היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, שהגיש את כתבי האישום נגד נתניהו, נחקר בידי פרקליטו של ראש הממשלה, עו"ד עמית חדד • מנדלבליט אישר שלא כל פעולות החקירה הובאו לאישורו: "רציתי שהפעולות העיקריות יוצגו בפניי" • מנדלבליט העיד כי הורה לבטל האזנת סתר לנתן אשל, שלדבריו "הרתיחה" אותו • מנדלבליט על תרגיל החקירה לניר חפץ: "זה היה פסול ולא נכון" • כל העדכונים
יום ראשון, 11.10.26
השופטת רבקה פרידמן-פלדמן שאלה את מנדלבליט אם ייתכן שבשלב מסוים חשב שאין בסיס לחשדות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. מנדלבליט השיב כי ייתכן שלפני שהחקירה התקדמה והדברים התבררו, חשב כך - אך בהמשך הגיע למסקנות אחרות.
בהתייחסו לתיק 2000, העוסק בשיחות בין נתניהו למו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס, אמר כי מתחילת הדרך ועד סופה סבר שנתניהו לא התכוון באמת למצות את החקיקה בעניין ישראל היום. עם זאת, לאחר שהפרטים התבררו במהלך החקירה, הגיע למסקנה אחרת בנוגע לאישום, אך החליט שלא להגיש אישום בגין שוחד.
עורך הדין חדד שאל את מנדלבליט אם אמר שבלי תיק 4000 לא היה מגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. "אני לא חושב שאמרתי את זה. גם אם הייתי אומר - אני לא חושב ככה. אני לא אמרתי את זה", השיב מנדלבליט. לדבריו, כל אחד מהתיקים נגד נתניהו עומד בפני עצמו ומצדיק הגשת כתב אישום פלילי.
בהמשך שאל חדד אם מנדלבליט זוכר שהחליט לסגור את תיק 4000, עד ששי ניצן וליאת בן-ארי צעקו עליו. עו"ד גילדין מהפרקליטות התנגד לשאלה. מנדלבליט אמר כי כל התיקים נגד נתניהו חמורים, אך תיק 4000 חמור במיוחד משום שהוא עוסק בחשד לשוחד.
מנדלבליט התייחס בעדותו לתקופה שבה נבדקו החשדות נגד רה"מ, ואמר כי קיווה שלא יימצאו ראיות שיצדיקו הגשת כתב אישום. "אני מאמין שיכול להיות שאמרתי שאני מקווה מאוד שלא יהיו ראיות נגד ראש הממשלה", אמר. בהמשך התייחס לתיק 1000, העוסק בחשד לקבלת מתנות, ואמר כי לאחר עדותה של הדס קליין כבר התגבש חשד סביר לביצוע עבירות מצד נתניהו.
בחקירה הנגדית הציג עורך הדין חדד למנדלבליט מסמכים שהגישה הפרקליטות לאחר שההגנה ביקשה לקבל את הפרוטוקולים שבהם אישר היועץ המשפטי לממשלה לשעבר את חקירת נתניהו. רבים מהמסמכים הושחרו כמעט לחלוטין. "מה אני אמור להבין מזה?", שאל חדד.
מנדלבליט אמר כי נתן בעל פה אישור לחקור את הדירה של איש העסקים ג'יימס פאקר ואת השימוש שעשה בה יאיר נתניהו. כשחדד שאל אם הובהר לו שקיימת בעיה עם האישורים ושאין בידיו אישורים לכל כיווני החקירה, השיב מנדלבליט: "אני טוען שיש לי אישורים להכול". לדבריו, תפיסתו הייתה שכל התיקים קשורים זה בזה ומשקפים התנהלות מסוימת.
עורך הדין חדד טען כי נפתחו כיווני חקירה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ללא אישורו של מנדלבליט. היועץ המשפטי לממשלה לשעבר השיב כי כל כיוון חקירה חדש חייב את הסכמתו, לרבות בדיקות נגד רה"מ - אך הודה כי ייתכן שנחקרו נושאים שלא אישר. לדבריו, הוא אינו זוכר את כל הכיוונים שאושרו או שלא אושרו, אך אינו מכיר מקרים שבהם סטו מהחלטותיו.
מנדלבליט התייחס גם לאישורים שנתן לחקירת תיק 1000, ואמר כי אישר לבדוק חשד לקבלת מתנות בהיקף גדול מאנשי עסקים, לרבות מחו"ל. חדד טען כי האישור לא כלל את הסיגרים והשמפניות, אך מנדלבליט דחה את הטענה: "זה עובדתית לא נכון". בהמשך ציין כי זכור לו מקרה אחד שבו חרגו מהאישור שנתן בנוגע לנוסח האזהרה של ארנון מילצ'ן. כששאל השופט בר-עם אם השאלה מה אושר ומה לא אושר רלוונטית להגנה, השיב מנדלבליט: "בוודאי".
