הנגיף שגורם להכי הרבה אשפוזי תינוקות בחורף
פרופ' אילן דלאל, מנהל אגף הילדים בוולפסון ויושב ראש האיגוד לרפואת ילדים בישראל, על נגיף ה־RSV שגורם לאלפי אשפוזי תינוקות מדי חורף

בחסות סאנופי ללא מעורבות בתכנים
בעונת החורף כמעט כל תינוק עד גיל שנתיים נחשף לנגיף ה־RSV (Respiratory Syncytial Virus). ברוב המקרים זה נראה כמו צינון חולף, אך בחלק מהתינוקות הוא עלול לגרום למחלה נשימתית שדורשת טיפול בבית החולים. "הידבקות בנגיף RSV היא הסיבה השכיחה ביותר לאשפוזים במחלקת ילדים בעונת החורף, וזו למעשה סיבת האשפוז מספר אחת בתינוקות וילדים קטנים עד גיל שנתיים. רוב המקרים הם של פעוטות בני מספר חודשים בלבד עד גיל חצי שנה", מספר פרופ' אילן דלאל, מנהל אגף הילדים בבית החולים וולפסון ויושב ראש האיגוד לרפואת ילדים בישראל. לדבריו, בעוד שהמקרים הראשונים בדרך כלל נצפים בחודשי אוקטובר-נובמבר, השנה כבר בספטמבר הגיעו למחלקת הילדים שני מקרים ראשונים של תינוקות שנדבקו בנגיף ונדרשו לאשפוז.
כאמור, הידבקות ב־RSV נפוצה מאוד, וליתר דיוק כ־90% מהתינוקות עד גיל שנה נדבקים בנגיף. אחת הסיבות לכך קשורות בעובדה שמדובר בנגיף עמיד יחסית, שיכול לשרוד במשך שעות על חפצים, כמו צעצועים, בגדים וידיות. "כשהאחים הגדולים הולכים לגן וחוזרים הביתה מצוננים, אנחנו אף פעם לא נדע איזה וירוס הם הביאו איתם, והם עלולים להדביק את התינוק הקטן שבבית", אומר פרופ' דלאל ומוסיף שבעוד שרבים מאמינים כי הדרך הטובה ביותר למנוע הדבקה היא בשימוש במסכה, במקרה הזה דווקא חשוב מאוד לשמור על היגיינת הידיים, במיוחד של המטפל או המטפלת של התינוק.
לא עוד התקררות – כך תזהו שמדובר ב־RSV
ברוב המקרים המחלה תתבטא בנזלת מימית, בחום נמוך, בשיעול ובנזלת והפרשות ובתינוקות גם בחוסר תיאבון, עצבנות וקשיי שינה. בדרך כלל, לאחר כמה ימים חל שיפור במצב. כ־2% מהתינוקות שיידבקו בנגיף יפתחו ברונכיוליטיס, דלקת של דרכי האוויר הקטנות בריאות (ובקרב פגים ותינוקות עם בעיות לב מדובר בשיעור גבוה משמעותית). ברונכיוליטיס מתבטאת בקוצר נשימה וצפצופים ובתסמינים הקשורים בחסימה בדרכי הנשימה ודורשת אשפוז בבית החולים למתן טיפול בחמצן ונוזלים ולהשגחה. "תינוקות רכים נמצאים בסיכון גבוה יותר למחלה קשה שדורשת אשפוז משום שקוטר דרכי הנשימה שלהם, שהוא קטן מאוד מלכתחילה, מצטמצם עוד בשל הדלקת ומקשה על הנשימה", מסביר פרופ' דלאל. "תסמיני ההידבקות בנגיף קשורים בעיקר בדרכי הנשימה, כמו שיעול טורדני שהולך ומחמיר, ובהרבה מהמקרים מתחיל גם קוצר נשימה שמתבטא בנשימה מהירה. הסיבה לכך היא שהתינוק מנסה לפצות על המחסור שנוצר בחמצן בהעלאת קצב הנשימה. המאמץ הנשימתי שהולך וגדל מתבטא בתינוקות רכים בבטן שעולה ויורדת מהר וב'נשימת כנפי אף', כלומר הרחבה של הנחיריים בניסיון להכניס עוד אוויר. כשהנשימה פחות טובה ונכנס פחות חמצן, נראה גם ירידה בריווי החמצן בדם", אומר פרופ' דלאל. לדבריו, כיוון שהתינוקות נדרשים ליותר מאמץ בנשימה, הדבר יכול לבוא על חשבון האכילה וכן הקאות שנוצרות בשל ההפרשות הרבות המאפיינות את המחלה, מה שעשוי לגרום לירידה בכמות הנוזלים ולהתייבשות.
איך מאבחנים ואיך מטפלים?
אבחון של RSV נעשה באמצעות פאנל נשימתי על ידי נטילת דגימת הפרשה מהאף. "הפאנל כולל כמה וכמה נגיפים, כמו קורונה, שפעת, אדנו וירוס, פארא־אינפלואנזה וגם RSV. בעונת החורף נתחיל בבדיקת RSV ואם היא תהיה חיובית לא יהיה צורך בביצוע שאר הפאנל", מסביר פרופ' דלאל.
