סרט ישראלי חדש שמכוון ישר ללב: "חמצן” מגיע לקולנוע
"חמצן" היא דרמה ישראלית חדשה שמביטה מקרוב על מערכת יחסים אינטימית בין אם לבנה, בגילומם של דאנה איבגי ובן סולטן. הסרט מתמקד בהשפעה של מציאות ביטחונית על התא המשפחתי, וזוכה לתגובות חיוביות שמדגישות את הבימוי המאופק, את המשחק, ואת האופן שבו הסיפור האישי מצליח לגעת ולרגש
"חמצן" הוא סרט דרמה ישראלי חדש, שזכה בפרס הראשון והיוקרתי של פסטיבל ירושלים 2025 לסרט הטוב ביותר ולשמונה מועמדויות לפרסי אופיר, כולל הסרט הטוב ביותר. זהו סרטה העלילתי הראשון באורך מלא של הבמאית נטעלי בראון, שמגיעה מעולם הקולנוע הדוקומנטרי עם שורה של יצירות מוערכות וזוכות פרסים.
במרכז "חמצן" עומדת מערכת יחסים אינטימית בין אם לבנה, בגילומם של דאנה איבגי ובן סולטן. השניים יוצרים יחד קשר אמין ונוגע ללב, כזה שמבוסס על קרבה, דאגה ופערים רגשיים, ולא על דרמה מוחצנת. איבגי, בתפקיד אם יחידנית, מציגה דמות שנעה בין אהבה עמוקה, אחריות ופחד מתמשך, בעוד סולטן מגלם צעיר שמונע מתחושת שליחות ונאמנות, גם כשהמתח בין הרצון האישי למחויבות כלפי אחרים נוכח ברקע.
הסרט מתרחש ברגע טעון במיוחד בחיי המשפחה, ומביט מקרוב על ההתמודדות של ענת עם מציאות שמפעילה לחצים מכמה כיוונים. מצד אחד אב מבוגר, בגילומו של מרק רוזנבאום, שנושא עמו זיכרונות ממלחמות עבר ומביא איתו מבט של דור אחר; ומצד שני בן צעיר, שנמצא בעיצומה של מציאות ביטחונית עכשווית ונחוש להישאר חלק ממנה. המפגש בין הדורות מדגיש את הפערים בתפיסת האחריות והמחיר האישי, אך גם את מה שמחבר ביניהם: פחד, דאגה והצורך הטבעי להגן על מי שאוהבים.
לצד הדמויות המרכזיות, בולטת הופעה מפתיעה ונוגעת של נורית גלרון, בהופעה קולנועית נדירה, בתפקיד בת זוגו של האב. גלרון מביאה איתה נוכחות רגישה ושקטה, שמדגישה דווקא את המקומות הרכים והאנושיים של הדמות, ומזכירה עד כמה היא פרפורמרית מדויקת גם על המסך. התפקיד שלה אינו עומד במרכז העלילה, אך מוסיף רובד נוסף לסיפור המשפחתי ומרחיב את נקודת המבט של הסרט אל מערכת יחסים נוספת, כזו שתורמת להבנת המורכבות הרגשית של הבית כולו.
"חמצן" הוא לא סרט שמבקש להצהיר הצהרות גדולות, אלא דרמה חכמה ורגישה שמעדיפה להתבונן. הסרט נשען על הדינמיקה בין הדמויות ועל המתח שנוצר בתוך המרחב המשפחתי, ומציג את הסיטואציה בלי לייפות ובלי לחפש פתרונות פשוטים. הסרט הוקרן בטרום־בכורה וזכה לשבחים וביקורות חיוביות. בין היתר תואר הסרט ככזה שעשוי לעורר הדים, עם בימוי מדויק והופעה בולטת של דאנה איבגי; כיצירה אמיצה שאינה מסיטה את מבטה מהמציאות; וכחוויה מטלטלת ומעוררת השראה, שנוגעת בשאלות קיומיות דרך סיפור אישי.
"חמצן" מצטרף לגל של קולנוע ישראלי שמבקש להתבונן במציאות הביטחונית והחברתית לא דרך אירועים חיצוניים, אלא דרך ההשפעה שלהם על התא המשפחתי. מדובר ביצירה שנוגעת בנקודות הכי חשופות של הישראליות, ויוצרת חיבור מיידי ועמוק שכל אחד מאיתנו יוכל למצוא בו את עצמו. זהו סרט על אהבה, על אחריות, ועל המרחקים שאמא מוכנה ללכת כדי להגן על מי שהיא אוהבת - בלי דרמה מיותרת ובלי לנסות לייפות את המצב.