החזית השקופה: האתגרים הלא מדוברים של משפחות נפגעי 7 באוקטובר

מאז האירועים הקשים של השבת השחורה, רבים משורדי המסיבות בעוטף מתמודדים עם השלכות נפשיות מורכבות. אך בעוד שהנפגעים עצמם זכאים לסל שיקום, לקצבאות ולמענה של משרד הביטחון, בני המשפחה הקרובים אליהם נשארים לא פעם מחוץ למשוואה, בלי הכרה מספקת. ובלי כתובת ברורה לפנות אליה.

"אף אדם לא חי בוואקום", מדגישה רותם בר שלום, המנהלת המקצועית של תחום משפחות בעמותת "איכות בשיקום" ועובדת סוציאלית עם ניסיון של שלושה עשורים בתחום. "הוא נמצא בתוך מערכת משפחתית ומה שקורה בתוך הבית משפיע ישירות על תהליך השיקום שלו. תגובות שונות עשויות להשפיע בדרכים שונות, יש שמקלות ותומכות ויש שעלולות להיות פחות מותאמות לצרכים ברגע נתון".

אבל לא פחות חשוב, היא מחדדת, זה המצב של בני המשפחה עצמם, שלעיתים נדחק לשוליים: "הם הרבה פעמים מחסירים עבודה, נשחקים כלכלית וחברתית ולעיתים גם מגיעים בעצמם לטיפול ומתמודדים עם השלכות נפשיות מורכבות".

"תחושה שאף אחד לא באמת מבין אותנו"

לצד הקושי היומיומי, יש גם שכבה עמוקה יותר של בדידות שלא מוכרת מספיק. בני משפחה רבים מתקשים לשתף במה שקורה בבית, בין אם בגלל סטיגמה, פחד או תחושה שאחרים פשוט לא יבינו.

ובתוך המציאות הזאת, רבים מהם נושאים גם רגשות אשם. "הורים באופן כללי נוטים להרגיש לא פעם שהמצב של יקיריהם קשור אולי לדברים שהם עשו לא נכון", מסבירה בר שלום וחלק מההורים של שורדי המסיבות מתארים תחושה קשה של כישלון בתפקיד השמירה על ילדיהם, "אבל כשהם פוגשים הורים אחרים שמרגישים בדיוק ככה, האשמה מתחילה להתחלף בהבנה ובחמלה".

"יש נטייה טבעית לחשוב שמה שקורה לנו הוא ייחודי", היא מוסיפה. "אנשים מרגישים שאף אחד לא יכול להבין את החוויה שלהם, במיוחד אחרי אירועים קיצוניים כמו 7 באוקטובר. לתחושות האלה יש מקום, אבל הרבה מהתסמינים והקשיים מוכרים גם ממצבים אחרים של טראומה ויש דרכים מקצועיות להתמודד איתם".

התחושה הזו, היא מזהירה, של חיים במעין "עולם מקביל", רק מעמיקה את הבידוד. "אנשים משקיעים המון אנרגיה בהסתרה שמבודדת עוד יותר. כשמצטרפים לקבוצות של בני משפחה ומגלים שיש עוד אנשים שמרגישים בדיוק אותו דבר, זה רגע מאוד חזק שיכול להתחיל תהליך של ריפוי".

לראות את הסיפור מזווית אחרת

כדי להתמודד עם הפער הזה, בעמותת "איכות בשיקום" פיתחו מודל עבודה שמתמקד בבני המשפחה עצמם. העמותה, שפועלת בתחום בריאות הנפש מאז 1980 ומפעילה מרכזי סיוע ייעודיים לבני משפחה כבר 17 שנה, במימון ופיקוח של משרד הבריאות פיתחה מענה ייחודי המכוון למעגלי התמיכה הקרובים.

במישור הפרקטי, בני המשפחה מקבלים כלים שעוזרים להבין מה עובר על יקיריהם: מה זה פוסט טראומה, איך מזהים טריגרים ואיך מגיבים במצבי לחץ או אמירות קשות. "מעבר להקשבה ולתמיכה, בני המשפחה מקבלים גם הכוונה מעשית: איך מגיבים ברגעי משבר, מה אפשר לומר במצבים רגישים, מה לא לומר ולאילו גורמים כדאי לפנות בהמשך", מסבירה בר שלום.

