"תרופה שאין לה תחליף": איך עובד מערך הדם הלאומי?
למרות העלויות הגבוהות, לא מוותרים על איכות בדיקות הדם: ארגון מד"א מתפעל את בנק הדם החשוב בישראל גם בלי תקציב ייעודי לפעילות. המערך, שמשמש את כלל בתי החולים במדינה, מתקיים בעיקר מכספי תרומות. כך תוכלו לעזור להציל חיים

"דם הוא תרופה מצילת חיים שאין לה תחליף, והמקור היחיד שלה הוא תורמים מתנדבים", אומר ד"ר רפאל סטרוגו, סמנכ"ל רפואה ושירותי הדם במגן דוד אדום בישראל - הארגון שאחראי על כל משק הדם בישראל, החל מגיוס תורמי הדם ועד אספקת מנות הדם לבתי החולים ולצה"ל.
"בשגרה, מערכת הבריאות בישראל זקוקה לכ-1,000 מנות דם ביום כדי לטפל בפצועים, יולדות, חולים אונקולוגיים, אנשים שעוברים השתלות וכו'", סטרוגו מסביר. "כדי לספק אותן, אנחנו צריכים להביא לבנק הדם המרכזי של מד"א ברמלה מינימום של 1,200 מנות דם ביום, כלומר 1,200 תורמים. בנוסף, צריך גם לצבור במאגרים אחוז מסוים לשעת חירום - 3,000 מנות דם בבתי החולים, ועוד 4,000 מנות במחסנים של מד"א, אבל כבר הרבה שנים אנחנו לא מצליחים להגיע ליעד הזה. את מה שהתרמנו במהלך היום אנחנו מעבדים בערב ובבוקר שלמחרת כדי לספק את זה מיד לבתי החולים. אנחנו כל הזמן מתחת לקו האדום - לא מתייבשים לגמרי, אבל לא רחוקים משם, וזאת מלחמה יומיומית".
כאן נכנסת לתמונה המשמעות הכלכלית: הפעלת מערך הדם של מד"א - תחנות ההתרמה, הציוד, צוותי השטח, המעבדות, ההובלה בקירור, והתחזוקה של בנק הדם הממוגן היא פעילות מורכבת ויקרה. במד"א לא מוותרים על תהליך איכותי בבדיקות מנות הדם הנתרמות ולא מתפשרים על איכות. למרות העלויות הגבוהות, במד"א נחושים שלא להוריד את רמת הבדיקה ולגייס את התקציב הנדרש מכספי תרומות, ובלבד שהציבור בישראל יקבל את מנת הדם הטובה ביותר שתבטיח טיפול מציל חיים איכותי ובטוח.

המחסור הכי חריף לפי ד"ר סטרוגו הוא בסוג דם O, משום ש"הוא יכול לתרום לכל סוגי הדם, אבל יכול לקבל רק מעצמו", כדבריו. "זה אומר שאם לבית החולים מגיע מטופל עם דימום חריף ואין זמן לבדוק את סוג הדם שלו ולבצע התאמה מדויקת, פשוט נותנים לו דם מסוג O. לכן, חצי מהדם שמשתמשים בו הוא מסוג O, שזה הרבה מעל לאחוז השכיחות שלו באוכלוסייה - כ-33%.
כך פועל מערך הדם - ולמה הוא עולה כל כך הרבה
מדי יום פורס מד"א כשלושים תחנות התרמה. חלקן קבועות, אחרות ניידות. כל תורם עובר תהליך סינון רפואי ובדיקות. לאחר התרומה, רכבים עם מערכות קירור אוספים את מנות הדם ומעבירים אותן אל בנק הדם התת־קרקעי ברמלה.
כל תורם יכול לתרום דם פעם בשלושה חודשים. באתר האינטרנט של מד"א ניתן לבדוק איפה נמצאות נקודות ההתרמה, לאתר את זו שמתאימה לכם. מכיוון שכדי לתרום דם יש לעמוד במגבלות שונות (גיל, מחלות רקע, טיפול תרופתי ועוד), תוכלו גם לענות באתר מראש על השאלון לתורמים כדי לוודא שאתם אכן יכולים לתרום דם ולחסוך זמן כשאתם מגיעים.
מכאן מנת הדם שתרמתם מתחילה את המסע שבסופו תגיע להציל חיים. "רכבים מיוחדים עם ניטור טמפרטורה אוספים את מנות הדם מכל התחנות ומשנעים אותן לבנק הדם המרכזי של מד"א ברמלה", מתאר ד"ר סטרוגו.
תחזוקת מתקן אסטרטגי כמו בנק הדם ברמלה כרוכה בעלויות עתק, הכוללות ציוד שמתכלה באופן יומיומי, צורך במכשור לבדיקות זיהומיות מתקדמות, מערכות קירור והקפאה, זמינות של כוח אדם מקצועי 24/7, עלויות שינוע ולוגיסטיקה מסביב לשעון ושמירה על מלאי חירום ארצי לשעת מלחמה.
"בנק הדם כולו, שבו מתבצעת כל שרשרת הייצור של הדם והאחסון שלו לשעת חירום, ממוגן מטילים עשרות מטרים מתחת לאדמה, כך שכולנו נוכל לישון בשקט. לא קיים עוד בנק דם כזה בעולם", ממשיך ד"ר סטרוגו. בבנק, הוא מסביר, "המנה עוברת בדיקות שונות כמו שקילה וסיווג לפי סוג הדם, ובמקביל המבחנות שמלוות כל מנה עוברות למעבדה לסדרת בדיקות של מחלות זיהומיות במכשירים מתקדמים, כדי לוודא מספר פעמים שהתורם לא חולה במחלה שמועברת מדם לדם, כמו צהבת B, HIV ועוד".

