mako
פרסומת

מדוע נשים נמצאות בסיכון מוגבר למחלות לב?

מחלות לב הן גורם תמותה מוביל בקרב נשים בישראל ובעולם המערבי. שילוב של מודעות נמוכה וטיפולים שאינם תמיד מספקים מענה מתאים הופכים את האתגר למורכב. כעת, נכנסו לתמונה טיפולים חדשניים שעשויים לשנות את כללי המשחק

פורסם: | עודכן:
 בדיקת לב
אילוסטרציה: Shutterstock, shutterstock
הקישור הועתק

למרות שמחלות לב וכלי דם הן גורם תמותה משמעותי בקרב נשים בישראל ובעולם המערבי, עדיין רווחת תפיסה שגויה שלפיה מחלות לב הן "בעיה של גברים" בלבד. נשים רבות עדיין אינן מודעות לסיכון, ולכן אינן מאובחנות ואינן מקבלות טיפול בזמן. "נשים רבות לצערי מגיעות לבדיקה או לאבחון רק אחרי האירוע הלבבי, למרות שבמקרים רבים ניתן היה למנוע זאת מראש . אחת הבעיות המרכזיות היא שלאחר גיל המעבר חלה עליה משמעותית ברמות הכולסטרול "הרע" - LDL. רמות גבוהות של שומנים בדם, ובפרט של LDL הן גורם סיכון משמעותי להתפתחות מחלות לב וכלי דם, ובהן התקף לב או שבץ מוחי", מתריעה פרופ׳ מיכל לאופר-פרל, קרדיולוגית בכירה, מנהלת מרפאות הלב והשירות לאי ספיקת לב, במערך הקרדיולוגי של המרכז הרפואי תל אביב (איכילוב).

הקשר בין גיל המעבר ומחלות לב

בתקופת גיל המעבר ולאחריה חלים שינויים משמעותיים במאזן ההורמונלי אצל נשים ובראשם ירידה ברמות האסטרוגן. שינויים אלה מלווים לעיתים בהתפתחות השמנה בטנית, עלייה בעמידות לאינסולין ושינויים מטבוליים ודלקתיים, התורמים לעלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם. בהתאם לכך, סביב גיל 70-80 שכיחות מחלות הלב בקרב נשים משתווה ואף עשויה לעלות על זו של גברים.

"למרות שהשפעת השינויים ההורמונליים אצל נשים על מערכת הלב וכלי הדם (המערכת הקרדיווסקולרית) מוכרת כבר עשורים, המודעות לכך עדיין נמוכה ואנחנו עדים לכך שנשים מטופלות בשיעורים נמוכים משמעותית בהשוואה לגברים. ייתכן שהסיבה נעוצה בכך שנשים רבות רגילות לדאוג לסביבתן יותר מאשר לעצמן. עוד ייתכן שחלק מהפער נובע מתפיסות שגויות הרווחות בציבור, שלפיהן נשים מצויות בסיכון נמוך יותר למחלות לב, מה שמוביל לפחות בדיקות יזומות ופחות טיפול מונע. גם ברפואה הקלינית ובמחקרים קליניים ניתן לעיתים לראות גישה פחות יזומה בכל הנוגע למעקב אחר נשים. כתוצאה מכך נשים רבות מגיעות פחות לאיזון טיפולי ופחות משיגות את ערכי המטרה בהשוואה לגברים", מסבירה פרופ' לאופר-פרל.

בעיה משמעותית נוספת היא ההיענות לטיפול התרופתי – אצל נשים וגם אצל גברים. תרופות מקבוצת הסטטינים מהוות את קו הטיפול הראשון להורדת רמות כולסטרול גבוהות, אולם השימוש בהן אינו תמיד פשוט. אף שפעולתן הוכחה כיעילה, הן עלולות לגרום לתופעות לוואי כגון כאבי שרירים או עלייה באנזימי כבד, המקשות על המטופלים והמטופלות ומובילות לא פעם להפסקת הטיפול. תרופות נוספות כגון מעכבי ספיגת כולסטרול במעי עשויות להוות אפשרות משלימה, אך לעיתים אינן מספקות ירידה מספקת ב‑LDL-C לבד.

