mako
פרסומת

חגיגות שמחת תורה: איפה תרקדו בהקפות שוויוניות, כל המשפחה ביחד?

התורה היא לא רק ספר, היא גם טקס, חג ומנהג ואפשר להתחבר אליה לא רק דרך הראש אלא גם דרך הגוף. ב"שמחת תורה" התורה יוצאת מבית כנסת אל הרחוב ואנחנו מחבקים ומחבקות אותה. כן, גם נשים, שרים ושרות, מחבקים ומחבקות, רוקדים ורוקדות. כי התורה היא שמחה!

שמחת תורה בתנועה הרפורמית
צילום: באדיבות התנועה הרפורמית
הקישור הועתק

התנועה הרפורמית מזמינה את כולם וכולן, את מי שלומדת ומעמיקה ואת מי שלא יודע לקרוא, גברים ונשים, ילדות וילדים להחזיק את התורה להזיז את הרגליים ולשמוח איתה בלב שלם כי היהדות היא של כולנו!

חגיגות שמחת תורה ואירועי ההקפות השוויוניות של התנועה הרפורמית הם המקום לכל אחד ואחת להתחבר לחוויה רוחנית, טקסית ושורשית ללא כל מחיצה והסתייגויות. איך תוכלו להצטרף לחגיגות?

שמחת תורה הוא המועד שבו אנו מסיימים את קריאת התורה מתחילתה ועד סופה ומתחילים שוב מבראשית. החג מעורר את המודעות שלנו להמשכיות והתחדשות וגילוי משמעויות נוספות מתוך התעמקות מחדש בטקסטים העתיקים. רבים ביהדות הפלורליסטית והמתחדשת רואים בכך רגע קהילתי, שיתופי, טקסי ורוחני. רגע בו אוחזים ואוחזות בספר התורה, רוקדים ורוקדות במעגל ומתמלאים בתחושת אנרגיה ומשמעות.

הקהילות הרפורמיות מפקידות השנה, כבכל שנה, את ספר התורה במובנו הממשי והרוחני, גם בידיו של הישראלי החילוני - לא כאורח בהקפות שמחת תורה אצל שכנו האורתודוכסי, ולא מתוך כוונה לשנות את תפיסת עולמו ואת אורחות חייו.

הרב עודד מזור, רב קהילת "כל הנשמה" בירושלים, מסביר שהשמחה והקהילתיות נוכחות אצלו כל הזמן. "חג שמחת תורה הוא הזדמנות לחוות אותן גם עם אנשים שאינם חברי קהילה רפורמית ופחות רגילים לזה".

כיצד אתה מתייחס להקפות ללא הפרדה מהמקום של רב?

"לי זה ברור ומובן מאליו. גדלתי בקהילות רפורמיות וקונסרבטיביות שבהן ריקודים מעורבים עם ספר תורה מקובלים. כולם וכולן מחבקים את הספר, רוקדים ורוקדות במעגל ולאף אחד או אחת לא אומרים "לא". לפעמים אנחנו פוגשים בהקפות נשים מרוגשות בנות 70 או 80 שמחבקות את ספר התורה לראשונה בחייהן והן עושות זאת בטבעיות, כמו ילד אהוב שהתגעגעו אליו. אני תמיד מזכיר לכולם שהתורה כ"כ קדושה שאף אחד מאיתנו לא יכול לפגוע בקדושתה וכולם יכולים לשאוב ממנה".

הרב עודד מזור - התנועה הרפורמית
הרב עודד מזור - התנועה הרפורמית | צילום: דנה טל אל

ההקפות שבנו בית

ההיסטוריה של קהילת כל הנשמה בירושלים, ארוכה ומתכתבת עם אירועים שאנו מכירים מהמציאות הנוכחית - בלי תמיד להבין את ההשפעות ארוכות הטווח שלהם. "בשנת 1986, שכשהקהילה הייתה בת שנתיים, קיימנו אירוע הקפות במתנ"ס בבָּקְעַה", נזכר הרב מזור. "לאירוע הגיע רב חרדי עם תלמידיו שניסה 'להציל' להגדרתו את ספר התורה מהריקודים. במקום התפתחה תגרה ואותו רב לא הצליח במזימתו. האירוע סוקר אז בתקשורת בארץ ובעולם ובעקבותיו קיבלנו מהעירייה את הקרקע עליה עומד עד היום בית הכנסת שלנו. המסר שלנו היה ונשאר שגם אם יש אנשים שהגישה שלנו לא מתאימה להם, התורה איננה עניין פרטי שלהם שהם יכולים לחטוף מאיתנו".

