"ציוני של אדמה": הרועה מציפורי מצמיח ציונות חדשה מהקרקע

הפרסומת החדשה של "השומר החדש", שעלתה השבוע לאוויר בכיכובם של מיקי גבריאלוב וילדי הארגון החזירה את כולנו 17 שנים אחורה. היו אלה ימים שבהם הטרור החקלאי הכה מדי שבוע בעשרות מוקדים מדן ועד אילת, ימים שבהם החקלאים החלו להתייאש מהמדינה ומרשויות אכיפת החוק, לצד דאגה הולכת וגוברת מכך שאין דור ממשיך לעבודת כפיים ברפתות, בלולים, במטעים ובכרמים.

יואל זילברמן, מייסד ומנכ"ל "השומר החדש", הכיר את הכאוס הזה מקרוב. בשנת 2007 אביו, רועה צאן ממושב ציפורי שבגליל, נאלץ להתמודד עם תקיפה חמורה מצד עבריינים, וגילה שהמשטרה לא הייתה שם כדי להגן עליו. זילברמן, אז רק בן 23, לוחם בשייטת 13 וחקלאי בנשמתו, הודיע לאביו שהוא חוזר מהצבא הביתה כדי להקים בשטח מחנה שמירה עם אוהלים, מזרנים ודגל. באותה שבת, הוא זרע את הזרע הראשון שגדל והיה לארגון "השומר החדש" – במחווה לארגון השומר ההיסטורי.

במקביל, הוביל באותם ימים און ריפמן מקיבוץ רביבים, את המחאה למען החקלאי שי דרומי. זילברמן הצפוני חבר לריפמן שהוביל את המחאה בדרום, ויחד הם ייסדו והקימו את ארגון "השומר החדש". כיום ריפמן הוא סמנכ"ל החינוך של הארגון, ביחד הוביל עם זילברמן את ההחלטות, היוזמות והפרויקטים של השומר החדש.

במהלך השהייה במחנה, פגש זילברמן חקלאים ורועי צאן נוספים מכל רחבי הארץ שסבלו מפשיעה חקלאית. "בין אם היו מהגולן, מהנגב או מהגליל – כולם בקושי הצליחו לשרוד", הוא מספר. השבת התארכה והפכה לשנתיים וחצי, שבמהלכן חי זילברמן במחנה שהקים ועסק בהקמת הארגון, שמטרתו אז הייתה להגן על חקלאי הארץ. שם גם התגורר עם אשתו טל, רופאה במקצועה וחמשת ילדיו.

"שני דורות גדלו בלי חידוש הציונות"

מאות ישראלים נהרו אז להפגין את תמיכתם בזילברמן. "כחמישים צעירים אפילו נשארו להתנדב, רבים מהם מתכנית ההכנה לצה”ל בגליל, שבה שימשתי כמדריך", הוא מספר. כשזילברמן שוחח איתם, הוא נדהם לגלות עד כמה ניתק הקשר של הדור הצעיר לאדמה – קשר שבעבר היווה חלק אינטגרלי מההתיישבות בארץ ישראל, ועם הזמן הפך לערך זר עבור הדורות הצעירים. "הציונות הזאת, של אדמה ועבודה קשה, כבר לא מוכרת לרבים מהם", הוא אומר.

במקביל, בפגישתו עם החקלאים, זילברמן הבין שענף החקלאות סובל משלל בעיות מורכבות. העיסוק בחקלאות הפך לקשה כל כך, עד שחקלאים החלו לעודד את ילדיהם להתרחק ממנו. "תעשה כל דבר, רק אל תהיה חקלאי – זה כבר הפך לסיסמה אז", הוא מספר.

זילברמן מצביע בצער על כישלון הקיבוצים בשנות השמונים כנקודת מפנה: "בעבר הקיבוץ חיבר את העם היהודי לארץ. מרגע שהקיבוצים קרסו, כמעט שני דורות גדלו בלי חידוש הציונות, למעט בקרב הציבור הדתי-לאומי וחב”ד", הוא אומר, "פשיטת הרגל של תנועת הקיבוצים הביא לירידה של שלושים אחוז במספר החקלאים, מה שהוריד את הייצור החקלאי אל מתחת לרמות הנחוצות בעשורים האחרונים. כיום, מעל שמונים אחוז מהמזון בישראל מיובא". עם זאת, הוא אופטימי: "עדיין קיימים כשני מיליון דונם שניתן לייעד לחקלאות".

מזון, ביטחון וציונות מחודשת

זילברמן הבין כבר אז שהמשימה שעומדת בפני הארגון שלו היא גדולה יותר. "השומר החדש", שהחל ממחנה קטן בציפורי, הפך כיום לארגון חברתי, חינוכי וציוני, שכבר מזמן לא רק שומר על שטחי חקלאים, אלא נותן מענה רחב לשלל האתגרים שהם מתמודדים עמם, ומקדם את החיבור בין החברה בישראל, לאדמה ולמורשת, ברוח של ערבות הדדית, אומץ אזרחי ואהבת הארץ. זוהי, לדברי זילברמן, הציונות המתחדשת.

