מאזעקה אחת לאחרת: מי דואג לחברים הכי טובים שלנו על ארבע במקלטים?

האזעקה תופסת אתכם באמצע היום או בלילה, אתם אוספים מהר את הילדים אולי איזה בקבוק מים - ורצים למקלטים או לממ"דים. אבל יש עוד מישהו שנכנס איתכם לשם, מבולבל לא פחות: הכלב שמתחיל לרעוד, החתול שמחפש מקום להסתתר, חיית המחמד שמרגישה שמשהו לא בסדר, אבל לא מבינה מה. בתוך המציאות הביטחונית המורכבת הזו, שבה השגרה שלנו נשברת שוב ושוב, צריך לזכור שלא רק אנחנו מתמודדים עם לחץ וחרדה, אלא גם החברים הכי קרובים שלנו.

בשבועות האחרונים, מאז תחילת מבצע "שאגת הארי", אלפי משפחות ברחבי הארץ מוצאות את עצמן מבלות זמן ממושך במקלטים ציבוריים, לפעמים כמה פעמים ביום. עבור בני האדם מדובר בשחיקה מתמשכת, אבל עבור חיות המחמד מדובר בזעזוע של ממש. רעשים חדים, תאורה שונה, ריחות זרים, צפיפות והיעדר שגרה נורמלית. כל אלה יוצרים עומס רגשי שמתבטא ברעידות, נביחות, חוסר שקט, הסתתרות או אפילו תוקפנות. במקרים רבים, ההתנהגות הזו מחלחלת גם לבני הבית ומגבירה את תחושת המתח הכללית.

יש לא מעט דברים שכן יכולים לעזור להפוך את המציאות הנוכחית לנסבלת יותר עבור חיות המחמד. אחד הכלים החשובים ביותר הוא יצירת תחושת שגרה, גם אם חלקית: זמני האכלה קבועים, אפילו בתוך מקלט, יכולים לייצר עוגן בתוך כאוס. אפשר גם מראש להרגיל את חיות המחמד לסביבה החדשה ולהפוך את המרחב המוגן למקום חיובי עוד לפני אזעקה, דרך חטיפים, משחקים ונוכחות רגועה. כך, בזמן אמת, הכניסה לשם תהיה פחות מאיימת.

עוד נקודה שרבים לא מודעים אליה היא עד כמה חיות מושפעות מהתגובה שלנו. עבור הכלב, למשל, ההבדל בין אזעקה לנפץ כמעט לא קיים. מה שמשנה באמת הוא איך אנחנו מגיבים. אם אנחנו נלחצים, הוא נלחץ. לכן, אחת הדרכים האפקטיביות ביותר להפחתת חרדה היא דווקא ליצור התניה חיובית: בכל רעש חזק, לתת חטיף או לשלוח את הכלב למקום הבטוח שלו, כך הוא מתחיל לקשר בין הסיטואציה המלחיצה לבין חוויה חיובית.

במקרים אחרים, הלחץ מתבטא דווקא בקיפאון. כלב שמסרב לזוז בדרך למרחב המוגן לא עושה דווקא. הוא פשוט מוצף. משיכה בכוח רק מחמירה את המצב, ולכן עדיף לנסות להניע אותו בעזרת חטיף או, אם אפשר, פשוט להרים אותו. גם בתוך מקלטים ציבוריים חשוב לזכור שמדובר בסביבה עמוסה ולא מוכרת, ולכן שמירה על קרבה, רצועה קצרה וניהול נכון של המרחב יכולים למנוע חיכוכים מיותרים בין בעלי החיים.

ואם כל זה לא עוזר?

לא תמיד יש למי שנמצא במקלט את הכלים, הזמן או הידע להתמודד עם זה לבד. בדיוק בנקודה הזו נכנסת לתמונה יוזמה שפועלת בשטח עצמו. בימים האחרונים ניתן לראות נוכחות מוגברת של צוותים של חברת Purina, חברת המזון לחיות מחמד מהמובילות בישראל, שחרטה על דגלה לתמוך בקהילה ובחיות המחמד בימי שגרה אך לא פחות בתקופות מלחמה. הצוותים של חברת Purina הגיעו למוקדי השהייה המרכזיים, ממקלטים ציבוריים ועד תחנות הרכבת הקלה, כשהמטרה שלהם ברורה: לדאוג שגם חיות המחמד ובעליהן יקבלו מענה בתוך המצב החריג והבלתי אפשרי.

הצוותים מגיעים עם מאות מארזים שמכילים מזון, חטיפים דנטליים, צעצועים וציוד נלווה, שמסייעים להפוך את השהות הארוכה והמורכבת לקצת יותר קלה גם עבור החיות וגם עבור בעליהן. אבל מעבר לסיוע החומרי, יש כאן גם רובד חשוב לא פחות: ליווי מקצועי. יחד עם הצוותים פועל מאלף שמעניק לבעלי חיות המחמד כלים פרקטיים להתמודדות בזמן אמת, החל מטכניקות להרגעת כלבים בזמן אזעקה, דרך שמירה על גבולות והתנהלות נכונה במרחב צפוף, ועד מניעת חיכוכים בין בעלי חיים שנאלצים לחלוק מרחב קטן תחת לחץ.

"תזונה היא אמנם הלב של מה שאנחנו עושים, אבל היא ממש לא הכול", מסבירים בפורינה. "המחויבות שלנו היא להיות שם עבור חיות המחמד ועבור האנשים שאוהבים אותן, במיוחד ברגעים שבהם השגרה מתפרקת. מבחינתנו, זו אחריות רחבה יותר - לקהילה כולה".

הפעילות הזו לא עומדת בפני עצמה, אלא משתלבת בשורה של יוזמות שהמותג מוביל לאורך השנים, כולל תמיכה במאכילות חתולי רחוב, חלוקת מזון וציוד לעוטף עזה וליישובי הצפון, וסיוע למשפחות שפונו מבתיהן. בכל המקרים האלה חוזרת אותה תפיסה: טיפול בחיות מחמד הוא לא מותרות, אלא חלק מהמרקם המשפחתי ומהיכולת לשמור על יציבות גם בתנאים קשים.

והמציאות של השבועות האחרונים רק מדגישה עד כמה זה נכון. בתוך מקלטים צפופים, בין אזעקה אחת לאחרת, כל אלמנט קטן של שגרה, בין אם זה מזון מוכר, צעצוע אהוב או הדרכה נכונה - יכול לייצר רגע של ביטחון. לא רק עבור החיות, אלא עבור כל מי שנמצא שם איתן. כי בסופו של דבר, בתוך כל הרעש, הפחד והאי-ודאות, יש דבר אחד שלא משתנה: הקשר בין אנשים לחיות שלהם. וכשיש מי שדואג לשמור גם עליו, אפילו קצת, המציאות כולה הופכת לנסבלת יותר.