במקביל, ניתן גם ליווי אישי וקבוצתי. בעבור רבים, עצם המפגש עם אנשים שנמצאים במצב דומה מפחית משמעותית את תחושת הבדידות. אחד המרכיבים הייחודיים בתהליך הוא הטיפול הדיאדי, מפגש משותף של בן המשפחה עם המתמודד עצמו. "זו עבודה על התקשורת ביניהם", אומרת בר שלום. "אנחנו משתמשים בכלים כמו צילום או תיאטרון פלייבק כדי לקדם שיח, כזה שלא תמיד אפשר להתחיל אותו ישר במילים".

הכלים שבהם נעשה שימוש כוללים בין היתר טיפולים כמו פוטותרפיה ופלייבק, שמאפשרים לבני המשפחה ולמתמודדים לראות את הסיפור שלהם מבחוץ ולעבד אותו בדרך חדשה. כל התהליכים מלווים על ידי אנשי מקצוע מתחום הטיפול עם ניסיון ייחודי בתחום, כך שהמשפחות מקבלות מענה מקצועי, מדויק ומותאם.

סיוע ללא עלות או ביורוקרטיה

עשרות משפחות שורדי נובה טופלו ומדווחים על שינוי חיובי בתקשורת ובתהליכים עם בני המשפחה המתמודדים עם ההשלכות הנפשיות - אמא לשורד המסיבות שהשתתפה בקבוצת הורים, שיתפה שבנה אמר לה לאחר מספר מפגשים שהוא מרגיש שהיא יותר מבינה אותו וזה מרגיע אותו. אבא אחר, שהיה מוטרד במפגשים שבנו לא חזר לעבודה, העיד על עצמו שהפסיק ללחוץ על בנו והוא מרגיש את הקרבה והשיפור ביחסים ביניהם מאז.

אבל למרות הצורך המשמעותי, לא מעט משפחות עדיין לא פונות לעזרה, בין היתר בגלל פחד, סטיגמה וחוסר מודעות. "עצם זה שצריך להקליד בגוגל 'עזרה למשפחה של אדם בדיכאון' זה לא פשוט", מודה בר שלום. "יש הרבה היסוס, הרבה חשש".

ובדיוק בגלל זה חשוב להדגיש כי השירותים האלה ניתנים ללא עלות וללא צורך באבחנה או בהפניה. "אפשר פשוט לפנות ולקבוע פגישה. זה אחד הדברים שמורידים את החסם, אבל עדיין, הרבה אנשים לא יודעים שזה קיים וכמה זה יכול לסייע להם". המענה ניתן בחסות המיזם הממשלתי "יובלים" לשורדי המסיבות ובני משפחותיהם.

הפעילות מתבצעת במרכזי יה"ל שפועלים בפריסה ארצית, מחיפה ועד אשקלון. "חלק מהאנשים מדמיינים שהם יגיעו למקום קודר ומופתעים לטובה כשהם מגלים שהמרכזים נמצאים בלב הערים, במקומות נעימים ונגישים, שבהם הם פוגשים אנשים שמבינים ורואים אותם באמת".

לא לחכות לקריסה

לצד הכלים הטיפוליים, העמותה מפעילה גם קו סיוע טלפוני שמאויש על ידי בני משפחה שבעצמם מכירים את ההתמודדות עם האתגרים האלה. הקו פועל בשעות הערב, 18:00-22:00, הזמן שבו הבית נרגע מעט והמצוקה נוטה לצוף. לא מדובר בקו חירום, אלא במרחב לשיחה, התייעצות והכוונה, דווקא ברגעים שבהם הלחץ עולה ואין עם מי לדבר.

באיכות בשיקום מדגישים שלא צריך לחכות לרגע של קריסה כדי לפנות. גם בני משפחה שמרגישים שמשהו השתנה, שיש יותר הסתגרות, דריכות, ריחוק או קושי לחזור לשגרה, יכולים לבקש ליווי ולקבל הכוונה מקצועית.

בר שלום מבקשת להדגיש כי לבני המשפחה יש כוח עצום ואחריות שחשוב להכיר בה. "לעיתים בני משפחה יכולים לחזק את הדרך ולעתים לאתגר אותה, לא מתוך אשמה אלא מתוך כוונות טובות ואכפתיות. כדי שיוכלו לעזור באמת ליקיריהם ולעצמם, הם צריכים את הכלים הנכונים, התמיכה וההכוונה". במציאות שבה רבים עדיין מנסים להתמודד לבד, היכולת להושיט יד, גם למי שנדרשים להיות בצד המטפל, יכולה להיות הצעד הראשון והחשוב לשינוי.

עמותת איכות בשיקום מציעה ייעוץ, תמיכה וליווי לבני משפחה של אנשים המתמודדים עם קושי נפשי. אל תישארו עם זה לבד. צרו קשר: 03-5552784 או לחצו כאן לפרטים נוספים