mako
פרסומת

PSA גבוה? לא תמיד צריך ביופסיה

בדיקה גנומית חדשה מדגימת שתן עשויה לסייע בהחלטה האם יש צורך בביופסיה של הערמונית. תוצאה גבוהה ב-PSA אינה מעידה בהכרח על סרטן או על צורך בביופסיה. בדיקת MPS2 מזהה סמנים מולקולריים בשתן ומסייעת להעריך את הסיכון לסרטן ערמונית בעל משמעות קלינית. ד"ר איתי שטרנברג, מומחה בכירורגיה אורולוגית, מסביר למי הבדיקה מתאימה וכיצד היא מסייעת בקבלת החלטה מושכלת

פורסם:
הקישור הועתק

קיבלתם תוצאה גבוהה בבדיקת PSA או שנאמר לכם שיש חשד לסרטן הערמונית? זה לא בהכרח אומר שתצטרכו לעבור ביופסיה. "סרטן הערמונית הוא אחד מסוגי הסרטן השכיחים ביותר בקרב גברים בעולם המערבי, אך חשוב לדעת שלא כל גידול בערמונית מתנהג באותה צורה", מסביר ד"ר איתי שטרנברג, מומחה בכירורגיה אורולוגית. "יש גידולים המתפתחים באיטיות ולעיתים אינם מצריכים טיפול מיידי, ולעומתם גידולים אגרסיביים יותר, שחשוב לזהות מוקדם כדי להתאים את הטיפול הנכון בזמן".

ד"ר שטרנברג מסביר שהאתגר הוא למצוא את האיזון הנכון – מצד אחד לזהות בזמן סרטן ערמונית בעל משמעות קלינית, ומצד שני, להימנע ככל האפשר מבדיקות פולשניות ומטיפולים שאינם נחוצים.

"בדיקת PSA היא בדיקת דם המשמשת בין היתר לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית, גם בקרב גברים ללא תסמינים", מסביר ד"ר שטרנברג. "חשוב להבין שתוצאה גבוהה אינה מעידה בהכרח על סרטן. רמת ה-PSA יכולה לעלות גם מסיבות אחרות, כמו הגדלה שפירה של הערמונית או דלקת".

בדיקת PSA אינה מאבחנת סרטן, אלא מסייעת לזהות גברים שעשויים להזדקק להמשך בירור. כאשר התוצאה אינה מעוררת חשד, ניתן בדרך כלל להמשיך במעקב בהתאם לגיל ולגורמי הסיכון. כאשר מתקבלת תוצאה גבוהה, הרופא יבחן את הצורך בבירור נוסף, שעשוי לכלול בדיקות נוספות להערכת הסיכון לסרטן ערמונית בעל משמעות קלינית, לפני קבלת החלטה על ביצוע ביופסיה.

"ביופסיה של הערמונית היא הבדיקה שמאפשרת לקבוע האם קיים סרטן ואם כן, להעריך את מידת האגרסיביות שלו", מסביר ד"ר שטרנברג.. " אם זאת מדובר בבדיקה פולשנית, שלמרות שהסיכון לסיבוכים בה נמוך יחסית היא עלולה להיות כרוכה בכאב, באי-נוחות, בדימום ולעיתים גם בזיהום",. "מעבר לכך, י סיבה נוספת לכך שחשוב להימנע מביופסיות שאינן נחוצות היא הסיכון לאבחון יתר וטיפול יתר. כיום אנחנו יודעים שלא כל סרטן ערמונית מחייב טיפול. חלק מהגידולים מתפתחים באיטיות רבה ועשויים שלא לגרום לבעיה רפואית במהלך חייו של המטופל. אבחון של גידולים כאלה עלול להוביל לבדיקות נוספות ואף לטיפולים שלא בהכרח נדרשים".

"המטרה שלנו היא לזהות את הגברים שנמצאים בסיכון לסרטן ערמונית בעל משמעות קלינית, ובמקביל לצמצם ביופסיות מיותרות אצל גברים שהסיכון שלהם נמוך, תוך מזעור הסיכון להחמצת מחלה משמעותית", מסכם ד"ר שטרנברג.

כיום עומדות לרשות הרופאים בדיקות נוספות המסייעות להעריך את הסיכון לסרטן ערמונית בעל משמעות קלינית, עוד לפני קבלת החלטה על ביצוע ביופסיה. חלקן בדיקות הדמיה, כמו MRI של הערמונית, ואחרות מבוססות על סמנים ביולוגיים המספקים מידע נוסף על הסיכון לקיומו סרטן משמעותי. אחת הבדיקות החדשות בתחום היא MPS2 (- (My Prostate Score 2בדיקה מולקולרית המבוססת על דגימת שתן, שנועדה לסייע בהערכת הסיכון לסרטן ערמונית בעל משמעות קלינית ובקבלת החלטה מושכלת לגבי הצורך בביופסיה

פרסומת

"MPS2 היא בדיקה שתן פשוטה שאינה כרוכה בדקירה או בכאב", מסביר ד"ר שטרנברג, "הבדיקה מסייעת להעריך את הסיכון לקיומו של סרטן ערמונית בעל משמעות קלינית, כלומר סרטן שחשוב לזהות ולאבחן לדבריו, כאשר הבדיקה מצביעה על סיכון נמוך ובשילוב עם שאר הממצאים, ניתן במקרים המתאימים להימנע בשלב זה מביופסיה. כאשר הבדיקה מצביעה על סיכון גבוה, היא מסייעת לזהות את המטופלים שכדאי להמשיך אצלם את הבירור".

ד"ר שטרנברג מדגיש ומבהיר שבדיקת MPS2 אינה מחליפה את בדיקת ה-PSA. "לכל אחת מהן תפקיד שונה בתהליך הבירור. בדיקת ה-PSA היא בדרך כלל בדיקת הסקר הראשונה וכאשר הערך שלה גבוה היא יכולה להעיד שיש צורך בבירור נוסף, אך היא לא מאבחנת סרטן. בשלב הזה בדיקת MPS2 יכולה לספק את המידע הנוסף. היא מסייעת להעריך את הסיכון להימצאות סרטן ערמונית משמעותי, ובכך עוזרת לרופא או למטופל להחליט האם יש צורך להמשיך לביופסיה, או שבמקרים המתאימים ניתן להסתפק במעקב בלבד".

בדיקת MPS2 גם לא מחליפה את בדיקת הרופא, את ה- MRI או את הביופסיה כאשר הן נדרשות. היא מהווה כלי נוסף שעוזר לרופאים להעריך את רמת הסיכון ולקבל החלטה מדויקת יותר בהתאם למאפיינים האישיים של כל מטופל. "כאשר תוצאת הבדיקה מצביעה על סיכון מוגבר, ובשילוב עם שאר הממצאים, נמליץ בדרך כלל להמשיך ברור, לעיתים עד ביופסיה. כאשר התוצאה מצביעה על סיכון נמוך במקרים המתאימים, ניתן להמשיך במעקב ולחזור לבדיקת PSA בהמשך", מסביר ד"ר שטרנברג

פרסומת

"בסופו של דבר, המטרה היא להתאים את התהליך לכל מטופל באופן אישי. לא לבצע פחות מדי, אבל גם לא לבצע יותר מדי", מסכם ד"ר שטרנברג " אנחנו רוצים לזהות בזמן את מי שזקוק לטיפול ולחסוך בדיקות פולשניות ממי שאינו זקוק להן".