רוב הישראלים סובלים מהשמנה - הטיפולים בהישג יד, אך לא נגישים לכולם

השמנה אינה סתם עודף משקל, אלא מחלה הגורמת לתחלואה נלווית קשה. פרופ' אביבית כהן, מנהלת מחלקה פנימית א' בבית חולים הדסה עין כרם ויו"ר המועצה הלאומית לסוכרת ולהשמנה, מסבירה: "מטופלים הסובלים מהשמנה הם אוכלוסייה שנמצאת בסיכון גבוה. החל מתחלואה מטבולית, סוכרת, דיסליפידמיה (הפרעה בחילוף החומרים של השומנים בדם) ודלקות, ועד תחלואה מכנית כמו מחלות מפרקים - לסבול מהשמנה זה קשה. יש גם סיכון לדום נשימה בשינה ולהיבטים מנטליים החל מבושה וסטיגמה חברתית וכלה בדיכאון".

פרופ' סער מנחה, מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית במרכז הרפואי שמיר, מפרט את הקשר הישיר: "השמנה מעלה את הסיכון לסוכרת, למחלות לב ולכולסטרול, שזה מה שבסוף שוקע בדפנות העורקים". "מטופל עם השמנה עלול להגיע למצב שבו המערכות השונות שלו מתכנסות לכדי התפתחות של טרשת, ומכאן הדרך קצרה להתקפי לב, אירועים מוחיים, פרפור פרוזדורים, אי ספיקת לב. אבל למזלנו, אנחנו חיים בעידן של מהפיכה שאלה מחלות שבן ברות מניעה וברות טיפול".

כל אחד יכול לבדוק בבית

אנשים רבים מתמודדים עם עודף משקל ולא תמיד בטוחים האם הם סובלים מהשמנה. הדרך הפשוטה כיום לוודא היא באמצעות חישוב BMI. יש המון מחשבוני BMI בגוגל וכל אדם יכול לבדוק לבד, בבית אם הוא בסיכון. "מדובר בבדיקה פשוטה. מכניסים למחשבון את המין, הגיל, הגובה והמשקל שלכם ומקבלים תוצאה מספרית", אומרת פרופ' כהן. "מדובר במדד לא אופטימלי מהרבה היבטים, אבל הוא מאוד פשוט: התוצאה שלך מעל 30? אתה מוגדר כסובל מהשמנת יתר. תוצאה מעל 25 נחשבת לעודף משקל, ובתוצאה מעל 27 אתה מוגדר בסיכון לתחלואות נלוות, אז כבר כדאי לשקול התערבות רפואית. לשם הבהרה, לא מדובר בתחלואה דרמטית, מספיק שיש כולסטרול או לחץ דם גבוה. אם מדדתם את הגובה והמשקל שלכם בבית והגעתם ל-BMI לא משהו - הכתובת שלכם היא הרופא המטפל".

לרדת 5 קילו לאירוע? השמנה היא מחלה, לא בעיה קוסמטית

הטיפולים החדשים, כמו זריקות לטיפול בהשמנה, משנים את התמונה. המטרה היא לא רק לרזות, אלא בראש ובראשונה למנוע תחלואה. המטרה היא לא רק הנראות, אלא גם ובעיקר הבריאות. השמנה היא מחלה כרונית, וככזו תחילת והמשך הטיפול בה חייב להיות בליווי רציף של רופא מטפל שמלווה את התהליך ומנחה על שימוש נכון בתרופה כדי למנוע תופעות לוואי ולהגיע להישגים הרצויים. פרופ' סער מנחה מדגיש: "מטופל עם השמנה חייב קודם כל להבין שהוא סובל ממחלה, ושצריך להסתכל עליה בצורה הוליסטית". "זריקות לטיפול בהשמנה באות בתור השלמה לשינוי אורחות חיים: שינוי תזונתי ופעילות גופנית. אבל כן, יש בשורה משמעותית בטיפולים העדכניים שמוצעים לנו, ואנחנו יודעים להגיד שמטופלים שמקבלים חלק מהתרופות לא רק יורדים במשקל, אלא גם נמצאים בסיכון מופחת לאירועי לב, לאירועים מוחיים ולתמותה".

פרופ' אביבית כהן מבהירה: "הזריקות שאנחנו מדברים עליהן נכנסו לטיפול בסוכרת לפני כ-20 שנה. זה התחיל עם תרופות שהיו פחות עוצמתיות מבחינת ההשפעה שלהן על המשקל, ועם השנים, כשראו את האפקט, הפיתוחים הטכנולוגיים נטו לשם יותר. מבחינה בטיחותית, התרופות האלה נמצאות בשימוש על ידי מיליוני אנשים ברחבי העולם כבר עשרות שנים. יש בדיקה רגולטורית קפדנית ביותר שלהן מבחינת ארועים קרדיו-וסקולריים וגם מבחינת כלל סוגי התחלואה. יש לנו היום ביטחון טוב מאוד בבטיחות שלהן. בטיפולים החדשים אנחנו גם רואים שיש פחות תופעות לוואי. ובנוסף, אנחנו כקהילה רפואית צברנו ניסיון מבחינת איך לקחת את התרופות נכון, איך להעלות את המינון בזהירות, איך ומה צריך לאכול".

