"אני רוצה שכל הילדים שמתייתמים היום יהיו המנהיגים והמובילים של החברה הישראלית ובידי המדינה לעשות את זה"

מדי יום משפחות בישראל חוות אובדן של בן משפחה קרוב, ובמקרים רבים ילדים וילדות נשארים יתומים מאב או מאם. במקום להיות עטופים ולקבל את הסיוע המיידי לו הם זקוקים, משפחות רבות נאבקות כדי לשמור על מה שנשאר מהתא המשפחתי שלהם.

"אני זוכרת שבשבעה הרגשתי צורך כל כך גדול להכיר עוד מישהו כמוני. מישהו שאיבד אבא או הורה ונמצא באותו המצב כמוני." משתפת להב ורד שאיבדה את אביה בגיל 16, במהלך מבצע שומר חומות לאחר שעבר דום לב בזמן ריצה לממ"ד. מעבר לזה שגם בבית ספר לא התייחסו אלי כל כך- לא ראו את המצוקה שלי. אני עליתי באותה תקופה לכיתה י"א ונאלצתי לגשת למבחני הבגרות, כי אין מה לעשות, זה היה המסלול. לא ממש ראו את המצוקה שלי, שקשה לי והראש שלי לא פנוי ללימודים. הבנתי שאני חייבת מקום לפרוק ולקבל את העזרה המקצועית שאני צריכה אותה.

גם בבית היה לא קל. בהתחלה אמא שלי בכתה המון, ואחותי שהיתה בצבא לא פנתה לקבל עזרה בעצמה. ובעיקר לא דיברנו על זה, לא היה לי מודל או דוגמא להתמודות נכונה עם האבל. לקח לנו המון זמן עד שזה קרה- רק עכשיו שלוש שנים אחרי. אבל ברגע הראשון אני הייתי חייבת עזרה".

את העזרה שאותה היא כל כך חיפשה מצאה ורד במרכז של עמותת חמניות בקריית אונו, אליו היא הגיעה כנערה. היום היא משמשת כמדריכה במרכז חמניות בפתח תקווה. "בעצם הייתי כתף תומכת וזכיתי לקבל את אותה הכתף בחזרה. אני מדברת עם ילד בן 8 והוא מלמד אותי דברים שאני אפילו לא חשבתי עליהם -על איך להתמודד עם האובדן. רואים את הבגרות של ילדים האלו, הם לא בחרו אותה אבל הם קיבלו אותה בנסיבות החיים ומתמודדים איתה".

מאיפה נבעה ההחלטה להמשיך בעשייה לצד הילדים והילדות?

"סיימתי י"ב אבל הרגשתי שהדרך שלי עם חמניות לא נפסקת רק כי אני מסיימת תיכון. היום כשאני מתנדבת כמדריכה, אני מרגישה שאני יכולה להנחות את המפגשים האלו מתוך הניסיון שלי. כל אחד יכול למצוא את הזמן הנכון שלו לדבר. אנחנו גם צוחקים ומדברים, אנחנו עושים הכל ביחד. זה מעבר לקבוצה - אנחנו משפחה. זה הקסם של חמניות.יש לכולם מכנה משותף, לא משנה מאיפה אתה מגיע. היה לי חשוב להמשיך את הדרך הזו גם בשביל לעזור לעוד ילדים וגם בשביל הדרך הפרטית שלי. אני ראיתי איך שאני פורחת והחלטתי שאני ממשיכה עם זה".

"לראות רגעים כאלו של סגירת מעגל זה כל כך מרגש" אומרת הדר קס. "לפני חודש הגיעה לועידת הצעירים של הכנסת אביטל צ'סקיס שלנו, מנהלת מרכז חמניות בנתניה, היא סיפרה איך היא התייתמה מאמא ומצאה את עצמה נערה - אישה צעירה ללא הורים ואף אחד לא ראה אותה. ולחשוב באיזה מקום היא היום, שהיא זוכה לללוות ילדים שהם הכי שקופים בחברה שלנו, אבל היא זוכה להעניק להם תחושה שמישהו בעולם מבין אותם".

קס, שהתייתמה בגיל 14 לאחר שאביה נהרג בתאונת דרכים, מלווה יתומים ויתומות בעשור האחרון כמייסדת ומנכ"לית של עמותת חמניות. "אחרי שאבא שלי נהרג לא קיבלתי כלום. נתקלתי בעצם בסביבה וחברה שלא ידעה איך לסייע לי. הייתי צריכה שעות תגבור בבית ספר על שעות הלימוד שפספסתי ולא ידעו לתת לי אותן. הייתי צריכה עזרה רגשית, מישהו לדבר איתו. כל בן אדם שניגשתי בבית ספר, או כשניגשתי לרווחה אמרו שלא יכולים לעזור לי. לקח לי שנתיים להבין במסגרת ארגון "ליד" שבאמת אין כלום. אין מכוונות חברתית לעזור ביתמות- מדינת ישראל לא מכירה בתופעה הזאת".

