יעד 2030: מיגור ה-HIV - זה תלוי בכולנו

מאז זוהה נגיף ה-HIV בתחילת שנות השמונים, הוא נצרב בתודעה הקולקטיבית כאיום קיומי שגבה מחיר של פחד ותמותה. אלא שכיום, בזכות פריצת דרך רפואית ששינתה את מהלך ההידבקות עד כדי מניעת המחלה, הנרטיב משתנה מן היסוד: לא רק שניתן לחיות חיים רגילים לצד ה-HIV, אלא שניתן למנוע את ההדבקה מראש באופן כמעט מוחלט. על רקע זה, הציב ארגון הבריאות העולמי יעד היסטורי: מיגור ההדבקה בנגיף עד שנת 2030. בוועידת הבריאות הסבירו מומחים ישראלים כיצד ניתן לעמוד ביעד - ומה החלק שלנו בזה.

המהפכה השקטה: "טיפול מונע - ואי אפשר להידבק“

ד״ר לובה טאו, יו״ר החברה הישראלית לכשל חיסוני נרכש (איידס) ומומחית למחלות זיהומיות במרכז הרפואי איכילוב, מספקת נתונים מעודדים המצביעים על שינוי מגמה בישראל: ״ראינו בארץ ירידה של 22% בהדבקות חדשות ב- HIV - בשנת 2024 נדבקו בנגיף 317 ישראלים בלבד״.

לדבריה, המפתח לירידה זו טמון ביעילות הטיפול המודרני. ״רוב האנשים מקבלים טיפול מאוד פשוט, לרוב כדור אחד פעם ביום, ואז הם נמצאים במעקב מסודר ובעומס נגיפי שמוגדר Undetectable, כלומר אי אפשר לזהות את הנגיף בדם ואי אפשר להדביק אחרים״. עם זאת, ד"ר טאו מדגישה כי הטיפול באנשים החיים עם HIV הוא רק מחצית מהפתרון: ״כדי לגרום למיגור הנגיף לא מספיק רק לטפל באנשים חיוביים ל-HIV - צריך גם לחשוב איך מונעים הדבקות נוספות״.

"כל אדם שקיים יחסים לא מוגנים נמצא בסיכון להידבקות ב-HIV“

מעבר לשימוש המסורתי בקונדום, המהווה הגנה יעילה גם מפני מחלות מין אחרות, עומד כיום לרשות הציבור טיפול מונע פורץ דרך המכונה פרפ (PrEP). ״מדובר בטיפול שמיועד לאנשים שנמצאים בקבוצת סיכון להדבקה״, מסבירה ד״ר טאו. גם הפרפ נמצא בעיצומה של מהפכה פורצת דרך: מכדור אחד פעם ביום הזמין בסל התרופות הישראלי, דרך זריקה פעם בחודשיים, ועתה גם זריקה פעם בחצי שנה עם יעילות של 99% הגנה, הזמינה בחו''ל.

״באמצעות נטילת כדור אחד ביום באופן קבוע״, מבהירה ד״ר טאו, ״שבוע אחרי הכדור הראשון כבר אפשר לומר שהמטופל מוגן מהדבקה״. קיימת גם האפשרות ל-"PrEP on demand" - נטילת כדורים לפני ואחרי קיום יחסי מין, אך מדובר באפשרות המחייבת ייעוץ רפואי מקדים להתאמה אישית. ד''ר טאו הוסיפה נתון מפתיע "לאחרונה יצא מחקר על זריקות של פעם בחצי שנה, בו התגלו תוצאות נהדרות, אפילו אחד מהמחקרים הראה 0 הדבקות".

מחסום הסטיגמה: "מה יחשבו עלי?“

למרות הקידמה הרפואית, הדרך למיגור הנגיף רצופה במכשולים חברתיים. ג׳ורג׳ אבני, מנכ״ל הוועד למלחמה באיידס, מתריע מפני שאננות וסטיגמה: ״יש הרבה קבוצות אוכלוסייה שחושבות ש-HIV לא רלוונטי אליהן, ולכן לא נבדקות - אבל כל אחד שמקיים יחסי מין לא מוגנים יכול להידבק ב-HIV".

לדבריו, הבושה עדיין מהווה גורם מעכב: ״יש אנשים שלא מבקשים מהרופא כדור PrEP למניעת הדבקה מפחד ממה שיחשבו עליהם מבחינת הפעילות המינית שלהם, למשל נשים נשואות או מסורתיות, ויש כאלה שלא רוצים להיבדק כי הם חוששים ממה שיקרה אם יקבלו תשובה חיובית - הם מעדיפים להישאר עם חוסר הידיעה״.

