מאירים את התקווה: כך תוכלו לסייע בשיקום שורדי המסיבות

כשמתקפת ה'שבת השחורה' התחילה, אלה לב גורן הייתה לבדה על רחבת הריקוד בפסטיבל הנובה. "הייתי באמצע ריקוד עם עצמי", היא מספרת, "אני זוכרת שראיתי את הזריחה, ופתאום ראיתי זיקוקים. חשבתי, איזה יופי". אלא שדקות קצרות אחר כך כבר היה ברור שמדובר במשהו אחר. המציאות המבעיתה הכתה בחוגגי הנובה בבת אחת: "בום, המוזיקה מפסיקה, אני מתחילה לשמוע סירנות, צועקים 'צבע אדום, צבע אדום'", היא נזכרת. שבועות אחר כך, אחרי שורה בלתי נגמרת של בשורות קשות והלוויות, היא הבינה שהיא לא מצליחה להתמודד לבד. "הרגשתי שאני חייבת עזרה. הלך לי השקט הפנימי, אני חייבת מקום של שקט".

את השקט הזה מצאה אלה בחוות מרפא של עמותת פטריציו פאולטי ברשפון. שם, ניצולי נובה, חיילים ומפקדים שלחמו באותו יום וממשיכים להילחם כעת, חבריהם של ההרוגים, מפונים מישובי העוטף ורבים אחרים שנפגעו בשנה האחרונה, מוצאים את הריפוי שהם זקוקים לו. השנה, לכבוד חנוכה, מוצעות למכירה חנוכיות עבודת יד, כשכל הכנסות המכירה תומכת בחוות המרפא ובאותם גיבורים.

מהמקום החשוך ביותר

העמותה הוקמה בשנת 2005 על ידי רן אורן, עם שותפיו מוטי לוי, טל דותן בן-שושן ושולמית אסיף, מתוך המפגש האישי שלו עם שגיא, ילד בן 12 ממשפחה קשת-יום של עולים חדשים, שאותו חנך במסגרת מלגה. בסיום הפרויקט נותק הקשר בין השניים, עד שיום אחד, שנתיים אחר כך, קיבל רן רן שיחה מפתיעה, שבה גילה ששגיא חי למעשה כבר כמה חודשים בחוף סידני עלי. לאורך השנתיים, עבר בין מסגרות שונות ונפלט מהן, הידרדר לקשיים נפשיים, פשע וסמים, ולבסוף עזב את הבית. והוא לא היה היחיד - לרן לרן ההמום הוא הראה בניין נטוש בתל אביב, שבשלוש קומותיו ילדים כמוהו פשוט זרוקים על מזרנים.

אחרי ליווי אינטנסיבי, הצליח רן לגשר בין שגיא לבין אימו ולהחזיר אותו הביתה, אבל כאן רק התחיל המסע המשותף של השניים. רן הבין שכדי להחזיר את שגיא למסלול, הוא צריך להעניק לו קודם מסגרת. הוא ראה איך שגיא מפתח סדר יום חדש, מתחיל להרגיש נחוץ ומוערך, כיצד העבודה והאפשרות לקבל עליה שכר, מייצרות עבורו משמעות.

להשקיט את הרעש שבפנים

אותם נערים שהראה שגיא לרן לא יצאו לו מהראש, רן הציע לו לנסות להרחיב את החוויה שלו, ולייצר מסגרת דומה עבור צעירים נוספים שזקוקים לה. את הדרך לשם, הוא מצא באופן מפתיע דווקא בבית קפה שבו ישב יום אחד.
על השולחנות נותרו שאריות נרות, ולרן עלה רעיון – לקחת את החומר הזה ולהשתמש בו לתת תעסוקה לבני נוער, וליצור בעזרתם נרות חדשים. כך נולד פרויקט נערי האור: פרויקט חינוכי תעסוקתי לנוער בסיכון, שמתפקד כעסק חברתי שמעניק לאותם בני נוער תעסוקה והזדמנות להתחלה חדשה. "הם מספרים לנו כמה ערך הם שואבים מזה שאנשים קונים את המוצרים שהם מייצרים, וזה תמיד היה החזון – מותג חברתי שיעניק להם ערך עצמי, לא רק כי עובדים ומשתכרים, אלא גם בזה שהם מייצרים מוצרים איכותיים ויפים שאנשים מעריכים ורוצים לקנות".

כשחיפש שותפים לפרויקט החדש שלו, רן נזכר מיד בפטריציו פאולטי, ראש קרן פטריציו פאולטי העולמית, שבעבר השתתף בסמינר שלו. רן התאהב בתפיסת העולם של פאולטי - שברגע שמייצרים הרמוניה ותקשורת פנימית טובה יותר, אפשר להפנות את האנרגיות לטובת התפתחות, פריחה ושגשוג.

רן נפגש עם פאולטי, וקיבל את ברכתו להקים בישראל שלוחה של הקרן האיטלקית, עם ליווי מחקרי וחינוכי שלה. "אנחנו מיישמים את אותה שיטה עם הנערים", מסביר רן, "הם מגיעים אלינו בחוסר הערכה עצמית, עם רעש פנימי גדול שלפעמים מרוב תסכול מגיע אפילו לאלימות, כי הם מרגישים שאף אחד לא רואה אותם. ברגע שהם מוצאים מחדש את האיכותיות הפנימיות שלהם, הם יכולים להתפנות לחיים טובים ונורמטיביים".

