העדות הקשה של ליאל מהבסיס: "הוריד אותי לברכיים והכריח אותי, פחדתי מהנשק"

"הוא התחיל לנשק אותי בכוח ולהוריד לי את הבגדים, ניסיתי לדחוף אותו. לא הצלחתי. הוא הוריד אותי על הברכיים, כשאני נשענת על הקיר והכריח אותי בכוח לבצע בו מין אוראלי", את העדות המטלטלת זו מספרת ליאל (שם בדוי), רק בת 20, על הערב בבסיס שבו חייל מהיחידה שלה פגע בה מינית. לא הרבה זמן עבר מאז, ובכל זאת היא מצליחה לספר את הסיפור שלה בשטף, כשהיא לוקחת הפוגות מפעם לפעם, כבר כמעט שכחה איך זה מרגיש לשחזר את הרגעים האלה שוב בפני אדם אחר.

החייל שפגע בה לא היה זר לה. הוא היה חבר ליחידה, אבל תמיד הרגישה שהוא מנסה להתקרב יותר מדי, גם לחברות שלה. "אבל איתי הוא לקח את זה הכי רחוק", היא אומרת. באחד הערבים בבסיס, אחרי שישבו בחוץ, הוא משך אותה בכוח לתוך מבנה, ושם ביצע בה את המעשים הקשים האלה, כשהיא מתארת שהנשק שלו לידה, וש"תמיד הוא היה מדבר על כמה שהוא רצה להשתמש בנשק".

כשהסיוט נגמר – היא אספה את הדברים שלה, התכסתה וישר כתבה לחברה שלה: "בואי דחוף". הן הלכו יחד לשירותים וליאל לא הפסיקה להקיא. עוד חברה ששמעה את הסיפור אמרה לה שהוא עושה דברים דומים לעוד בנות. "אז הבנתי שזה משהו שאני לא יכולה לשתוק לגביו", היא אומרת בנחרצות.

ליאל פנתה ישר ישר לנציגת יוהל"ם (יחידת יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר), והגישה תלונה במצ"ח. כשעשתה זאת קיבלה דף מהחוקרת ובו היו כתובות הזכויות שלה. אחת מהן – להיות מיוצגת על ידי עורכת דין מיחידת הסיוע המשפטי במשרד המשפטים – ייצוג בחינם, במימון המדינה, לנפגעות עבירות מין, ללא קשר למצבן הכלכלי. "החוקרת אמרה לי – תתקשרי אליהם".

עד לפני שנה לליאל לא הייתה כתובת כזו לפנות אליה, לפחות לא בחינם. נפגעות ונפגעי עבירות מין יכלו לקבל את עזרת הסיוע המשפטי רק לאחר שהוגש כתב אישום נגד מי שפגע בהם, שלב שאורך חודשים ארוכים ולרוב אף יותר מכך. עד אז, הם, ובעיקר הן, כי הרוב המכריע של הנפגעות הן נשים, נאלצו להתמודד לבד עם המערכת. זאת, מבלי שיהיה מי שינחה אותן ויסביר להן מה הזכויות שלהם, מה עתיד לקרות, איפה עומד התיק, ומבלי שהייתה להן כתובת לשאול אותה שאלות, מי שיכין אותן למה שצפוי לקרות בהשלמות החקירה או בעימות עם הפוגע, ומבלי שיהיה מי שייאבק בשמן בהחלטה לסגור את התיק, בסעיפי האישום שיירשמו, או בהפעלת לחץ על המשטרה או הפרקליטות שיזרזו את התהליך. כשנפגעת רצתה סיוע כזה – היא נאלצה לשלם על כך מכספה לעורכת דין פרטית.

לפני שנה הורחב חוק הסיוע המשפטי – וכך נפתחה הדלת לנפגעי ולנפגעות עבירות מין לקבל ייצוג משפטי חינמי מהרגע הראשון של התהליך, לאחר הגשת התלונה. "כבר אחרי העדות הראשונה שלי במצ"ח נפגשתי עם עורכת הדין מהסיוע המשפטי, מאז היא מלווה אותי לכל אורך ההליך", מספרת ליאל. "מהרגע שנפתחת חקירה הכול עובר לפרקליטות. מי אני לעומתם? בלעדי עורכת הדין מהסיוע המשפטי הייתי אבודה", היא אומרת.

