ברוב של 62 מול 55: הכנסת אישרה את תקציב 2026

במרוץ צמוד נגד השעון ורגע לפני שפוקע המועד האחרון - הכנסת אישרה הלילה (בין ראשון לשני) ברוב של 62 מול 55 את תקציב המדינה לשנת 2026, איתו עבר גם חוק ההסדרים. הדרמה הפוליטית, שאיימה לפרק את הממשלה סביב סוגיית חוק הגיוס, נבלמה בעקבות הבנות עם המפלגות החרדיות שאפשרו את הסרת איום הפלת התקציב.

דרמה של הרגע האחרון

במעין תרגיל של הרגע האחרון - הקואליציה החלה לאשר מעט אחרי חצות את ההסתייגויות של החרדים, שפירושן תוספות תקציב. 109 חברי כנסת, כולל חברי האופוזיציה, שלא שמו לב - הצביעו בעד תוספת התקציב. מדובר לפי הערכה ב-800 מיליון שקלים שהחרדים לא הצליחו להכשיר את רובו משפטית. הייעוץ המשפטי דרש לדעת מה הייעוד של הכסף, בין היתר על רקע המגבלות על החרדים לאחר פסיקת בג"ץ, שדרש גיוס שוויוני.

האופוזיציה הצביעה עם הקואליציה ב-3 הצבעות עד שהתאפסה:
* מוסדות הפטור 32 מיליון שקלים.
* פעילויות ופרויקטים 97 מיליון שקלים.
* תנאי שירות והכשרות 61 מיליון שקלים.
* סך הכול כאמור עברו לחרדים 800 מיליון שקלים.

רגע ההצבעה

ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט הגיב: "מחטף הבזיזה הלילית. ברגעים אלו, לא כמו, אלא ממש גנבים בלילה, הממשלה מבצעת מחטף ומוסיפה עוד מאות מיליוני שקלים לחינוך החרדי המעודד השתמטות. זה מעבר למיליארדים שכבר פורסמו. ברגעים אלו, כשלוחמי צה"ל נלחמים בליטני, שרי הממשלה בוזזים את כולנו. הם מתביישים בזה, אז קבעו את זה אחרי חצות, כדי להסתיר את הבושה. את הבושה הזו נמחק בקרוב. את הכול נהפוך, נחזיר, ונתקן".

המרתון בתוך המליאה החל כבר בשעות הבוקר

המספרים שמאחורי התקציב מספרים את סיפורה של שנה מטלטלת: המלחמה המתמשכת הגדילו את מסגרת ההוצאה בזינוק של כמעט 50 מיליארד שקל בהשוואה לתקציב הקודם.

כדי להתמודד עם המעמסה הכבדה, הוחלט להרחיב את יעד הגירעון לרמה של 4.9% מהתוצר, מה שאילץ את אנשי האוצר להקריב שורה של רפורמות מבניות שתוכננו במקור. התקציב החדש יסיים תקופה של "ייבוש" תקציבי שבה פעלה הממשלה מתחילת השנה תחת מגבלות הוצאה מחמירות.

המרתון בתוך המליאה החל כבר בשעות הבוקר: ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט, יצא במתקפה חריפה נגד אישור התקציב וכינה אותו "התקציב הכי מופקר והכי אנטי-ציוני בתולדות מדינת ישראל". בנט טען כי בזמן מלחמה, הממשלה בוחרת לבצע "ביזה" וחלוקת "שוחד פוליטי" בגובה שבעה מיליארד שקלים רק כדי לשמר את הקואליציה, במקום להפנות את המשאבים לציבור. לדבריו, התקציב מנחית "עשר מכות על הציבור המשרת והעובד", הכוללות קיצוצים עמוקים בחינוך ובבריאות.

הסיבה שהחרדים תומכים בתקציב

בחינת הנתונים מראה כי החרדים, שבעבר אמרו שלא יתמכו בתקציב אם חוק הפטור מגיוס לא יעבור, קיבלו בו תוספות נדיבות מאוד. מוסדות החינוך החרדי, ובמיוחד אלו שמקושרים לשתי המפלגות החרדיות, זוכים לתוספת משמעותית. רשת החינוך העצמאי של יהדות התורה זוכה לתוספת של כ-460 מיליון שקל על תקציב הבסיס שהוקצה לה בשנה שעברה (זינוק של 22%), שתעמיד את התקציב שיאושר לה במסגרת התקציב שיאושר הלילה ליותר מ-2.1 מיליארד שקל.

רשת מעיין החינוך התורני של ש"ס מקבלת תוספת צנועה יותר של כ-370 מיליון שקל על ההקצאה בתקציב המדינה המקורי ל-2025 (תוספת של 30%), ובסך הכול 1.2 מיליארד שקל. לשם השוואה, שיעור התוספת למימון החינוך היסודי וחטיבות הביניים בחינוך הרשמי "הרגיל" עומד על 8% בלבד.

גם משרדי הממשלה המגזריים זוכים לתוספות משמעותיות, ובראשם משרד ההתיישבות של השרה אורית סטרוק, חברתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לסיעת הציונות הדתית. משרד זה, שנחשב לצינור הכספים של סיעת הציונות הדתית, זוכה לתוספת של כ-190 מיליון שקל על תקציב הבסיס שאושר לו בתקציב המקורי ל-2025 (תוספת של 33%).

תוספות מרשימות של עשרות אחוזים יקבלו גם משרד המורשת של עמיחי אליהו (עוצמה יהודית), משרד התפוצות של עמיחי שיקלי (הליכוד) ומשרד ירושלים והמסורת, שעד לפרישת הסיעות החרדיות מהקואליציה עמד בראשו ח"כ מאיר פרוש (יהדות התורה).