פרסומת

קהילת כל הנשמה עורכת מדי שנה הקפות שוויונית בקהילה בליל שמחת תורה, בנוסף להקפות שיווניות שניות לכלל הציבור במתחם התחנה הראשונה בירושלים. "להקפות השניות מגיע ציבור רב, מכל קצוות הארץ - אנחנו פוגשים ציבור חילוני, מסורתי וגם אורתודוקסי".

אילו תגובות אתם מקבלים מהסביבה ועוד בעיר רבת גוונים כמו ירושלים?

"אנחנו מרגישים מאוד מחובקים אך מקפידים תמיד לפקוח עין. ירושלים מאוד פלורליסטית למרות העמדות הקיצוניות שיש בה. יש אנשים שמגיעים מחוץ לעיר במיוחד להקפות ויש מי שעוברים במקרה במקום ומחליטים להצטרף לאווירה הסוחפת והנהדרת. גם במקרים בהם יש חילוקי דעות אנחנו מוכנים לעצור ולהסביר, ולעיתים גם להיפרד בהסכמה לא להסכים".

כיצד אתה מתייחס למציאות הישראלית הנוכחית עם הקטבים בעם?

"בספר דברים כתוב: "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב". כלומר, התורה והיהדות היא של כל קהילת יעקב - של כל עם ישראל. תמיד היו חילוקי דעות ואפשר להכיל אותן כל עוד עושים זאת בלי שיפוטיות ובלי הדרת האחר. דווקא המצב המורכב שאנחנו נמצאים בו כיום יכול לגרום לכל מי שמזדהה כחילוני לקחת בעלות אקטיבית על היהדות שלו. ומנגד, להביא את המחנה האורתודוקסי להבין שאם הם ינסו לכפות יהדות אחת , קיצונית, על כל הציבור בישראל הם יאבדו אותו.

שמחת תורה - התנועה הרפורמית
צילום: באדיבות התנועה הרפורמית
פרסומת

"אנחנו נמצאים כאן כדי להציע את הדרך שלנו ורואים התעניינות גוברת בתנועה הרפורמית לאורך השנים האחרונות. ביום כיפור השתתפו בתפילות השיוויוניות מספרים גדולים משנים שעברו. אם עד היום חלק מהמתפללים והמתפללות היו מוכנים ללכת לבית כנסת אורתודוקסי עם הפרדה, השנה הם חיפשו מסגרת שוויונית ללא כפייה והגיעו אלינו".

שמחת תורה בכפר האוהב

הרבה גלית כהן–קדם, הגיעה לפני 15 שנה לחולון להקים את הקהילה הרפורמית השוויונית הליברלית הראשונה בעיר. קהילת "קודש וחול", שהחלה בהתעניינות של קומץ תושבים, הפכה לקבוצה גדולה ומלוכדת של חברים שחוגגים חגים ביחד, מתנדבים ביחד ולומדים טקסטים יהודיים ביחד. "זה סוג של כפר אוהב", אומרת הרבה כהן–קדם. "הקהילה שלנו עונה על הצורך של חברים וחברות שרוצים יהדות ללא מחיצות בין גברים לנשים, בין להט"בים וסטרייטים, בין ותיקים ומהגרים ובין שמאל וימין. אנחנו רואים בקהילה פלטפורמה להגשמת חלומות משותפים. הקמנו מסגרת חינוכית ציבורית וממלכתית לילדים מגיל 3 עד סוף כיתה ו'. הילדים והילדות נחשפים בה לערכים יהודים של שוויון, צדק חברתי ואחריות אישית וחווים יהדות רוחנית, מחברת ופלורליסטית".

