"הרוח הישראלית לא נשברת": מהקו לדשא - סיפורה של ליגת המילואימניקים

זה לא עוד מיזם ספורטיבי שנולד מתוך רצון לייצר אסקפיזם רגעי. זה עלול להישמע מפתיע, אבל ליגת המילואימניקים-טוטו היא ניסיון שיטתי של ממש להתמודד עם אחת הסוגיות המורכבות ביותר של התקופה האחרונה: החזרה של משרתי מילואים לחיים אזרחיים אחרי חודשים ארוכים של שירות אינטנסיבי, עומס נפשי וניתוק מהשגרה. דרך הכדורגל, מנסה הליגה לייצר עבורם מסגרת קבועה, יציבה ומחייבת - כזו שמחברת בין גוף, קהילה וזהות, ולא מסתפקת בעוד מחווה סמלית.

היוזמה, שמנוהלת על ידי ארגון "החלוץ - חינוך דרך ספורט" ובשיתוף הטוטו וההתאחדות לכדורגל, פועלת מתוך תפיסה ברורה: ספורט אינו רק פעילות פנאי, אלא כלי חברתי בעל פוטנציאל שיקומי. עומר ליבנת, מייסד ומנהל "החלוץ", מגדיר זאת כך: "הליגה הזו היא הרבה מעבר לכדורגל. היא הוכחה לרוח הישראלית שלא נשברת. דרך הספורט אנחנו מחברים בין יחידות, בין אנשים ובין לבבות, ומזכירים שמה שמחזיק אותנו כחברה הוא החיבור, הרעות והאהבה למשחק". לדבריו, הערך המרכזי אינו התוצאה על הדשא, אלא עצם קיומה של מסגרת שמאפשרת למשרתי מילואים להיפגש, להתמיד ולהרגיש חלק ממשהו גדול מהם.

במרכז המיזם עומד מעיין פדן, מייסד הליגה ומילואימניק בעצמו, שמדבר על הליגה לא כעל רעיון תאורטי אלא כתגובה ישירה למציאות שהוא וחבריו חוו על בשרם. "פעם, אם היית שואל אותי מי אני, לא הייתי אומר ‘מילואימניק’," הוא אומר, "היום זה הדבר שהכי מגדיר אותי". מאז השבעה באוקטובר עבר פדן שוב ושוב בין מילואים לאזרחות, במעברים חדים ונטולי הכנה. "כל פעם זו טלטלה אחרת. אתה יום אחד אזרח, למחרת לוחם, ואז שוב חוזר. לא רק הגוף מתעייף. גם הנפש מתבלבלת".

מתוך המקום הזה הוא מתאר את ליבו של המיזם: "כולנו חזרנו מהשנה הקשה הזו עם לב כבד, אבל גם עם רצון אחד - להמשיך להיות ביחד. הליגה הזו היא לא רק משחק. היא הדרך שלנו לזכור מי אנחנו, לשמור על הרוח ולהחזיר את השמחה לחיים. כשאנחנו עולים על המגרש - זה לא רק כדורגל. זו אחווה, זו משפחה, וזה ניצחון קטן של החיים על הכול".

פדן מתאר כיצד הרעיון נולד מתוך תחושת ואקום עמוקה שחווה בעצמו ושזיהה סביבו. "חברים מהמילואים התחילו לשלוח לי הודעות - ‘השמנתי’, ‘איבדתי ביטחון’, ‘כואב לי הגוף’, ‘אני לא מצליח לרוץ’," הוא מספר. "כולם חובבי כדורגל. פתאום הבנתי שכדורגל, שהיה עבור רבים מאיתנו העוגן של החיים, פשוט נעלם".

לדבריו, הבעיה לא הייתה רק היעדר זמן, אלא אובדן המסגרת והאומץ לחזור. "ברגע שאין מסגרת קבועה, משהו מתפרק - פיזית ונפשית". מתוך ההבנה הזו נולדה ליגה שמבוססת במכוון על מסגרות צבאיות אמיתיות. "רציתי שזה יהיה המשך טבעי של השירות - יחידות, פלוגות, גדודים. לא קבוצות אקראיות. החברות שנוצרה במילואים היא כוח, והליגה שומרת עליה גם בין תקופות השירות".