עצם הצורך בנטילה יומיומית, לכל החיים, מהווה אתגר בפני עצמו. גם בקרב מטופלים שממשיכים ליטול את התרופות באדיקות, לא כולם מצליחים להגיע לערכי היעד – כלומר, במקרים מסוימים רמות הכולסטרול ה"רע" (LDL) אינן יורדות במידה מספקת למרות היענות מלאה לטיפול.

פרסומת

"הקשיים בטיפול בסטטינים, אשר מובילים לאי הגעה ליעד הטיפולי המומלץ, גורמים לפער טיפולי ומגבירים את הסיכון הקרדיווסקולרי גם בקרב נשים שמטופלות תרופתית", מדגישה פרופ לאופר-פרל.

התשובה הביולוגית לכולסטרול גבוה

בעשור האחרון נכנסו לשימוש תרופות ביולוגיות, שהביאו עמן פריצת דרך בטיפול במחלות כרוניות שונות. הן מיוצרות בטכנולוגיות מתקדמות ומכוונות במדויק למטרה ביולוגית ספציפית, וכך הן מאפשרות טיפול ממוקד, יעיל ולעיתים גם מלווה בפחות תופעות לוואי. עבור נשים וגברים שאינם מצליחים להגיע לערכי היעד של רמות כולסטרול, גם לאחר שילוב של שינוי באורח החיים (שינוי תזונתי, פעילות גופנית, הפסקת עישון וכדומה) וטיפול בסטטינים, התרופות הביולוגיות מציעות אפשרות טיפולית נוספת שעשויה לשנות את מהלך המחלה. בתחום הורדת הכולסטרול, נעשה כיום שימוש בתרופות מקבוצת מעכבי ה- PCSK9.

PCSK9 הוא חלבון טבעי בגוף, המעורב בוויסות מספר הקולטנים ל-LDL בכבד. פעילות מוגברת של החלבון מובילה לפירוק מוגבר של הקולטנים, להפחתת סילוק הכולסטרול ה"רע" (LDL) מהדם ולעלייה ברמותיו – מצב המעלה את הסיכון למחלות לב וכלי דם. תרופות מקבוצת מעכבי PCSK9 חוסמות את פעילות החלבון, מאפשרות שמירה על מספר גבוה יותר של קולטנים בכבד, ובכך מסייעות בהפחתה משמעותית של רמות ה-LDL.

פרופ' מיכל לאופר-פרל
פרופ' מיכל לאופר-פרל | צילום: צילום פרטי
פרסומת

"התרופות האלה מפחיתות את רמות ה - LDL בעשרות אחוזים, גם אצל נשים שלא הצליחו להגיע לאיזון באמצעות סטטינים או סבלו מתופעות לוואי. מחקרים מצביעים על כך שנשים מגיבות היטב לטיפולים אלו", מוסיפה פרופ' לאופר-פרל, ומציינת שמדובר בתרופות הניתנות בזריקה. חלקן מיועדות להזרקה עצמית אחת לשבועיים או אחת לחודש ואחרות ניתנות בהזרקה במרפאה אחת לחצי שנה.

"התרופות הביולוגיות מפחיתות את רמות ה-LDL ב-50%–70% ומאופיינות בפרופיל בטיחות גבוה ובמיעוט תופעות לוואי, ובכך מסייעות להיענות המטופלות", מדגישה פרופ' לאופר-פרל. "סטטינים ממשיכים להוות קו טיפול ראשון, אבל כאשר מופיעות תופעות לוואי או כאשר ערכי הכולסטרול "הרע" נותרים גבוהים, הטיפולים הביולוגיים עשויים להיות יעילים מאוד, הן בשילוב עם סטטינים והן כחלופה. המסר שלי לנשים הוא לא להמתין לאירוע הלבבי: לבצע בדיקות דם, לאבחן מוקדם ולקבל טיפול מותאם. זה יכול להציל חיים".

שירות לציבור. בשיתוף סאנופי

המידע מוצג למטרות מידע כללי בלבד ואינו המלצה לטיפול או תחליף לייעוץ רפואי

למידע נוסף יש לפנות לרופא/ה המטפל/ת