ברונכיוליטיס מלווה לא אחת גם בסיבוכים, כמו דלקת אוזניים ודלקת ריאות, ואז גם נראה חום ממושך. "כאשר מתפתחות דלקות אוזניים או ריאות, בדיקות הדם יכולות לאשר אם מדובר בזיהום חיידקי, ולעיתים, בהתאם לחומרה ולחום, יש צורך גם בצילום. בנוסף, בדיקות הדם מסייעות להעריך את מצב ההידרציה, כלומר האם ישנם סימנים המעידים על התייבשות, כמו חוסר במלחים בדם, מצב שמצריך מתן נוזלים".
הטיפול המקובל כיום למקרים של התפתחות ברונכיוליטיס בעקבות הידבקות ב־RSV הוא טיפול תומך, מאחר שאין טיפול ייעודי למחלה. "לרוב האשפוז נמשך מספר ימים, שבמהלכם אם ישנם סימנים לקשיי נשימה מטפלים באמצעות מתן חמצן. אם יש סימני התייבשות מטפלים באמצעות מתן נוזלים. אם ישנם סיבוכים כמו דלקת ריאות או אוזניים, יש גם צורך במתן אנטיביוטיקה", מסביר פרופ' דלאל ומוסיף כי ישנם מקרים קשים יותר, שבהם נדרשת מכונה הנשמה כעזר לכמה ימים עד שהמצב מתייצב. "לעיתים נעזרים בטיפול באינהלציות, אך הטיפול לא הוכיח את עצמו במיוחד. טיפול אחר שהעבודות הראשונות שלו נעשו אצלנו בוולפסון לפני שנים מספר ומאז נכנסו לכל העולם, הוא טיפול ב׳סליין היפרטוני׳, כלומר מי מלח בריכוז 3%, במקום מי מלח רגילים בריכוז של 0.9%. לא מדובר בטיפול שמייצר שינוי דרמטי, אבל הוא כן עשוי לקצר את ימי האשפוז ולהקל על התינוק. האחוז הגבוה של המלח מסייע בסיפוח חלק מההפרשות המאפיינות את המחלה, וכך מקל מעט על המאמץ הנשימתי ופותח במקצת את דרכי הנשימה".
גם לאחר שהתינוק מתאושש מהנגיף ומשתחרר מבית החולים, להידבקות במחלה יש השפעה ארוכת טווח. "התפתחות של ברונכיוליטיס לפני גיל חצי שנה מתאפיינת בין היתר גם ברגישות בדרכי הנשימה שמלווה את התינוק גם לאחר ההחלמה מהנגיף בשנתיים שלאחר מכן. רגישות זו ידועה גם כ'אסתמת ילדים', שמתבטאת בין היתר בצפצופים ובקוצר נשימה בתגובה לכל גירוי או זיהום כמו וירוס או חיידק".
החיסון החדש משנה את התמונה
להתמודדות עם ה־RSV גם השפעה על העומס הגבוה בין כה במערכת הבריאות, עם אלפי ביקורים בכל חורף בחדרי המיון ועשרות אלפי ימי אשפוז. נגיף ה־RSV הוא אומנם סיבת האשפוז מספר אחת אצל תינוקות, אך גם מבוגרים אחרי גיל 65 הנדבקים בנגיף עלולים לסבול מהשפעות הדומות לאלו של שפעת קשה, עם עלייה בשיעור התמותה וכן החמרה של מחלות כרוניות. בשורה חדשה עשויה להביא לשינוי התמונה – חיסון לתינוקות עד גיל שנה נגד נגיף ה־RSV שנכנס לשגרת החיסונים בישראל. מדובר בחיסון סביל שכולל מתן נוגדנים לגוף, שאינו נועד למנוע לגמרי את ההידבקות בנגיף אך מפחית משמעותית את הסיכון להתפתחות של מחלה קשה,". מסביר פרופ' דלאל. החיסון החדש ניתן לקראת ובמהלך עונת ה-RSV , והוא מיועד לכל התינוקות עד גיל שנה, אם מייד לאחר הלידה או כחלק משגרת החיסונים בטיפת חלב. פרטים נוספים על החיסון ניתן למצוא באתר הורות של משרד הבריאות.
"החיסון החדש בטוח מאוד לשימוש", מבקש פרופ' דלאל להדגיש. "אין לו תופעות לוואי חריגות, והוא ניתן כבר עונה שלישית למיליוני תינוקות בעולם ונמצא יעיל ובטוח. לעומת זאת, מי שבוחר לא לחסן, לא רק שמסכן את התינוק בהידבקות במחלת ריאות קשה, אלא שילדו עלול לסבול כאמור בשנים הראשונות לחייו מרגישות ניכרת בדרכי הנשימה – ואת זה בהחלט ניתן למנוע על ידי מתן החיסון".
למידע נוסף יש לפנות לרופא/ה המטפל.
בחסות סאנופי וללא מעורבות בתכנים.