טראמפ מדבר - והשווקים בעולם משתגעים

ארגון ה-OECD, הארגון הבינלאומי המוביל לפיתוח כלכלי, זיהה את התנודתיות שחווה הכלכלה העולמית לאור הצהרותיו והתנהלותו של הנשיא הנבחר, ומוריד את תחזיות הצמיחה של כלכלת ארה"ב ל-1.6% כבר לשנה הנוכחית.

תחזיות ה-OECD אינן מנותקות מציאות, וניתן לראות שמתחילת שנת 2025, כבר עם הצהרתו של טראמפ על תכנית המכסים, השווקים הגלובליים רשמו צניחה של ממש במניות הבולטות של שוק ההון: מדד S&P 500 איבד 6.6% תוך יומיים, מדד הדאו-ג'ונס צנח בכ-4%, וטובי האנליסטים מיהרו להזהיר את הציבור מפני תנודתיות קיצונית בשווקים יציבים וחדשים כאחד, מחשש לקריסה.

למה זה קורה?

ארה"ב היא מעצמה בינלאומית, המהווה כוח קניה מרכזי עבור מדינות רבות בעולם, בניהן ישראל. ההחלטה על הטלת מיסי מכס גבוהים על סחורות המיובאות לארה"ב, פוגעת בכל אחת מן המדינות ויוצרת תגובת שרשרת של עלויות ייצוא גבוהות, צמצום הייצוא, הקטנת המכירות וההכנסות, פגיעה בהיקף התעסוקה ועלייה באבטלה.

לצד ההשפעה הישירה על המסחר, התנודתיות בשווקים נובעת גם מחוסר הוודאות שיוצרת מדיניות הסחר הבלתי צפויה של טראמפ, שלאחר הצהרתו הראשונית חזר בו ממספר מכסים שהטיל תוך הגברת הלחץ על מעצמת הסחר המתחרה - סין. השינויים התכופים בהצהרות ובמעשים של האיש החזק בעולם, הובילו לעליות חדות בשוק לאחר הירידות הראשוניות, ולפרשנויות הנוגעות להמשך כוונותיו ומעשיו, וכנגזרת לאלה לחוסר יציבות בשוק ההון, המט"ח והסחורות.

מטרתו של טראמפ במהלך זה הייתה לחזק את התוצר בארה"ב באמצעות מתן עדיפות לכלכלה המקומית. אלא שטראמפ כמו טראמפ לא עוסק באופן העברת המסרים שלו או בתהליכים הדרגתיים, ונתפס כאדם אימפולסיבי הנוטה לקבלת החלטות פזיזות, לשנות את דעתו ולבסס את החלטותיו על יחסים ואינטרסים פוליטיים. כל אלו הובילו לסחרור של ממש ולהבעת אי אמון של המשקיעים הן בארה״ב והן באירופה ובישראל .

ההשפעה על כלכלת ישראל

כלכלתה של מדינת ישראל נשענת לא מעט על הסחר הבינלאומי, וחווה בצורה ישירה את ההשלכות של מלחמת הסחר ושל המסרים ההפכפכים שמביע טראמפ: 33% מהיקף היצוא הישראלי מיועד לארצות הברית, והטלת המכס בסך 17% על הסחורות הללו, מאיים על הכוח של תעשיות מרכזיות ומובילות ומביא לצניחת השווי שלהן.

גורם משפיע נוסף הוא שינוי ניכר בגישתו של טראמפ בעניין המלחמה המתמשכת בעזה, ומהפך של ממש מתמיכה מוחלטת בישראל, לתמיכה מסויגת ומתונה , ובחיזוק הקשר עם מנהיגי האמירויות, ערב הסעודית וסוריה, ולהבעת מסרים צוננים יותר כלפי ישראל, שגולשים גם אל הכלכלה ואמון המשקיעים.

דרושה אסטרטגיית השקעות חדשה

הטלטלות בשוק ההון וצניחתן של מניות זרות וישראליות גם יחד, הובילו את המשקיעים הישראלים לטקטיקה של נסיגה ראשונית, ולבניית אסטרטגיית השקעה המבוססת על הגנה וגידור סיכונים, לצד חיפוש אחר אפיקי השקעה מקומיים ויציבים.

מסתבר שלמרות הלהט הג'ינג'י שמפזר טראמפ בעולם, בתחום הנדל"ן אין חדש תחת השמש.