אחרי שכל הבדיקות מסתיימות ומנת הדם מאושרת, היא עוברת תהליך של פירוק לארבעה מרכיבים שישמשו לעירוי בבתי החולים: כדוריות דם אדומות, טסיות דם, פלזמה וחלבוני קרישה. "בשנים האחרונות משתמשים גם במנות דם מלא – מבלי לפרק אותן למרכיבים", מסביר ד"ר סטרוגו, "מחקרים הראו שאם נותנים לפצועים דם מלא סמוך לנקודת הפציעה, זה משפר מאוד את הפרוגנוזה שלהם. השימוש בדם מלא הביא לירידה משמעותית בתמותה של פצועים במלחמת חרבות ברזל, לשיעור הנמוך ביותר בהיסטוריה של ישראל".
מרכיבי הדם השונים נשמרים במקררים ובמקפיאים של בנק הדם. מדי יום בתי החולים מזמינים ממנו את המרכיבים הספציפיים שלהם הם זקוקים לפי הצרכים המשתנים של המטופלים. "יש פה פס ייצור שעובד 24/7, 365 יום בשנה, כדי לייצר ולספק אלף מנות דם כל יום, כי המערכת צורכת אותן. לא שומרים אותן על המדף - הדם שאספנו ועיבדנו והבאנו לבית החולים מגיע כעבור כמה שעות למטופלים, לחדרי הניתוח, לחדרי טראומה".
מלחמה יומיומית - גם במובן התקציבי
בזמני חירום הישראלים מתגייסים בהמוניהם לתרום דם, ולעיתים מד"א יכול להגיע ל-3,000 מנות ביום אחד. אבל הצורך הגדול באמת הוא דווקא בשגרה. "אנחנו תלויים בתורמים - של דם וגם של כסף", מדגיש ד"ר סטרוגו. "מערך הדם בישראל הוא יקר, מורכב וקריטי לביטחון הלאומי. אנחנו תלויים בתרומות כספיות בשביל שנוכל לשמור על רמת מוכנות שמצילה חיים. היו פעמים רבות בשנים האחרונות שהיינו קרובים למצב שבו לא נצליח לספק דם בזמן אמת".
תרמו – וסייעו להמשך קיומו של בנק הדם הלאומי
כדי להמשיך להפעיל את בנק הדם, לרכוש טכנולוגיות בדיקה חדשניות, להרחיב את המאגרים לשעת חירום ולהבטיח שכל ישראלי יקבל מנת דם בטוחה - מד"א זקוק לתרומות כספיות מהציבור, עכשיו יותר מאי פעם. "התקווה שכמה שיותר אנשים יבינו שהמנגנון הזה, שמציל את חייהם של עשרות אלפים בשנה, חי ונושם בזכות תרומות. אנחנו כאן עבור ישראל - ואנחנו צריכים את ישראל איתנו", מסכם ד"ר סטרוגו.