הרבה גלית קדם כהן - התנועה הרפורמית
הרבה גלית קדם כהן - התנועה הרפורמית | צילום: גלעד בר-שליו

היהודי הנודד בחולון

קהילתה של הרבה כהן–קדם נמצאת כבר 9 שנים בתהליכי אישור להקצאת שטח מול עיריית חולון - עליו תוכל לבנות בית ציבורי. "יש מעל ל-100 בתי כנסת אורתודוקסים בעיר עם מחיצה בין גברים ונשים", מסבירה הרבה. "אנחנו היחידים שמציעים אלטרנטיבה ודרך לחיבור לתרבות היהודית, בלי להתחפש, בלי להינזף ובלי להיות מודרים. בינתיים אנחנו נאלצים לשכור חללים שונים בעיר כדי לקיים את הפעילות שלנו".

פרסומת

אילו תגובות אתם מקבלים על ההקפות השוויוניות שאתם עורכים?

"יש עדיין בורות והסתה נגד הזרם שלנו. קשה לחלק מהאנשים לראות נשים מחזיקות ספר תורה ומעורבות במרחב הדתי, אך ככל שאנשים נחשפים לאירועים, לעשייה ולערכים שלנו, הסטיגמות הופכות ללא רלוונטיות. אני בטוחה שעם הזמן אנשים יתרגלו יותר ויותר למראה העיניים הזה".

הרבה גלית כהן–קדם, נשואה ואם לשלושה, גדלה בבית חילוני תל אביבי כהגדרתה. "תמיד ידעתי שאני לא רק ישראלית אלא גם יהודיה. ובנוסף, פמיניסטית ואקטיביסטית", היא אומרת.

כיצד את מיישבת בין פמיניזם ליהדות?

"כשאני פונה למקורות היהודים ברור לי שהם נכתבו בתקופה אחרת בה לא תפסו נשים כפי שתופסים היום. הלכה היא מלשון הליכה. כלומר התורה צריכה להתקדם יחד איתנו. אני חושבת שלכולנו יש חיבור ליהדות, אבל רבים סוחבים פוסט טראומה לגביה מכיוון שדחפו לנו אותה בכוח וסביב צבע אחד. לוקח זמן למצוא את החירות הפנימית, לבחור לפי ראות עינינו ולדייק את התמהיל הנכון בין חיי קדמה, מדע והטלת ספק לצד חיבור לשפה ולהיסטוריה".

כיצד את רואה את הסיטואציה החברתית השסועה כיום בישראל?

"אני מסתכלת לפעמים בכאב על איך שהתורה הופכת לכלי ניגוח. היהדות איננה כלי מסית, היא אהבה, שמחה וחיבור. התנועה הרפורמית מציעה מתינות וזה מה שרוב הציבור רוצה. העדות לכך היא שהפניות אלינו הכפילו את עצמן. כאן פוגשים קהילה שמשוחחת בגובה העיניים, מקשיבה, מתחשבת, ומציעה מרחב ושורש משותפים. אסור לנו לתת לשיח הקיצוני והלא אחראי לבלבל אותנו. חשוב שכולנו נחוש בני בית ולא בעלי הבית. אין לי צורך לתקוע דגל ואצבע בעין של אף אחד. תפילה היא לא הפגנה. היא אהבה זכה וטהורה".

הקפות שניות ושוויונית של קהילת כל הנשמה יתקיימו במוצאי שמחת תורה, 7 באוקטובר, מוצאי שבת. במתחם התחנה הראשונה בירושלים, החל משעה 20:00, כולל אנסמבל ניגונים.

הקפות שניות ושוויוניות של קהילת קודש וחול יתקיימו במוצאי שמחת תורה, 7 באוקטובר, מוצאי שבת. במרכז הקהילתי בן גוריון, בחולון, החל מהשעה 19:00. כולם מוזמנים להצטרף לשמחה.

מוזמנים ומוזמנות להיכנס לאתר ולמצוא את ההקפות השיוויוניות הקרובות לביתכםן, בקהילות התנועה הרפורמית -מצפון ועד דרום.