שוק הנדל"ן בישראל שומר על יציבות ומוסיף לצמוח, ולא צל המלחמה או הכותרות שיוצאות מן הבית הלבן, יוכלו לעצור אותו. את הביטחון וההגנה לכסף של המשקיעים סיפקו אפיקי ההשקעה המגוונים בענף הנדל"ן המקומי, תחת פערים שרק הולכים וגדלים, בין ביקוש גבוה להיצע מוגבל.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מחירי הדירות בישראל עלו בכ-8% ב-2024, ותחזיות מצביעות על צמיחה של 10-15% בשנת 2025

אשת הנדל"ן הדר ברוקנשטיין בוחנת בזהירות את הנתונים, ומסייגת כי לצד הצמיחה, השקעות מסורתיות בנדל"ן אינן חפות מחסרונות:

• דרישה להון עצמי גבוה
• עלויות מימון יקרות בסביבת ריבית גבוהה
• תקנות מגבילות של בנק ישראל במתן משכנתא לצרכי השקעה
• תשואה סולידית ומוגבלת

חסרונות אלו, מסבירה ברוקנשטיין, נוגעים בעיקר למשקיעים המסורתיים הקושרים בין השקעה לנדל"ן לרכישת דירה להשקעה. חשוב לזכור כי ענף הנדל"ן מציע מגוון אפיקי השקעה נוספים, בניהם השקעה בנדל"ן בחו"ל, השקעה בנדל"ן תעשייתי ומסחרי, ואפיק ההשקעה המוביל בתשואות בשנים האחרונות: השקעה בקרקעות חקלאיות שטרם הופשרו לבנייה.

למה קרקע?

קרקעות חקלאיות מהוות אפיק השקעה שפחות חשוף לתנודות השוק ולהשפעות בינלאומיות, ועיקר ההשפעה על ערכן מגיע מן העלייה בביקוש ומפוטנציאל ההפשרה שלהן להכשרתן לצרכי בנייה ומגורים.

רכישת קרקע חקלאית שטרם הופשרה לבנייה דורשת הון עצמי נמוך בעשרות אחוזים ביחס להשקעות נדל"ן אחרות, מה שמאפשר לעקוף את הצורך בעלויות המימון היקרות ובמגבלות הבנקים למשכנתאות.

התשואה שעשויה להתקבל מקרקעות אלו, היא נגזרת של אישור תהליך ההפשרה, אולם את עליית הערך ניתן לראות עוד קודם לכן, כל שחלה התקדמות בהליכי ההפשרה בהתאם לאופק התכנוני.

איך עושים את זה נכון?

הדר ברוקנשטיין, שמלווה משקיעי נדל"ן בישראל ובחו"ל, מסבירה כיצד לזהות קרקע חקלאית לפני הפשרה לצרכי השקעה:

חשוב להקפיד על רכישת קרקעות באזורי ביקוש, בסביבה מתפתחת ותחת אופק תכנוני המקודם על ידי גורמים ציבוריים וממשלתיים. יש לוודא כי הקרקע ניתנת להעברה בטאבו, ומצויה בבעלות פרטית ולא בבעלות מנהל מקרקעי ישראל. ניתן ללמוד על פוטנציאל ההפשרה, הסיכויים וטווח הזמן המשוער משמאות המקרקעין שבוצעה לקרקע תחת תקן 22, וחשוב במיוחד שלא לרכוש קרקעות שאינן מחזיקות בתקן הזה, ומהווה הערכה אובייקטיבית ומקצועית.

היבט נוסף שחשוב לוודא הוא מעמדה של הקרקע כסחירה, מה שיאפשר למשקיע את מימוש התשואה היחסית בהתאם להתקדמות הליכי ההפשרה, בכל זמן, וללא צורך להמתין להפשרה בפועל.

הדר ברוקנשטיין, יזמית ואשת נדל"ן, משווקת קרקעות חקלאיות שטרם הופשרו לבנייה, אשר נבחנו בקפדנות ועומדות בתקנים מחמירים ובכלל התבחינים האמורים, ומציעה מעטפת שירותים וליווי משפטי, וייעוץ פיננסי, במטרה להבטיח את התאמת ההשקעה ומיצוי פוטנציאל ההון עבור כל משקיע

**אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות ההשקעה ואין בו משום תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכיו האישיים של כל אדם.