"התחלתי בקטן, בתוכנית שבה ילדים שאיבדו הורה חונכים ילדים שאיבדו הורה. היתה על זה כתבה תקשורתית מאוד גדולה ויום אחרי התקשרו אלי מאות אלמנים ואלמנות לבקש עזרה לילדים שלהם. זה היה הרגע שהבנתי שצריך לעשות יותר והתחלתי לחקור וללמוד יותר על התחום".

מה הכי הפתיע אותך?

"גילינו שחיים בישראל 35 אלף ילדים ובני נוער יתומים. 40 אחוז מהם חיים בעוני, כי הם חיים מהקצבה הכי נמוכה בישראל- 900 שקלים בחודש. ולא משרד הרווחה ולא משרד החינוך בזמנו אמר באופן מובהק שאלו ילדים שהוא לוקח תחת חסותו.

ואז הילדים האלו מגיעים באופן הרבה יותר גדול למצבי סיכון- מתמכרים לסמים ואלכוהול בסיכוי גבוהה יותר. אבל במחקרים מהעולם גילינו גם שהסיכוי שלהם להגיע להצלחה הוא גבוה. 27 אחוז מנשיאי ארצות הברית היו יתומים, 62 אחוז מראשי ממשלת בריטניה היו יתומים. וזו היתה הבשורה שלנו ונקודת המוצא שלנו".

"היום אנחנו העמותה הכי גדולה בישראל שמספקת תמיכה רגשית וחברתית עבור לילדים ובני נוער שאיבדו את אחד או את שני ההורים שלהם. אנחנו רוצים לוודא שכל ילד שחווה יתמות יקבל תמיכה כדי שהוא יוביל וינהיג את החברה הישראלית. לא חלילה יהווה נטל. אנחנו מפעילים שירותים עבור אותם ילדים ובני נוער יתומים, לכל מי שרק צריך ופונה אלינו. אנחנו עובדים נכון להיום ב-24 רשויות ומעניקים סיוע למאות משפחות שמגיעות אלינו כל שבוע. בנוסף אנחנו עובדים בהקשרים של מודעות, מדיניות וליווי חקיקתי שמטרה שלו נועד שמדינת ישראל תתחיל לקחת אחריות על הנושא הזה שנקרא יתמות ויתומים".

בעשרת החודשים האחרונים למעלה 800 יתומים ויתומות התווספו למעגל השכול, את רואה שינוי ביחס של המדינה בנושא?

"כשאין מדיניות בנושא מסויים והוא לא מוחזק בשגרה, הוא בוודאי לא יהיה מוחזק כמו שצריך בחירום, והנושא של יתומים במדינת ישראל הוא אחד המוזנחים לאורך שנים רבות. ואז יש פתאום כמות כזו של יתומים, 800 יתומים בבת אחת. והילדים האלו, היתומים של המלחמה הזאת, הם משלמים מחיר כבד על זה שמדינת ישראל התעצלה לטפל בנושא הזה במשך 76 שנות קיומה. הם נפגעים הראשונים והם ימשיכו להיפגע כל עוד מישהו לא ייקח אחריות על הנושא הזה".

"אמא שלי קיבלה קבצה הרבה יותר נמוכה כי היא היתה גרושה מאבא שלי. ובסוף הכסף שהיא לא קיבלה זה כסף שאני לא קיבלתי. אותו דבר קורה היום 8 שנים אחרי, יש פה נשים שהגרוש שלהן נרצח והילדים שלהם מקבלים קצבה של פחות מחצי רק כי ההורים לא היו נשואים. למה ילד יתום שאיבד את ההורה שלו במלחמה הזאת צריך לקבל משהו פחות רק כי ההורים שלו לא היו נשואים? מה זה משנה".

אבל אנחנו מגוייסים. מה7.10 אנחנו מסייעים לממשלה ביתר שאת בבניה ויישום של תוכנית ליווי ליתומי המלחמה ובהקמת מרכזים לילדים היתומים. אנחנו עובדים כבר עם הקהילות בכפר עזה, אופקים ובארי ופועלים להקמת מרכזים בערים נוספות".

"לדאוג לגר, ליתום ולאלמנה זה הכי בסיסי ביהדות. הם דור העתיד שלנו, הם ינהיגו את החברה הישראלית. ואני רוצה שכל הילדים שמתייתמים היום יהיו המנהיגים והמובילים והמשפיעים של החברה הישראלית ובידי המדינה לעשות את זה. זה אפשרי, המדינה צריכה לשים את זה בסדר העדיפויות שלה, להכניס את היד לכיס ולפעול ביצירת תשתית, תקנות וחקיקה בנושא". אומרת קס.

אלמנים/ות ויתומים/ות - מזמינים אתכם להשאיר פרטים באתר העמותה ולקבל עדכונים על הפעילויות שלנו:

להשארת פרטים >>