עם זאת, הטיפול חייב להיות כולל: "זריקות לטיפול בהשמנה נבדקו מחקרית תמיד כחלק מתוכנית טיפול כוללת. אף פעם לא אמרו למטופלים: 'קחו את הזריקה, ניפגש עוד שנתיים ונראה מה יקרה'. זה לא עובד. כשאנחנו כרופאים מקבלים מטופל עם השמנה, צריך להסתכל על מצבו באופן כולל: איך נראה אורח החיים שלו? מה הוא אוכל? האם הוא כבר סובל מסיבוכים רפואיים? איך הסוכר שלו, הכולסטרול, לחץ הדם, הכליות, הכבד? זה צורך בריאותי, לא קוסמטי. לפעמים באות אלינו מטופלות שאומרות 'אני צריכה לרדת חמישה קילו, יש לי אירוע בקרוב'. אני לא בגישה הזאת. אנחנו לא קוסמטיקאים, אנחנו רופאים והשמנה היא מחלה".

פרופ' סער מנחה מציין כי חשוב גם לשנות את אורח החיים: "ספורט כשלעצמו מוריד את הסיכון לאירועים לבביים. אנחנו משפרים את ערכי הלחץ דם שלנו, את הכולסטרול כמובן, וגם יורדים במשקל. לא צריך לרוץ מרתון, אפשר לעשות את הדבר הכי פשוט: הליכה. ללכת יותר ברגל, או לצאת להליכות עם המשפחה". פרופ' כהן מוסיפה: "לא שמים מספיק דגש על כמה חשובה המשפחה. אם ילדים סובלים מהשמנה, צריך לשאול למה זה קורה. מה אנחנו נותנים להם לאכול בבית הספר? ומה אוכלים במשפחה? כשמגיעים אליי מטופלים חדשים אני אומרת להם: 'השינוי לא צריך להיות רק שלך, הוא צריך להיות משפחתי'. המקרר בבית צריך להכיל דברים אחרים, אפילו הכיבוד בישיבות הצוות בעבודה צריך להיראות אחרת".

אתגרי ילדים והשמנה

השמנת ילדים עלתה בשנים האחרונות, מושפעת מקורונה ומלחמה, והיא מסוכנת יותר כאשר היא מתחילה בבגרות. ישראל מדורגת במקום החמישי בשיעורי ההשמנה במדינות הOECD. פרופ' יעל לבנטל, מנהלת המכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת בבית החולים דנה-דואק שבאיכילוב, מתריעה: "לא מספיק שיש עלייה בשיעור המקרים של ילדים שחיים עם השמנה, אלא שהם נחשפים ממושכות להשמנה לאורך שנים. אם לא נתייחס לכך כבר בגיל צעיר, אנחנו מסכנים את הילדים בהמשך הדרך. למעשה, זה מתחיל בתוך הרחם - אמא שסובלת מהשמנה כבר מעבירה לתינוק סיכון יתר למחלות".

"בילדים חשוב לבדוק אחוזי שומן מעבר ל-BMIאי אפשר לצפות מילד שיותר ממחצית ממשקלו היא רקמת שומן שיעשה פעילות גופנית כמו ריצה", אומרת פרופ' לבנטל. "ולכן, חלק מהילדים שיש להם השמנה חמורה חייבים פיזיותרפיסט שינחה אותם איך לזוז. וכל דבר הוא יותר טוב מכלום - אם זה כמה דקות של תרגילי כוח, או הליכה משפחתית. וכמובן שחייבים ליווי של דיאטנית - חשוב שתהיה תזונה בריאה, מגוונת, שתאפשר לילד לצמוח לגובה ולבנות מסת שריר כמו שצריך".

הטיפולים התרופתיים יעילים גם אצל מתבגרים, אבל יש לשלב אותם כמו אצל המבוגרים, בשינויי אורח חיים. "אנחנו כבר רואים בילדים צעירים כבד שומני, יתר לחץ דם והתחלה של סוכרת", אמרה פרופ' לבנטל. "אצל ילדים עם המחלות האלו, ההידרדרות הרבה יותר מהירה מאשר אצל אדם בוגר. זה הרבה יותר מסוכן לחיות עם השמנה כמתבגר מאשר כאדם בשנות ה-40 לחייו. לא צריך לחכות לבגרות - צריך להתערב קודם לכן"

פרופ' כהן ממליצה: "להקפיד לאכול ירקות בכל ארוחה. בעבר דיברו על שליש, והיום כבר מדברים על חצי צלחת שמורכבת מירקות. לא משנה אם הם חיים או מבושלים - הכי חשוב שהם יהיו נגישים לילדים".