כשקהילה פוגשת כלכלה: העסקים הקטנים מהצפון שחוזרים לחיים

השנים האחרונות היו מורכבות לתושבי הצפון בעקבות המצב הביטחוני המתמשך וכתצואה ממנו פינוי היישובים. עסקים קטנים באזור עדיין מנסים להבין איך חוזרים לנשום, עם שאלות טבעיות ובסיסיות: האם יש קהל? האם יש כדאיות? בתוך המציאות הזו נולד פרויקט "טעם חדש לצפון" - יוזמה שמבקשת לחבר בין שיקום כלכלי, קהילה ועסקים קטנים, דרך עולם המזון והקולינריה, אבל עם מבט רחב הרבה יותר.

עבור חברת שטראוס, מדובר במהלך שמתחבר לתפיסת עולם קיימת ולא לפעילות נקודתית. "הפעילות הזאת היא עוד נדבך בתוך הרבה מאוד דברים שאנחנו עושים כחברה", אומר אבי לאופר, סמנכ"ל שיווק ואסטרטגיה בשטראוס. "התפיסה שלנו ברורה - יש לנו אחריות לייצר אימפקט חברתי, לא רק אימפקט עסקי. ובשנה האחרונה, לאור מה שקרה בצפון, היה לנו ברור שחלק גדול מהמשאבים שלנו צריכים להיות מופנים לשיקום האזור הזה".

"עסקים אמיתיים - עם מורכבות, עובדים וקהל לקוחות"

התוכנית, שנבנתה בשיתוף עם קרן רוטשילד, מספקת תמיכה תקציבית נוספת. אחד המהלכים המרכזיים בתוכנית היה עצם החשיפה שלה. שטראוס בחרה להשתמש במשאבים שיווקיים משמעותיים כדי לפרסם קול קורא לעסקים בצפון. "זו דוגמה מאוד ברורה לאיך חברה גדולה לוקחת תקציב שיווקי, ובוחרת להשתמש בו ליצירת אימפקט חברתי”, אומר לאופר. "פנינו לעסקים, ביקשנו מהם להגיש מועמדות, ויצאנו לתהליך מיון מאוד מדויק".

למעלה מ-200 עסקים נרשמו. בסופו של דבר נבחרו 25 יזמים ויזמיות, כולם עם עסק פעיל, לא בשלב רעיוני, אלא כאלה שכבר פעלו, נפגעו, ומבקשים לבנות את עצמם מחדש. "חיפשנו אנשים שכבר עברו דרך", מסבירה ליאל צבן-שטרום, מנהלת האחריות החברתית בשטראוס. "לא יזמים עם רעיון על דף, אלא עסקים אמיתיים, עם מורכבות, עם עובדים, עם קהל לקוחות - כאלה שהליווי יכול באמת לסייע להם".

צבן-שטרום מספרת שהמוטיבציה לפרויקט נולדה גם מנתונים מדאיגים: כ-33% מתושבי הצפון עדיין לא חזרו לבתיהם. "כשאתה מנסה להבין למה אנשים לא חוזרים, אתה מגלה שזה לא רק ביטחון. יש ארבעה מרכיבים בסיסיים שמשפיעים על ההחלטה איפה לגור: חינוך, תעסוקה, בריאות וקהילה".

מתוך ההבנה הזו נבנתה תוכנית עם שני צירים מרכזיים: מקצועי וקהילתי. בציר המקצועי, המשתתפים עוברים תהליך אינטנסיבי של כארבעה חודשים, עם מפגשים שבועיים, הרצאות, תרגולים, עבודת עומק על המודל העסקי, תמחור, שיווק, מיתוג, בניית קו מוצרים וחשיבה אסטרטגית. כל אחד מהמשתתפים משודך למנטור או מנטורית משטראוס, מתוך כ-25 עובדים שהתנדבו לקחת חלק בתהליך, מתחומי השיווק, הכספים, התפעול, טכנולוגיית המזון ועוד. "הבאנו אנשים בכירים, שיביאו מהניסיון שלהם כדי לעזור לעסקים להשתקם".

"הרעיון הוא לבנות רשת שתמשיך להתקיים"

אבל לא פחות חשוב מהידע, הוא החיבור בין האנשים. "הציר הקהילתי הוא ליבת התוכנית", היא אומרת. "אנחנו מאמינים בכוח של הביחד. אלה 25 בעלי עסקים שמתמודדים עם אתגרים דומים, חיים באותו אזור, מבינים את אותה מציאות. הרעיון ליצור קהילה עסקית צפונית חזקה, משהו שיכול להחזיק הרבה אחרי שהתוכנית נגמרת".