"מאות אלפי ישראלים יזדקקו השנה למענה, וכל אדם צריך דלת שונה לריפוי"

ואז, אחרי כמעט 20 שנה של פעילות, הגיע ה-7 באוקטובר. ישראלים רבים הצטרפו בבת אחת למעגל נוראי של קושי ופוסט טראומה, ובעמותה הבינו מיד שהם חייבים לרתום את הידע והיכולות שלהם כדי לעזור. חודש אחרי הטבח הם כבר הקימו את "חוות מרפא", כשמה כן היא – מרחב של ריפוי שמעניק טיפול למעגלים רבים שונים של נפגעי המלחמה.

החווה הוקמה בשטח בית הוריו של רן ברשפון, ועם הזמן היא הלכה והתפרסה על פני שטחים של בתים נוספים במושב. "אנחנו ממשיכים לעבוד עם שורדי הנובה, אבל גם עם מפונים מהעוטף, משפחות שכולות, לוחמים, הגיעו אלינו גם יותר מ-7000 אנשי כוחות הביטחון שבין השאר לחמו באותו יום ושירתו במחנה שורה".

המרחב של "חוות מרפא" מציע מענה תומך ובטוח לכל האוכלוסיות שנחשפו לאירועים טראומטיים. באופן ייחודי חוות מרפא מציעה אימון בשיטת הריבוע, שיטה שהוכחה מבחינה מדעית כמשפרת רווחה פיזית, רגשית ושכלית, וכן שלל טיפולי גוף-נפש, וסדנאות תומכות ריפוי בליווי של מטפלים מוסמכים: יוגה תרפיה, סאונד הילינג, טיפולי מגע, סנדאות חוסן, מדיטציה, מעגלי שיח ועוד. "אנחנו נותנים מעטפת מאוד רחבה והוליסטית מתוך הבנה שכל אדם צריך דלת שונה לריפוי", מסביר רן, "אנחנו מאמינים שאפשר לצמוח מכל שבר, ושכל מפגש עם אדם הוא הזדמנות לצמיחה. זה מקום שבו הם לא צריכים להסביר ולא צריכים לספר. קודם כל מרחב שמאפשר להם לבוא ולהירגע ולהיות בו".

ד"ר אילנה קוורטין, המובילה מזה שנה את פעילות חוות מרפא רשפון כמנכ"לית, מצביעה על ההשפעה החיובית והמיטיבה שיש לחוויות בחווה על מטופליה. "לאחר שנה של עבודה בחווה, אני רואה מקרוב את ההשפעה העמוקה שלה על חייהם של אנשים," משתפת קוורטין. "החווה מצליחה לגעת בחייהם באופן עמוק וממשי דרך השינוי שהיא יוצרת. באמצעות החשיפה לשיטות טיפול ייחודיות וכלים חדשים, אנשים חווים רגעים מכוננים – כמו היכולת לישון ברציפות אחרי חודשים של קושי או חזרה של תחושה לאיבר בגוף שאיבד אותה כתוצאה מטראומה. הרגעים האלו, שמחזירים למטופלים את האור לעיניים, הם בעיניי מה שמוביל לשינוי אמיתי –בחייהם ובחברה כולה."

מהחיבור בין פרויקט נערי האור לחוות מרפא צמחה בחווה גם תכנית Light Up המיועדת לצעירים מפונים ושורדי המסיבות, בשיתוף עם משרד הרווחה והקרנות לביטוח לאומי, "דווקא מתוך החוויה קשה שהם עברו, הם הגיעו למקום של צמיחה והתפתחות", מסבירה אילנה.

בעמותה הולכים ומבינים שזאת רק ההתחלה: "היום זה ברור שב-7 באוקטובר הקטגוריה של נוער וצעירים בסיכון השתנתה לגמרי. בשנה האחרונה המון צעירים נכנסו אליה בלית ברירה", אומר רן, "עשרות אלפי אנשים ייכנסו למעגל הפוסט טראומה ומאות אלפי אנשים יהיו זקוקים למענה וטיפול".

על מנת להמשיך לאפשר את המענה הזה, הם מזמינה אתכם להיות חלק ממעגל האור ולהשפיע באופן ישיר על תהליך הריפוי והשיקום של החברה הישראלית: לקראת חנוכה, יצרו החברים בעמותה 25 אלף חנוכיות בעבודת יד למכירה, המשלבות מגש עץ מוארך מעץ והקנים עדינים, עשויים קרמיקה לבנה. שמש החנוכייה מבודל ועליו הטבעת המשאלה – "בוא אור". רווחיהן יוקדשו להרחבת הפעילות של "חוות מרפא" ולהמשך פעילות העמותה. את שני דגמי החנוכיות המיוחדות – חנוכיית האור וחנוכיית התקווה – ניתן לרכוש כאן.

"אנחנו רוצים שהחנוכיות יביאו לכמה שיותר בתים בישראל את הסיפור, האור ותחושת השייכות", אומר רן, "יש ערך בלהדליק כזאת חנוכייה בבית בתקופת כזאת. מבחינתנו זה חלק מהעניין בחנוכיות שלנו - להביא את המודעות והסיפור לכמה שיותר בתים בישראל, ובעזרתן נוכל גם להמשיך ולפעול".