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

"הם פינג פונג של המערכת"

מי שמייצגת את ליאל מטעם הסיוע המשפטי היא עו"ד ליקול טמסוט, בעלת ניסיון של למעלה מ-20 שנה כעורכת דין, שבהן שירתה גם בפרקליטות הצבאית, כך שהיא מכירה היטב את המערכת מבפנים. "נפגעי עבירה הם במצב שהם פינג פונג של המערכת", היא מסבירה ל-N12. "החוקרים קוראים לך מהרגע להרגע, אף אחד לא עוצר להסביר לך מה עומד לקרות, מה המשמעות של עימות, לקראת מה את הולכת. כנפגעת עבירה, את כל הזמן במצב שאת מחכה שמישהו יצור איתך קשר.

"הייצוג המשפטי לנפגעות עבירה נותן להן שליטה על התהליך. הרי מראש הסיטואציה הזו התחילה מכך שלקחו מהן שליטה, פגעו בהן מינית. ולכן חשוב לתת להן את השליטה מהרגע שהן מגישות את התלונה במשטרה, כשמראש, בגלל הפגיעה, הן מגיעות בעמדה נחותה".

למעשה, עד להרחבת החוק נוצר מצב אבסורדי: בעוד שהחשוד מודע לזכויותיו, מממן לעצמו עורך דין או זכאי לקבל ייצוג מטעם הסנגוריה הציבורית – למי שהגישה את התלונה אין מושג לרוב על זכויותיה ולקראת מה היא הולכת. המשטרה מסתכלת רוחבית על התיק ובודקת האם יש בידיה לבסס את החשדות, והפרקליטות מחליטה האם להגיש כתב אישום ובגין אילו עבירות, כשלעיניה החוק, האינטרס הציבורי וגם האינטרס של הנפגעת. אך לנפגעת עצמה לא היה אף גורם ששוקל בלעדית את האינטרס שלה בהליך, שיכול להשמיע את קולה, אלא אם היא שכרה באופן פרטי עו"ד שייצג אותה כנפגעת עבירה.

"זאת מהפכה"

"החוק הזה נטרל את השוני המעמדי בין נפגעות", אומרת עו"ד טמסוט, ומסבירה כמה היה חשוב שהייצוג המשפטי לנפגעות עבירות מין יהיה כבר מתחילת ההליך. "היה את צריך החוק הזה", היא מסבירה. "הוא עושה מהפכה, כי כיום נפגעות מגיעות עם יותר כוח ומידע, יודעות איך להתנהל עם המערכת, וזה יוצר פחות סיכוי שהן יקרסו במהלך הדרך או יוותרו על ההליך. יש לחוק פוטנציאל להשפיע על כך שפחות תיקים ייסגרו, וגם שפרקליטים יהיו קפדנים יותר כשהם בוחנים את התיקים".

עו"ד טמסוט מתארת סיטואציה שהייתה לה עם ליאל, שבה הנוכחות שלה כמי שמייצגת אותה, השפיעה רבות על התמונה. "תיאמו לה ולפוגע עימות במצ"ח, וליאל, שהיא חיילת, הייתה צריכה לנסוע שעתיים וחצי לעימות הזה", היא מספרת. "רבע שעה לפני שעת העימות מתקשרים לליאל כשהיא עוד בדרך, אחרי שנסעה שעתיים – והודיעו לה 'טוב, אנחנו לא נספיק, בגלל אילוצים עם המעצר של החשוד'".

"ליאל הייתה מאוד נסערת", אומרת עו"ד טמסוט. היא לא ויתרה, ועו"ד טמסוט התקשרה לפרקליטה. "אמרתי לה שזה לא לעניין. שזה אינטרס גם שלה לסיים כמה שיותר מהר את החקירה הזו, ושלשלוח נפגעת עבירת מין לנסוע שעתיים וחצי לכיוון ולבטל לה ברגע האחרון יכול למוטט אותה נפשית. בעקבות ההתערבות שלי היה העימות, והם לא ביטלו אותו".

אם לא היה לה אותך, היה לה למי לפנות?
"לא היה לה למי להתקשר. היא כנראה הייתה מגיעה לשם ובוכה", היא משיבה. "צריך להבין שמבחינת המערכת, הנפגעת היא כלי לביסוס החשדות. אין רגע חשיבה של המערכת על מי הנפגעת וכמה דבר כזה יכול לגמור אותה". זו הסיבה, לדבריה, שהייצוג המשפטי לנפגעות העבירה בשלב המוקדם של ההליך הוא כל כך חשוב. "כך", לדבריה, "יש הרבה פחות סיכוי שהנפגעת תרים ידיים ותוותר על התלונה".