המבנה של הליגה משקף את אותה רגישות למציאות החיים של משרתי מילואים. אין לוח משחקים נוקשה שאינו מתחשב בהקפצות, והניקוד מחושב לפי ממוצע, כך שקבוצות אינן נענשות על שירות פעיל. "שאלתי כל קפטן מתי יש מילואים ופשוט לא שיבצתי משחקים", פדן מסביר. "יכול להיות שקבוצה אחת תשחק 30 משחקים ואחרת 50 - זה לא משנה". גם הבחירה בשופטים - כולם משרתי מילואים - היא חלק מהתפיסה הערכית. "לפני כל משחק השופט מציג את עצמו ואומר: אני בן אדם, אני טועה. זו לא רק החלטה טכנית. זו אמירה ברורה על איך אנחנו רוצים שהמרחב הזה יתנהל - בכבוד, בהוגנות ובהבנה הדדית".

את ההיבט החברתי הרחב של המיזם מבליטה המעורבות של הטוטו, שמציב את הליגה כחלק מתפיסה כוללת של חיבור בין ספורט לאחריות חברתית. מאיר ברדוגו, מנכ"ל הטוטו, מסביר כי "בשנה האחרונה, במסגרת 'המגרש החברתי', יזם הטוטו שורה של פרויקטים לקידום מטרות חברתיות באמצעות הספורט", לדבריו, "אחד הפרויקטים שאנחנו הכי גאים בהם הוא ליגת המילואימניקים טוטו, שנולדה מתוך רצון לומר תודה לאותם מאות אלפים שהקריבו כל כך הרבה למען כולנו. ולמה כדורגל? כי אם יש משהו שהם חלמו עליו במלחמה, זה כדורגל. ועכשיו זה הזמן שלהם לחזור למגרשים לא רק כצופים אלא כשחקנים פעילים עם מעטפת מקצועית שלמה של ההתאחדות לכדורגל".

גם בהתאחדות לכדורגל רואים בליגה הרבה מעבר לפעילות ספורטיבית שגרתית. יריב טפר, מנכ״ל ההתאחדות, מדבר על זכות להחזיר טובה ועל החשיבות בכך שלא מדובר במפגש חד־פעמי. "זו ליגה סדירה עם מאות שחקנים ועשרות של משחקים", הוא אומר. "לראות אנשים שעד לפני רגע לחמו וסיכנו את חייהם, נרגשים כל כך לפני משחק כדורגל – זו עדות למקום האדיר שהמשחק תופס בחיים שלנו, ולכוח של האחדות והרעות, גם מחוץ לשדה הקרב".

את אותה תפיסה ביטא גם מאמן נבחרת ישראל, רן בן שמעון, שהתייחס לליגה כאל חובה מוסרית ולא רק מחווה. לדבריו, "זה המעט שאנחנו יכולים לעשות עבור אנשים שעזבו הכול כדי להגן עלינו. הכדורגל מחבר ומאחד בין כולם, והליגה הזו היא אחד המיזמים המשמעותיים והמרגשים שיצא לי להכיר".

עם יותר משלושים קבוצות, מאות שחקנים ולמעלה ממאות משחקים בעונה, ליגת המילואימניקים-טוטו כבר חורגת מהגדרה של פיילוט. אבל פדן מדגיש שהשאיפה אינה רק לגדול מספרית, אלא להעמיק את ההשפעה. הרחבת הליגה, פיתוח מסגרות אימון נוספות ויצירת מעטפת רחבה יותר למילואימניקים הם חלק מתוכנית עבודה מסודרת, שמבקשת להמשיך ולחבר בין ספורט, קהילה ומשמעות. הרי בסופו של דבר, הליגה הזו אינה עוסקת בשערים או בטבלאות, אלא בשאלה כיצד חברה מתמודדת עם המחיר האנושי של תקופה ממושכת של לחימה, ואיך ניתן, דרך ספורט, לייצר חזרה הדרגתית לחיים. ליגת המילואימניקים-טוטו מציעה לכך תשובה אחת: מסגרת שמכירה במורכבות, נשענת על חברות אמיתית, ונותנת לכדורגל תפקיד עמוק הרבה יותר ממשחק.