התוכנית כוללת גם ריטריט משותף, מפגשים אישיים, ביקורים הדדיים בעסקים ובמפעלים של שטראוס, ושיח פתוח על הקשיים - לא רק העסקיים, אלא גם האישיים. "אנחנו לא רוצים שתהיה תחושה של 'באנו, למדנו, והלכנו'. הרעיון הוא לבנות רשת שתמשיך להתקיים".

בסיום התהליך תתקיים ועדת משקיעים, שמתוכה ייבחרו חמישה מיזמים שיקבלו מענק כספי של 60 אלף שקלים כל אחד. אבל גם כאן, מדגישים בשטראוס, הכסף הוא רק חלק מהסיפור. "המענק חשוב, אבל הוא לא העיקר", אומר לאופר. "העיקר הוא שהעסק יוצא עם תוכנית מסודרת, עם הבנה מה הוא צריך לעשות, ועם תחושת מסוגלות".

לדבריו, אין נקודת זמן ספציפית שבה עוזבים את היד. "זה תהליך. ברגע שאנחנו רואים שהעסק מתחיל ליישם, שהדברים עובדים, שהוא מרגיש יותר עצמאי - אז אנחנו יודעים שעשינו את שלנו".

"כולם דיברו על אותו צורך - שמישהו יראה אותם"

מאחורי הקלעים של תהליך המיון, צבן־שטרום מספרת על עשרות ראיונות אישיים עם מועמדים. "זה היה מאוד מרגש. פגשתי אנשים עם סיפורים מטורפים - כאלה שעברו התמחות במסעדות מישלן וחזרו לצפון רגע לפני שהכול התפרק, אנשים שראיינתי אותם כשהם בדרך לחדר לידה של האישה שלהם. כולם דיברו על אותו צורך - שמישהו יראה אותם".

אחד המשפטים שנשארו איתה נאמר לה על ידי אחד המועמדים: "עד עכשיו חשבתי שאי אפשר להיות בעל עסק בצפון, כי כל פעם יש מלחמה. ופתאום תאגיד גדול רואה אותי - זה משנה הכול". אחרים דיברו על החשיבות של קהילה מקומית, ועל ההבנה שאי אפשר לבנות עסק בצפון בלי חיבור עמוק לסביבה. "הקהילה היא זו שבונה את הכלכלה המקומית", היא אומרת. "וזה משהו שאנחנו מנסים לחזק".

"טעם חדש לצפון" מצטרף לשורה של פעילויות נוספות ששטראוס הובילה מאז פרוץ המלחמה: חלוקת אלפי צידניות עם מוצרי החברה לתושבי הצפון שחזרו לבתיהם בשיתוף הציבור הרחב, פרויקטים עם עגלות קפה ובתי קפה שנפגעו פיזית, כולל יצירת מוצרים ייעודיים שמהכנסותיהם הועברו תרומות לשיקום העסקים והשקעה רחבת היקף בהקמת קמפוס מיכאל - מחלבה צמחית חדשה בצפון, בהשקעה של מאות מיליוני שקלים, שמייצרת מקומות תעסוקה ומעגלי פעילות נוספים באזור.

החיבור של שטראוס לצפון, לדבריו של לאופר, הוא לא מקרי. החברה נוסדה לפני כ-90 שנה בנהריה, וחלק משמעותי מהמפעלים והפעילות שלה נמצאים עד היום באזור. "כשאתה רואה קהילה שנפגעת בצורה כל כך עמוקה, וזו קהילה שאתה חי ופועל בה - אתה לא יכול להישאר אדיש. השאלה היא לא אם לעזור, אלא איך עושים את זה נכון".

מתוך השאלה הזו נולד הרעיון להתמקד בעסקים קטנים, ובעיקר בעסקים מתחום המזון והקולינריה - תחום שבו לשטראוס יש ידע, ניסיון ומשאבים שיכולים להפוך לליווי ממשי ולא רק לתרומה כספית. "אמרנו לעצמנו: אנחנו חברה גדולה, עם יכולות מאוד ברורות - שיווק, תפעול, כספים, טכנולוגיית מזון, איכות. שאלנו איך אנחנו ממנפים את החוזקות האלה כדי לעזור לעסקים קטנים שנפגעו?".

"בסוף זו הסתכלות כוללת", מסכם לאופר. "כשחברה גדולה עושה מהלכים כאלה, ועוד חברות מצטרפות - זה מייצר אפקט אמיתי. לא פתרון קסם, אבל תשתית לשיקום".