"הרגשתי חוסר כבוד, זלזול בזמן שלי", אומרת ליאל על הודעת הדחייה שקיבלה במהלך הנסיעה. "הם רצו שאגיע רק שעות אחר כך, בערב, ומבחינתי מה שמצ"ח אומרים לי זה עובדה, שאין לי מה לעשות. בלעדיה הייתי מחכה עד הערב". בסופו של דבר הוגש נגד החייל כתב אישום בגין אונס של ליאל.

"הייתי בהלם, הרגשתי מגעיל"

לפני ארבע שנים התיישבה רוני (שם בדוי) באוטובוס בדרך לעבודה, על יד מי שבעתיד יכונה בתקשורת "המטרידן מסבידור" – רביב גולד, בן 35 על הרצף האוטיסטי, שנהג לגשת לנשים באוטובוסים עם פתק בטלפון ובו כתב כי הוא אוטיסט המפחד לנסוע לבד, ובאצטלה זו נגע בהן באופן פוגעני.

"הוא אמר לי שהוא מפחד לנסוע לבד, וביקש לשבת לידי", היא מספרת. "באיזשהו שלב הוא אמר לי אני ממש מפחד, את יכולה להחזיק לי את היד? אז הבאתי לו את היד עם קצות האצבעות. הוא החזיק לי את היד ואחרי כמה שניות הזזתי את היד שלי. אחרי זה הוא שוב ביקש שאביא לו את היד, ופתאום הוא הרים את היד שלו על החזה שלי והחזיק את היד שלי. הייתי בהלם. הורדתי את היד שלו והוא שוב ביקש. עברתי לכיסא אחר וישר כתבתי לחברים שלי – מישהו ממש בוהה בי'. ירדתי מהאוטובוס והמשכתי לעבודה, כשאני מרגישה מגעיל אחרי מה שקרה".

חלפו שנתיים, עד שסרטון בטיקטוק שאליו נחשפה רוני, שבו מישהי אחרת סיפרה בדמעות סיפור זהה לשלה – הציף אצלה את אותם רגעים, והיא הבינה שכנראה מדובר באותו אדם. "משהו בבכי שלה גרם לי להבין שאני חייבת להתלונן במשטרה כדי למנוע ממנו להמשיך לפגוע בעוד בנות", היא משחזרת.

רוני ניגשה לתחנת המשטרה בסבידור, הגישה תלונה, ולאחר מכן פנתה לסיוע המשפטי במשרד המשפטים. עו"ד מיטל גרף, מטעם יחידת הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, ליוותה אותה לאורך ההליך והכינה אותה למסדר זיהוי, שבו רוני נדרשה להצביע על מי שפגע בה.

"הסברתי לה מראש: הסנגור של החשוד ינסה לערער אותך, זה התפקיד שלו", אומרת עו"ד גרף, שגם היא מכירה היטב את המערכת מבפנים – היא שירתה במשטרת ישראל כקצינת נפגעי עבירה, תובעת פלילית וכראש תחום חטיבת אנשים עם מוגבלות במשטרת ישראל, עד שפרשה מהמשטרה והחלה לייצג מטעם הסיוע המשפטי.

כמי שהייתה חוקרת בעצמה, היא יודעת עד כמה הסיטואציה של מסדרי זיהוי אינה פשוטה לנפגעות, ושקל להן לפקפק בעצמן גם אם הן בטוחות בזיהוי: "מסדרי זיהוי בישראל זה לא כמו בסרטים, אין לנו אלף ניצבים שדומים אחד לשני ואין מראת זכוכית. היום מראים לנפגעת עבירה מספר תמונות שהיא צריכה בזמן מאוד קצר לומר מי האדם שפגע בה, כשלצד זאת היא נכנסת ללא מלווה אבל נכנס איתה הסנגור של החשוד, שתפקידו לנסות לערער אותה. לכן ברוב מסדרי הזיהוי הן טועות, או שיש להן ספק. מספיק שהן יגידו שהן בטוחות ב80% שזה האיש – אז המסדר כבר לא שווה כלום".

עו"ד גרף פגשה את רוני במסדר זיהוי והסבירה לה מה הולך לקרות, ואמרה לה שאם היא בטוחה בזיהוי שתגיד שהיא בטוחה, בלי סייגים. "עוד לפני שהגענו הייתה סיטואציה לא נעימה, שהסנגור צעק עלינו, כי לטענתו איחרנו - אפילו שהקפיצו אותה מהרגע להרגע. אותי זה לא מרתיע שסנגור צועק עליי והרגעתי אותה".

בתוך החדר, למרות הלחץ והצעקות, ולמרות שלא ראתה אותו שנתיים מאז שנפגעה ממנו רוני הביטה בתמונות ובתוך דקה וחצי הצביעה בנחישות: "זה האיש". "הגוף זכר", היא אמרה אחר כך לעורכת דינה גרף. "לפני החוק, נפגעת שהייתה מגיעה לבד לא הייתה יודעת מה מצפה לה", מסבירה עו"ד גרף. "וזה כשהחשוד יודע הכול, מה הזכויות שלו ושיש לו ליווי. את יודעת כמה פעמים יצא לי להזכיר לנפגעת עבירה שמותר להן רגע לעשות הפסקה בעדות במשטרה או בדוכן העדים בבית המשפט? לבקש כוס מים? לומר להן מה מצפה להן בעדות?".

"ברגע שהן מגיעות מוכנות, הן מבינות שזה לא כל כך נורא. אבל אם את מגיעה לתחנת המשטרה ושואלים אותך שאלות קשות ואת מרגישה שאף אחד לא מאמין לך ולא רואה אותך – זה קשה יותר. כשאת יודעת לאן את הולכת, את מגיעה בעיניים פקוחות ומתמודדת אחרת".

גולד הורשע בספטמבר במעשה מגונה באישה בשוק מחנה יהודה בירושלים, והוגש נגדו כתב אישום בגין מעשה מגונה בנשים נוספות.

עו"ד גרף נותנת דוגמה נוספת שממחישה עד כמה מסייע לנפגעות עבירות מין שיש מי שמייצג אותן בהליך, אפילו בפרטים הקטנים ביותר. במקרה אחד יצגה מטעם הסיוע המשפטי מתלוננת שכדי להוכיח את טענותיה הסכימה למסור למשטרה את מכשיר הסלולרי שלה שבו הם יכלו למצוא ראיות שיחזקו את הטענות – אך החוקרים התמהמהו ולא השיבו לה את המכשיר.

"במשך שבוע הטלפון שלה נשאר אצל החוקרים, שזה נצח במושגים של טלפון נייד, ובמיוחד כשהיא במצב נפשי רגיש. ובסיטואציה הזו היה צריך מישהו שיבוא וירים את קולו. צלצלתי לחוקר המשטרה, ודרשתי מהם כעורכת הדין שלה שישיבו לה את הטלפון עכשיו. היא לא האמינה שאפשר בכלל לעשות את זה. באותו יום היא כבר קיבלה את הטלפון. חזרתי גאה הביתה", מספרת גרף.

שוחרר מהכלא ופגע שוב בילדים

תחום קריטי נוסף הוא המעורבות של עורכת הדין של נפגעת העבירה בהחלטה של הפרקליטות האם להגיש כתב אישום. עו"ד מורן גז, מי שהייתה פרקליטה בכירה שעד לאחרונה שימשה כממונה על התיקים הביטחוניים בפרקליטות מחוז הדרום, וכאחראית לתחום עבירות המין, ייצגה מטעם הסיוע המשפטי קטינים שהתלוננו כי פגע בהם מינית אסיר משוחרר שכבר הורשע בעבר בעבירת מין. "הפרקליטות החליטה, אחרי שחקרה את כל הילדים ואת הוריהם, שלא להגיש כתב אישום על עבירות מין, אלא רק על כך שהוא הפר צו פיקוח", מספרת עו"ד גז.

"הודעתי לפרקליטות שאני מתכוונת להגיש ערר על ההחלטה, ולפתע הם אמרו שהתיק נשלח להשלמת חקירה", היא מספרת. "במשך חודשים ארוכים התיק לא נשלח להשלמת חקירה, וכמעט הגיעו עם הנאשם להסדר טיעון בתיק של הפרת צו הפיקוח. מבחינתנו, היה סיכון שיודה בתיק הזה, כי מדובר באותו מעשה. לכן ביקשתי פרקליט שקודם יבדקו מה עם השלמת חקירה. לאחר שהתעקשתי שהוא ייפגש עם ההורים – ושהוא עבר שוב על חומר הראיות בתיק – הוא החליט שאין צורך בהשלמת חקירה ויש די כדי להגיש כתב אישום".

בזכות ההתערבות של עו"ד גז, התיק של עבירות מין נגד החשוד לא נסגר והוגש נגדו כתב אישום בגין מעשים מגונים בחמישה קטינים, ילדים, לבית המשפט המחוזי בירושלים.

אם לא היה לקטינים שנפגעו ייצוג בתיק, מה היה קורה?
"התיק היה נסגר, וכך עבריין מין שהורשע בעבר והפר צו פיקוח היה משתחרר אחרי מספר חודשים מועט ושב ופוגע בילדים. המצב הנפשי של הילדים שנפגעו לא טוב בכלל, והם לא היו מקבלים שום מענה משפטי. חלק מהילדים ממש רכים בשנים".

עלייה דרמטית בכמות הפניות

לפני כשנה עבר בכנסת, בתמיכת שר המשפטים יריב לוין, התיקון לחוק, שהעבודה עליו נמשכה מספר שנים. בכנסת הקודמת, הוגשה הצעת החוק הזו כהצעה ממשלתית שאוחדה עם הצעות חוק בנושא שיזמו חה"כ מירב מיכאלי ועאידה תומא סלימאן, ושלבסוף אושרה סופית בכנסת הנוכחית. מאז חלה עלייה דרמטית בפניות לסיוע המשפטי: במהלך השנה החולפת (אפריל 2025 - אפריל 2026) התקבלו 1,881 פניות לסיוע משפטי לנפגעי עבירות מין לעומת 747 פניות בתקופה המקבילה לפני הרחבת החוק. מתוך כלל הפניות, 1,026 פניות לסיוע היו לבקשת ייצוג כבר משלב החקירה במשטרה ו-80% מהתיקים שנפתחו היו עבור פונות ממין נקבה (1,074 בגירות ו-452 קטינות). עו"ד שירי שחף אופק, הממונה הארצית על התחום, מציינת כי "הגידול החד מעיד על הצורך הממשי והחיוני בייצוג משפטי כבר בשלבים הראשונים".

עו"ד נוחי פוליטיס, ראש הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, מוסיפה כי למרות העלייה, עדיין קיים פער בין מספר המתלוננים למספר הפונים לסיוע. "זה מלמד על הצורך בהמשך הידוק שיתופי הפעולה הטובים בין גורמי האכיפה, התביעה והטיפול, גורמי המקצוע וכן גורמי החברה האזרחית, כדי להגביר את יידוע הנפגעים על זכותם לקבלת ייצוג משפטי מקצועי ללא עלות. הסיוע המשפטי ימשיך לפעול במרץ כדי שכל מי שנפגע בתקיפה מינית יידע שיש אל מי לפנות, שהם לא לבד, ושביכולתו או שביכולתה לקבל ליווי משפטי אישי לאורך ההליכים".

"היא הקול שלי"

"אני באמת בהלם שזה דבר חדש", אומרת על החוק רוני שנפגעה באוטובוס. "צריך שמישהו יסביר לנפגעת מה היא הולכת לעבור. לחשוב שגם בתיקי אונס, כשנפגעות עוברות מסדר זיהוי, אם הן בטעות מתלבטות – אפשר לנצל את זה ושהתיק ייסגר".

ליאל, שחברתה ליחידה גם התלוננה על החייל אך החליטה לוותר על ייצוג משפטי, אומרת: "אני לא מבינה איך היא בחרה שלא לעשות את זה. זה שיש לי עורכת דין נתן לי יותר ביטחון. תחשבי על זה שקרה לי משהו שהוא לא בשליטתי ואני לא יודעת למה אני נכנסת, הידע שלי בעורכי דין הוא רק מסדרות טלוויזיה. אני צריכה לדעת מה קורה בתיק ואת כל הזכויות שמגיעות לי. זו שלא לקחה ייצוג משפטי לא יודעת כלום במה שקורה בתיק, היא מתעדכנת רק מהפרקליטות. ולי יש ליקול מהסיוע המשפטי, שבדיונים שבהם אני לא יכולה להיות, היא נמצאת שם והיא הקול שלי".

לפניות לכתבת yaely@n12.tv

לפרטים ולקבלת סיוע משפטי לנפגעות ונפגעי עבירה מיחידת הסיוע במשרד המשפטים, ניתן ליצור קשר בטלפון: 6405* שלוחה 1 או להגיש בקשה מקוונת, כאן.

סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית - תמיכה בטלפון, בצ'אט ובוואטסאפ, ליווי במשטרה ובהליכים משפטיים, קבוצות תמיכה ועוד:

1202 - סיוע לנשים | 1203 - סיוע לגברים - "קולמילה" בגוגל - סיוע בצ'אט ובוואטסאפ