כיום הוא לא מסתפק רק במענה בשטח. יש לו חזון רחב יותר, שבמרכזו השאיפה להפוך את החקלאות לכלי שיקום כלכלי ולאומי. הוא שואף להפוך את ישראל למוקד ידע גלובלי שיספק פתרונות בתחום המזון והחקלאות למדינות מתפתחות, כבסיס לבניית קשרים דיפלומטיים ותשתיות משותפות בעלות ערך אדיר. "מה שמחבר קהילות, לצד גבולות משותפים, הוא חקלאות שמאפשרת עצמאות תזונתית ומקדמת עצמאות לאומית", הוא מסביר, "עלינו להפוך את החקלאות לכלי המרכזי ליצירת ביטחון ופתרונות של תזונה ומים – לא רק לישראל, אלא גם לשכנותיה במזרח התיכון, ואפילו לאפריקה והודו. כמו יוסף במצרים, שניהל את משבר הרעב באזור לפני 3,000 שנה, כך גם השומר החדש מביט קדימה".

החזון שלו כולל גם קידום של ערבות הדדית פנימית. אחד מהרעיונות שהוא שואף ליישם הוא "אימוץ" של יישובי גבול, שבהם מתקיימת החלקאות הישראלית ברובה, על ידי קהילות מהמרכז, שיגיעו אחת לחודש לסייע בשמירה. "בלי חקלאות ובלי ביטחון תזונתי, אף אחד לא בטוח – גם לא בקומה ה־25 ברמת גן", מדגיש זילברמן.

מבט אל הדורות הבאים

כיום "שומר החדש" מפעיל את רשת "אדם ואדמה" שכוללת שישה בתי ספר תיכוניים פנימייתיים על גבולות ירדן, מצרים, לבנון וסוריה. בכל אחד מהם לומדים תלמידים מישראל, שקמים מדי בוקר ב-5:00 לעבודה חקלאית, ובצהריים עוברים ללימודים טכנולוגיים חדשניים שמתמקדים בשיטות חקלאות מתקדמות. הרשת נבנתה בשותפות עם הקרן קיימת לישראל בארה"ב.

תנועת הנוער של השומר החדש מונה כיום כעשרים אלף ילדים. זרוע החינוך הבלתי פורמלי מכשירה לחקלאות בני נוער, סטודנטים מהארץ ובוגרים מחו"ל שמגיעים להתנדב בישראל. זילברמן רואה בשומר החדש את "מחנה הקיץ הגדול ומשמעותי ביותר במאה ה-21 לחידוש ציונות רלוונטית".

בעתיד, המטרה היא להרחיב את הפעילות ולשלב גם שירות צבאי חקלאי משמעותי, שיהפוך את הנוער לשותף פעיל בעתידה של ישראל, ויחזק את המדינה: "היא תוכל להוציא את הנוער מהמסכים, לכיוון של תרומה לישראל ולאנושות", הוא מסביר, "אנו מקדמים ביחד עם הממשלה פרויקט לאומי לטיפול בבעיות חקלאות, עם מדדי הצלחה ברורים. אנחנו הפיילוט של הפרויקט הלאומי הזה, הטייסת שלו".

בעקבות השבעה באוקטובר הקים הארגון גם את התכנית למנהיגות "דור ההבטחה", לזכרו של לוחם השב"כ יוסי טהר. "התכנית נועדה לצעירים בכיתות י'-י"ב, במטרה להפוך את תקופת המלחמה לתקופה מכוננת בעתיד הבנייה של המדינה. זה כמו חדר כושר לעשייה לאומית", אומר זילברמן. בערב חג שבועות הקרוב תתקיים ועידת הנוער הראשונה של השומר החדש, שתקבץ תחת קורת גג אחת את כל ‫הפלטפורמות החינוכיות ‫של הארגון. "המטרה היא להעניק לנערים האלה השראה, ולשרטט את הברית בינינו לקראת המשימות שאנחנו יכולים להוביל כתנועה".

מה-7 באוקטובר מגויס למילואים

עם פרוץ אירועי שבעה באוקטובר, זילברמן התגייס מיד לסייע, ומאז הוא פועל בשטח ללא הפסקה. מיד עם תחילת המלחמה הוא הקים חטיבת מילואים חדשה – חטיבה 0710, שנקראה על שם אותה שבת נוראה. היחידה החדשה כוללת מתנדבים מעל גיל 45 עם רכבי שטח, שבמקרי חירום מוקפצים לסייע בפעילות בטחונית ביהודה ושומרון ובאזורים נוספים.

מאז שהחלה המלחמה, תנועת "השומר החדש" מספקת לחקלאי הצפון והדרום עזרה ראשונה חקלאית באופן שוטף, דרך סיוע של מעל 300 אלף מתנדבים, ומתן פתרונות טכנולוגיים מעשיים למצוקותיהם.

"היא תביט אלי טובה וחכמה / כמו בבן השב הביתה מן הדרך / תחבק אותי אליה בנשימה חמה / אמא אדמה", שר מיקי גבריאלוב בשירו, שא את הקשר לקרקע שיקר כל כך לליבו של זילברמן: "אני ציוני של אדמה", הוא אומר, "האדמה היא זאת שנתנה לי את הכוח לעבור את כל מה שעברתי".