חזרתם לישראל עם בן או בת זוג מחו"ל? זה מה שמחכה לכם במשרד הפנים

אחרי כמה שנים בחו"ל אתם חוזרים לישראל, יחד עם בן או בת זוג שאינם אזרחי ישראל. קל להניח שתעודת הנישואין תסדיר את העניין, אבל היא אינה מקנה לבן או בת הזוג מעמד בישראל. לשם כך נדרש הליך מול משרד הפנים, שעשוי להימשך כמה שנים.

אפשר פשוט לנחות ולסדר הכול בלשכה?

"כשבן או בת הזוג נמצאים בחו"ל, הנוהל מחייב לבקש את כניסתם מראש, דרך נציגות ישראל במדינה שבה אתם מתגוררים. זה נכון גם כאשר מדובר באזרחי מדינות הפטורות מאשרת כניסה", מסביר עורך הדין דוד אנג'ל, העוסק בהגירה ובהסדרת מעמד בישראל. "מי שמדלגים על השלב הזה עלולים להיתקל בקשיים כבר בביקורת הגבולות".

בנוסף, כתיירים בני הזוג לא יוכלו לעבוד בישראל. אישור עבודה ניתן רק עם אשרת ב/1, שמונפקת לאחר שמשרד הפנים מאשר את פתיחת התיק. אם תכננתם שבן או בת הזוג יתחילו לעבוד מיד לאחר הנחיתה, חשוב להביא זאת בחשבון.

כמה זמן זה לוקח?

התהליך נקרא הסדרת מעמד לבן זוג זר, ובמשרד הפנים הוא מכונה "ההליך המדורג". בן או בת הזוג מקבלים מעמד בשלבים: תחילה אשרת ב/1, לאחר מכן תושבות ארעית המתחדשת מדי שנה, ולבסוף מעמד קבוע. בכל חידוש נבדקים מחדש כנות הקשר, מרכז החיים בישראל והיעדר מניעה פלילית או ביטחונית.

לזוגות נשואים התהליך נמשך בדרך כלל כארבע שנים וחצי, ובסיומו ניתן לבקש אזרחות. לזוגות שאינם נשואים התהליך נמשך כשבע שנים, ובסיומו ניתן לקבל תושבות קבע.

כדי להוכיח שמדובר בקשר זוגי אמיתי, נדרשים מסמכים כגון חוזה שכירות משותף, חשבון בנק משותף, חשבונות ותמונות. אם חייתם יחד בחו"ל, סביר שכבר צברתם חלק ניכר מהראיות הנדרשות. מומלץ להוציא עותקים לפני סגירת חשבון הבנק או עזיבת הדירה, משום שלאחר מכן יהיה קשה יותר להשיג אותם.

זוגות שחוזרים מחו"ל צריכים להיזהר גם מנסיעות במהלך ההליך. "לאחר החזרה לישראל ממשיכים לעיתים לנסוע, לבקר את המשפחה של בן או בת הזוג או לסגור עניינים במקום העבודה הקודם", אומר אנג'ל. "יציאות ארוכות או תכופות, במיוחד של בן או בת הזוג הזרים לבדם, עלולות לגרום לרשות להסיק שמרכז החיים שלכם עדיין אינו בישראל. מניסיון, הדבר עלול לעכב את ההליך, ובמקרים קשים אף להחזיר אותו שלב אחורה".

מה שואלים בריאיון?

בתחילת התהליך תוזמנו לריאיון בלשכת רשות האוכלוסין וההגירה. כל אחד מבני הזוג נשאל בנפרד, לעיתים במשך כמה שעות, והפקיד משווה בין התשובות. השאלות עוסקות בחיים המשותפים: איך הכרתם, כיצד מתנהל הבית ומתי פגשתם את המשפחות.