בעניין זה אומרת ד"ר טאו כי ״אנשים שמאובחנים בשלבים מאוחרים, שבהם הרבה יותר קשה לטפל, הם דווקא אלו שלא נמצאים בקבוצת סיכון. אלה אותם אנשים שפחדו לבקש בדיקת HIV ושהרופאים בכלל לא חשבו שצריך להפנות אותם לאחת. לכן כל אחד ואחת צריכים להיבדק - רק ככה נמנע בסופו של דבר את שרשרת ההדבקות, וגם נשמור על החיים שלנו״. ולגבי הסטיגמה, היא מוסיפה: ״אדם שחי עם HIV זה אדם שלוקח כדור אחד ביום וזהו. במה הוא שונה מבן אדם שחי עם יתר לחץ דם או עם סוכרת? הוא לא מדבק״.

"אני אדם בריא, אני לא מדבק“

סער מעוז, שאובחן כנשא HIV לפני למעלה משני עשורים, ממחיש את המציאות החדשה של סטטוס ״אנדיטקטבל״. ״אני לוקח כדור ביום, והטיפול הזה גורם לי להישאר אדם בריא, בלי לפתח את המחלה ובלי להדביק אחרים״, הוא משתף. ״כל עוד אני ממשיך לקחת את הטיפול באופן יומיומי, העומס הנגיפי בדם שלי הוא ברמה בלתי מזוהה. כלומר, בבדיקת דם רגילה לא רואים שיש בכלל נגיף. אני לא מדבק, ואני גם לא יכול לפתח את המחלה".

מעוז, המשמש היום כשגריר של אנשים החיים עם HIV, מצביע על פערים גיאוגרפיים מדאיגים: ״בשנים האחרונות מרגישים הבדל בשיח, אבל בעיקר בערים הגדולות. במשך שנים חייתי במרכזי ערים מאוד גדולות, שבהן הדעות ליברליות יותר ויש גם אפשרויות רחבות יותר לטיפול - אם הרופא הזה לא מתאים, פשוט הולכים לאחד אחר. היום אני חי בצפון, ושם יש פער גדול בנגישות לרופאים שעברו הדרכות ושיודעים לגשת לעניין של מחלות מין בכלל ושל HIV בפרט. עשינו צעדים ענקיים בחברה וברפואה, אבל הם קרו בעיקר במרכזי הערים הגדולות. וחשוב שנתחיל לדבר על זה, כי בחברות יותר שמרניות, במקומות שבהם קשה לדבר על הדברים האלה - שם יכולים להיות מרכזים להתפרצות מחדש של הנגיף״.

"בדיקה פעם בשנה תקטע את שרשרת ההדבקות“

כדי לעמוד ביעד השאפתני של מיגור ה-HIV עד שנת 2030, המומחים קוראים לציבור לקחת אחריות אישית. ״אם אני מקיים יחסי מין עם פרטנרים מרובים או לא קבועים, או אם אני מקיים לפעמים יחסי מין בלי אמצעי מניעה - אני חייב פשוט ללכת להיבדק פעם בשנה", אומר אבני. הבדיקה, כך סיכמו המומחים, חיונית במיוחד דווקא לאלו הסבורים כי אינם בסיכון, שכן אבחון מאוחר מקשה משמעותית על הטיפול: ״כל אחד ואחת צריכים להיבדק. רק ככה נמנע בסופו של דבר את שרשרת ההדבקות, וגם נשמור על החיים של כולנו״.

אבל כדי למגר את האיידס מהעולם באופן מוחלט, נדרשת לא רק הירתמות אישית - אלא גם מערכתית. ג׳ורג׳ אבני התריע כי היעדרה של תוכנית לאומית לטיפול בנושא היא הבעיה האמיתית: ״נכתבו כל מיני מסמכים, אבל ברמת המדינה - אף אחד לא הכין תוכנית רב-משרדית שבה כל הגופים משתפים פעולה. כי אנחנו צריכים גם מניעה של הדבקות, גם טיפול באנשים שחיים עם HIV, וגם חינוך והסברה. מעורבים פה הרבה גורמים, וכיום אין במדינת ישראל תוכנית שמקיפה את כל הדבר הזה״.

בשיתוף גיליאד, מוגש כשרות לציבור ללא מעורבות בתכנים