עורך הדין חדד הציג בפני מנדלבליט ישיבה שהתקיימה בפברואר 2018, ובה נכחה התובעת עו"ד יהודית תירוש. לדבריו, בישיבה דווח לנוכחים על הכוונה לערוך למוחרת חיפוש אצל מקורבת לניר חפץ, לחקור אותה ולקיים בינה לבין חפץ הפגשה אקראית. חדד שאל את מנדלבליט אם ידע שהתביעה נכחה בישיבה, והוא השיב: "נכון" - כלומר, אישר שלא ידע על כך.
כשחדד שאל אם היה מצופה לעדכן אותו בנושא, השיב מנדלבליט: "התשובה היא כן".
בדיון על המכתב ששלח לאבי חימי, שבו כתב כי לא הופעלו לחצים פסולים על עדי מדינה, התייחס מנדלבליט גם לתרגיל החקירה שבוצע לעד המדינה ניר חפץ. לדבריו, לא היה מקובל עליו שחוקרים יתערבו ביחסים בין עורך דין ללקוח ויאמרו לחשוד להחליף את עורך דינו. עם זאת, הבהיר כי באותה עת הבין את הדברים אחרת: "אני לא מכיר את ההמשך".
מנדלבליט סיפר כי התקיים אצלו דיון בנושא תרגיל החקירה, והגדיר אותו פסול: "זה דבר שהשפיע מאוד, אני חושב שזה פסול ולא נכון". לדבריו, הוא התלבט כיצד לברר את נסיבות האירוע, בין היתר מחשש שהפגשת כל העדים הרלוונטיים תוביל לתיאום עדויות. לכן ביקש שהדברים ייבדקו על בסיס מסמכים, ולא באמצעות הפגשת העדים.
"בלי להוריד מחומרת האירוע, זה פשוט היה לא בסדר", אמר מנדלבליט. הוא הוסיף כי הפגשת העדים בנוגע לתרגיל החקירה הפסול הייתה עלולה לשבש את המשפט.
במסגרת תרגיל החקירה בעניינו של חפץ, זימנו חוקרי המשטרה אישה המקורבת לו ושאלו אותה שאלות אישיות וחודרניות על יחסיה עמה, לצד רמיזות מצד החוקרים כי בידיהם מידע אישי ורגיש עליו. שר המשפטים דאז אמיר אוחנה סיפר: "הביאו אישה צעירה שאין לה שום קשר לחקירה, שאלו אותה על טיב הקשר בינה לבין העד ואמרו לו: 'ניר, אנחנו יודעים הכול ונפיל על המשפחה שלך פצצה".
בחקירה הנגדית שאל עורך הדין חדד את מנדלבליט אם ידוע לו על לחצים שהופעלו על עדי מדינה. "לא הייתי חוקר. האם היה דיון איזה לחצים להפעיל? התשובה היא לא, לא היה דיון כזה", השיב מנדלבליט.
בהמשך אמר מנדלבליט: "בוודאי שיש דברים פסולים שהיו", אך הסתייג מהשימוש במונח "לא חוקי": "המילה 'לא חוקי' מפריעה לי מאוד". מנדלבליט התייחס ללחץ שהופעל על עד המדינה ניר חפץ, ואמר כי לא הכיר את הלחץ הפסול שהופעל עליו.
בחקירה הנגדית שאל עורך הדין חדד את מנדלבליט אם ידע שצו חיפוש שהוצא למטרה מסוימת שימש למטרה אחרת. "לא זוכר דבר כזה", השיב מנדלבליט. בהמשך שאל חדד אם ידע שהיו האזנות סתר בתיק, ומנדלבליט השיב: "לא".
השופט בר-עם שאל אם האזנות סתר מחייבות את אישורו של מנדלבליט, והוא השיב: "תלוי מה". כשחדד שאל אם הכיר מערכת בשם פגסוס, השיב מנדלבליט: "לא, לא עסקתי בסוג הספציפי של ההאזנה".
לפני שנכנס לאולם אמר רה"מ נתניהו כי "האמת יוצאת לאור".
קודם לכן החל מנדלבליט לדבר ועו"ד חדד קטע אותו. "זה מפריע לי", אמר מנדלבליט. בתגובה השיב חדד: "ההתקרבנות הזאת לא עושה לך כבוד".
מנדלבליט נשאל אם היו פעולות חקירה שלא אישר, והשיב בחיוב. לדבריו, הוא זוכר כי תנ"צ בדימוס כורש ברנור סיפר לו שבוצעה פעולה, ובעקבות זאת הורה לבטל אותה. "הפעולה הזאת הרתיחה אותי", אמר מנדלבליט, והבהיר כי מדובר בהאזנת סתר לנתן אשל: "אמרתי שאני לא מוכן שיהיה דבר כזה. באופן מיידי דרשתי להפסיק את זה, אלא אם כן יש משהו שמחבר אותו אישית לעבירות. כמו שלא מקשיבים למשפחת ראש הממשלה, זה לא מקובל עלי. אמרתי שבעתיד ככל שיהיו דברים כאלה, צריך לבוא אלי מראש". לדבריו, הפעולה אכן בוטלה.
בהמשך הציג עורך הדין חדד בפני נתניהו את עדותו של כורש ברנור, שלפיה מנדלבליט אישר כל פעולה בחקירה. מנדלבליט דחה את הטענה ואמר כי תיק נתניהו היה שונה מבחינתו מכל תיק אחר, וכי השקיע בו יותר מכל תיק אחר בשל הרגישות הגבוהה. עם זאת, הוא הבהיר: "לא נכון שאישרתי כל תג ותג בחקירה הזו". לדבריו, לפי החוק אין דרישה לאשר כל פעולה ופעולה. "אבל אני ביקשתי שאת הפעולות העיקריות יאשרו איתי", הוא הדגיש.
מנדלבליט הסביר בעדותו כי ההחלטות שקיבל התבססו על שני שיקולים מרכזיים: האינטרס הציבורי בבירור החשדות נגד ראש הממשלה, לצד הצורך לשמור על מעמדו וכבודו. "לא להשאיר חשד באוויר, חשד שיש לו פוטנציאל מבחינת אינטרס ציבורי להגיע לעבירה - אתה חייב לברר אותו", אמר, בקול רועד.
מנגד, הדגיש מנדלבליט את הצורך בפיקוח על פעולות המשטרה: "צריך להיזהר שמשטרת ישראל שתמיד - אין סוסים דוהרים. הם מנסים להגיע כמה שיותר חזק לכל חשד. זה דברים שתמיד אתה רואה אותם, לא רק בתיק זה, אלא בכל התיקים. ולכן חשוב הפיקוח הזה".
לדבריו, הוא ביקש שהפעולות המרכזיות בחקירה יובאו לעיונו, והוסיף כי לא היה מוכן שייכנסו לעניינים פוליטיים.
פרקליטו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, שאל את מנדלבליט אם אמר בעבר למישהו שהמשטרה פועלת מאחורי גבו. מנדלבליט השיב: "יכול להיות". בהמשך נשאל אם אישר את כל פעולות החקירה שביצעה המשטרה בתיקי נתניהו, והשיב כי לא כל פעולה הובאה לאישורו.
"התיק הזה היה משמעותי עבורי הרבה יותר מכל תיק אחר", הסביר מנדלבליט. "רציתי לשמוע על הפעולות העיקריות, לא עדכנו אותי ממש בכל פעולה". השופט משה בר-עם העיר: "וממילא אדוני לא אישר כל פעולה", ומנדלבליט השיב - "וזה בסדר גמור". לדבריו, לא הייתה מניעה שהמשטרה תבצע פעולות חקירה מבלי להביא כל אחת מהן לאישורו, אך בשל רגישות התיק ביקש שהפעולות העיקריות יוצגו בפניו ויאושרו על ידו.
במהלך עדותו של מנדלבליט שאל פרקליטו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, אם ההחלטה להגיש את כתב האישום נגד ראש הממשלה הייתה החלטה אישית שלו. מנדלבליט השיב: "החלטה אישית שלי". בהמשך נשאל מנדלבליט על ההכנות שערך לקראת עדותו, וסיפר כי רענן את זיכרונו, בין היתר באמצעות חיפוש כתבות באינטרנט שנראו לו רלוונטיות. "יש לי זיכרון לא רע על מה שקרה בתיק הזה", אמר. חדד תהה בתגובה: "על בסיס כתבות?".
כשחדד שאל את מנדלבליט אם לא חשב שעליו להתכונן לעדות, השיב: "התכוננתי, לא דיברתי עם אף אחד שקשור בתיק הזה. רעננתי את הזיכרון שלי". מנדלבליט סיפר כי נפגש פעם אחת עם עורך דין, לפגישה שנמשכה כשעתיים, אך לדבריו לא עסקו בתוכן העדות. "יותר איך להעיד, מה צפוי להיות מבחינה פרוצדורלית", הסביר.
מנדלבליט הסביר גם מדוע לא השיב לשיחותיו של חדד לפני העדות: "חשבתי שתובע שמגיש כתב אישום לא אמור להגיע לעדות". בהמשך ציין כי במוקד העדות עומד בעיקר נושא מתן האישורים לחקירה. כשחדד שאל אם שוחח על כך עם גיל לימון או עם חגי מהייעוץ המשפטי לממשלה, השיב בשלילה.
הדיון בעדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט החל בבית המשפט המחוזי בירושלים. בפתח הדיון התייחס מנדלבליט לתקרית שאירעה בזמן שהמתין מחוץ לאולם. "כשהמתנתי בחוץ תקפה אותי עיתונאית, נצמדה אליי. אני באתי להעיד בבית המשפט", אמר. "זה מפריע, ההטרדות האלה. היא מצמידה אליי טלפון ומטיחה בי טענות". מנדלבליט נשמע נסער כשסיפר על האירוע.
התובע תדמור התייחס לעצם זימונו של מנדלבליט לעדות במשפט שבו הגיש את כתבי האישום. "עדותו של תובע בתיק שהגיש היא חריג שבחריגים", אמר. לדבריו, הפרקליטות החליטה שלא להתנגד לעדות בשל הנסיבות הייחודיות של התיק, ובהן האישור שנתן מנדלבליט לפתיחה בחקירה בהתאם לחוק יסוד: הממשלה, והמזכר שהגיש בנוגע לסדר הדברים. תדמור הדגיש כי ההחלטה אינה משנה את מדיניות הפרקליטות בנושא, והיא נוגעת לנסיבות המקרה בלבד.
פרקליטו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, התייחס אף הוא לחקירה הצפויה ואמר למנדלבליט: "אנחנו נחקור אותו בצורה מקצועית ולא מתלהמת, לא בשביל הקהל, אלא רק למען גילוי האמת". חדד הוסיף: "יש חלקים גדולים מהאמת שאתה לא מכיר ושהוסתרו ממך. יש גם אמירות שלך על זה".
יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, שר החוץ גדעון סער וחברת הכנסת טלי גוטליב הגיעו לבית המשפט המחוזי בירושלים לקראת עדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט במשפט. לפני תחילת הדיון צעקה גוטליב לעבר מנדלבליט: "איך חתמת על כתב האישום? מה עשית לנו?".
היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, הגיע לבית המשפט המחוזי בירושלים, שם יעיד במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. מנדלבליט, שהגיש את כתבי האישום נגד נתניהו בנובמבר 2019 במסגרת שלושת תיקי האלפים, זומן לעדות בידי סנגוריו של ראש הממשלה. נתניהו צפוי להגיע לדיון.
סנגוריו של נתניהו מבקשים לבסס טענה להגנה מן הצדק, שלפיה פעולות חקירה נגד ראש הממשלה בוצעו ללא האישורים הנדרשים מצד היועץ המשפטי לממשלה או חרגו מהאישורים שניתנו. אחת הסוגיות המרכזיות היא האישור שנתן מנדלבליט לחקירה בעל פה, במהלך ישיבה עם החוקרים, מבלי שתועד במסמך רשמי ומסודר. במהלך המשפט מתחו השופטים ביקורת על מנדלבליט ועל הפרקליטות בשל אופן מתן האישור, לנוכח הרגישות הכרוכה בחקירת ראש ממשלה.
סנגוריו של נתניהו צפויים לחקור את מנדלבליט גם על תצהיר שהגיש לבג"ץ בנוגע לאופן מתן האישורים בתיק, ועל תרגיל החקירה שנעשה לעד המדינה ניר חפץ. לאורך פרשת ההגנה זימנו פרקליטיו של ראש הממשלה חוקרים שהיו מעורבים בתיקי האלפים, בניסיון להוכיח כי פעולות חקירה נגד נתניהו החלו עוד לפני שניתן אישורו של היועץ המשפטי לממשלה.
ההגנה ביקשה להקדיש לעדות מנדלבליט שבע ישיבות, שתיים מהן השבוע והיתר בשבוע הבא. עם זאת, ייתכן שהשופטים יבקשו לקצר את משך העדות, מאחר שהסוגיות שבהן צפוי מנדלבליט להיחקר ממוקדות יחסית. המועד האחרון שביקשה ההגנה לשריין לעדותו, נכון לעכשיו, הוא 22 באוקטובר – חמישה ימים לפני הבחירות.