"כשלא זוכרים, אומרים שלא זוכרים", אומר אנג'ל. "ניחוש שסותר את מה שבן או בת הזוג אמרו בחדר השני עלול להזיק יותר מתשובה חלקית. אם בן או בת הזוג אינם דוברים עברית, בקשו מראש מתורגמן הדובר את שפת האם שלהם".

אם הבקשה נדחית, ניתן להגיש ערר. המועדים לכך קצרים, ולכן חשוב לפעול במהירות.

מה עם הילדים?

ילד שנולד בחו"ל להורה ישראלי הוא בדרך כלל אזרח ישראלי מלידה, אך יש לרשום אותו. הרישום נעשה בנציגות ישראל בחו"ל, ולפי החוק יש לעשות זאת בתוך 30 יום מהלידה. יש להציג את דרכוני ההורים, תעודת לידה עם אפוסטיל ולעיתים גם אישור לידה מבית החולים. אם הרישום לא נעשה בזמן, עדיין ניתן לבצע אותו, אך הבדיקה עשויה להיות קפדנית יותר.

המצב שונה כאשר גם ההורה הישראלי נולד בחו"ל. "אם נולדתם מחוץ לישראל וקיבלתם אזרחות מכוח הורה ישראלי, הילד שלכם לא בהכרח יקבל אזרחות אוטומטית", מסביר אנג'ל. "את הנושא הזה כדאי לבדוק עוד לפני המעבר".

גם כאשר ההורים אינם נשואים והאזרחות מועברת דרך האב, הנציגות עשויה לבקש ראיות נוספות להורות, ולעיתים אף פסק דין של בית משפט בישראל.

אילו מסמכים להכין לפני המעבר?

בן או בת הזוג הזרים יידרשו בדרך כלל להציג תעודת לידה, תעודת מצב אישי, תעודת יושר מהמשטרה במדינת המוצא, מסמכים המעידים על שינוי שם, אם היה, ותעודת נישואין, ככל שרלוונטי.

כל מסמך מחייב אימות באמצעות חותמת אפוסטיל. במדינות שאינן חתומות על אמנת האג, האימות נעשה גם באמצעות הקונסוליה הישראלית. לאחר מכן יש לתרגם את המסמכים לעברית בתרגום נוטריוני.

שימו לב לתאריכים: תעודת היושר צריכה להיות מהחצי השנה האחרונה, ואת תעודת הלידה רצוי להנפיק במהלך השנה האחרונה. אם תזמינו אותן מוקדם מדי, ייתכן שתצטרכו להנפיק אותן מחדש.

בדקו גם שהשם ותאריך הלידה מופיעים בכל התעודות בדיוק כפי שהם מופיעים בדרכון. טעות קטנה עלולה לעכב את התיק, והרבה יותר קל לתקן אותה כשאתם עדיין במדינה שבה הונפק המסמך.

את הנישואין יש לרשום גם במשרד הפנים בישראל. בדרך כלל מספיק שבן או בת הזוג הישראלים יגיעו ללשכה עם תעודת הנישואין המאומתת והמתורגמת.

כדאי גם לסרוק את כל המסמכים ולשמור אותם בתיקייה דיגיטלית אחת. משרד הפנים עשוי לבקש מסמכים והשלמות לאורך כל התהליך, ומי שלא משלימים מסמך במועד עלולים לגלות שהתיק נסגר ושיש לפתוח אותו מחדש ולשלם אגרה נוספת.

***
עו"ד ונוטריון דוד אנג'ל עוסק מעל ל-25 שנה בהגירה ובהסדרת מעמד בישראל, ובכלל זה באזרחות, באשרות כניסה, במעמד לבני זוג זרים ובבקשות הומניטריות. מייצג מול משרד הפנים, בבית הדין לעררים ובבתי המשפט, ועוסק גם בדיני משפחה וירושה. עו"ד אנג'ל הוא הבעלים של פורטל האזרחות וההגירה לישראל, מוקד מידע מקצועי לקהל הרחב בנושאי הגירה והסדרת מעמד חוקי בישראל.

המידע בכתבה כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני.