, אבל המטרה של הרפואה היא בראש ובראשונה למנוע את התפתחותה."

חשוב לזכור כי בדיקת הסקר אינה מיועדת לכלל האוכלוסייה, וגם ממצא שמתגלה בה אינו מעיד בהכרח על סרטן. עוצמתה של התוכנית טמונה בהתמקדות באנשים שנמצאים בסיכון מוגבר וביכולת לאתר את המחלה עוד לפני הופעת התסמינים, בשלב שבו סיכויי הריפוי גבוהים משמעותית.

כאשר משלבים איתור יזום של הזכאים לבדיקה, שימוש בבינה מלאכותית התומכת בפענוח, ורצף טיפולי שמבטיח שכל ממצא חשוד יזכה להמשך בירור ומעקב, בדיקה שנמשכת פחות מדקה עשויה להפוך לכלי משמעותי בגילוי מוקדם של סרטן הריאה – ולהציל חיים.

בחסות אסטרהזניקה – כחלק ממיזם "לאנג אמבישן"