ספרד במתקפה חריפה על גרמניה: "לא צריכים מנהיגים וסאלים"

מתיחות הולכת ומתעצמת בין ספרד לגרמניה בעקבות עימות דיפלומטי חריג שהתפתח לאחר המתקפה של טראמפ בשבוע שעבר על מדריד. בספרד זועמים על קנצלר גרמניה פרידריך מרץ, שנכח בפגישה עם טראמפ בחדר הסגלגל שבה נאמרו הדברים ובה תקף הנשיא בחריפות את ספרד בזמן שהקנצלר שמר על שתיקה. במדריד זועמים על ההתנהלות הגרמנית, וטוענים כי ברלין לא עמדה לצד מדינה חברה באיחוד האירופי ברגע רגיש.

העימות החל לאחר שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כינה את ממשלת ספרד "נוראית" ואיים לנתק קשרי מסחר עם מדריד. הדברים נאמרו על רקע החלטת ממשלת ספרד שלא לאפשר למטוסים אמריקניים להשתמש בבסיסי חיל האוויר שלה כדי לתקוף באיראן. במהלך אותה הופעה בבית הלבן נכח גם קנצלר גרמניה מרץ, אך הוא לא הגיב לדברים - מה שעורר זעם בספרד.

שבוע לאחר האירוע, בכירים בממשלת ספרד עדיין מביעים זעם כלפי הקנצלר. סגנית ראש ממשלת ספרד, יולנדה דיאז מהשמאל הקיצוני, תקפה בריאיון ל"פוליטיקו" את התנהלותו של מרץ ואמרה כי הוא מייצג קבוצה של מנהיגים אירופים "שאין להם מושג כיצד להתמודד עם הרגע ההיסטורי שבו אנו חיים". לדבריה, אירופה זקוקה למנהיגות ולא למנהיגים "וסאלים" שמרצים את טראמפ.

מרץ ספג ביקורת קשה מאז מסיבת העיתונאים בבית הלבן ב-3 במרץ, שבה איים טראמפ להטיל אמברגו על ספרד. הנשיא האמריקני גם מתח ביקורת על סירובה של מדריד להגדיל את הוצאות הביטחון שלה ל-5% מהתמ"ג, כחלק מחברותה בנאט"ו.

הקנצלר הגרמני הסביר לאחר הפגישה כי נמנע מלהתעמת עם טראמפ בפומבי כדי שלא להחריף את המצב. לדבריו, הוא הבהיר לנשיא בשיחה פרטית כי לא ניתן להטיל סנקציות כלכליות על מדינה אחת בלבד בתוך האיחוד האירופי. למרות ההסבר, במדריד לא התרשמו במיוחד מהטענה הזו.

שר החוץ הספרדי חוזה מנואל אלבארס מתח ביקורת על מרץ זמן קצר לאחר הפגישה בוושינגטון ואמר כי "קשה לדמיין שקנצלרים גרמנים קודמים כמו אנגלה מרקל או אולאף שולץ היו נשארים בשקט במצב דומה". גם בעיתונות הספרדית נמתחה ביקורת חריפה על הקנצלר, ופרשנים כינו אותו "פחדן" וטענו כי לא הגן על שותפה אירופית כפי שנדרש מרוח הסולידריות באיחוד.

בגרמניה ניסו לצנן את המחלוקת. דובר הקנצלר סטפן קורנליוס אמר כי היחסים בין המדינות אינם מתוחים כלל ודחה את הטענות על משבר דיפלומטי. לדבריו, גורמים בכירים משתי המדינות אף קיימו שיחות מיד לאחר הפגישה עם טראמפ.

עם זאת, הוא הודה כי מאז ביקורו של מרץ בוושינגטון, הקנצלר וראש ממשלת ספרד פדרו סאנצ'ס עדיין לא שוחחו. לפי הגרסה בברלין, מרץ ניסה להתקשר פעמיים לסאנצ'ס אך לא הצליח להשיג אותו והשאיר לו הודעה קולית.

במדריד סיפקו הסבר שונה, וגורם בלשכת ראש הממשלה אמר כי השיחות לא נענו משום שמרץ התקשר למספר טלפון שכבר אינו פעיל, מכיוון שסאנצ'ס מחליף את מספרו מעת לעת מסיבות ביטחוניות. לדבריו, מאז הובהרה הטעות והקנצלר קיבל פרטי קשר מעודכנים, אך שיחה בין השניים טרם התקיימה.

העימות הפומבי נחשב חריג משום שספרד וגרמניה נהנות לאורך השנים מיחסים קרובים במיוחד, ללא קשר לזהות הממשלות. גם שר החוץ הגרמני יוהאן ואדפול הדגיש כי ברלין ממשיכה לעמוד לצד מדריד מול איומי המכסים של טראמפ ואמר כי ספרד "תמיד יכולה לסמוך על הסולידריות האירופית".

לצד המחלוקת עם גרמניה, ממשלת ספרד ממשיכה להתעמת ישירות עם וושינגטון. סאנצ'ס היה בין המנהיגים האירופים הבולטים ביותר בביקורת על התקיפות האמריקניות והישראליות באיראן, אותן הגדיר מסוכנות ובלתי חוקיות. למרות שדוברת הבית הלבן טענה בימים האחרונים כי ספרד הסכימה לשתף פעולה עם ארה"ב, בממשלת ספרד הבהירו כי אין שינוי בעמדתם, וממשיכים להדגיש שלא יאפשר לארה"ב להשתמש בבסיסיה בספרד לצורך תקיפות באיראן.

העימות של טראמפ עם ספרד הופיע בצורה דומה אך קטנה יותר מול בריטניה, ומתקפה של הנשיא על ראש הממשלה קיר סטארמר. בימים האחרונים אישרה בריטניה למפציצים אסטרטגיים של צבא ארה"ב לפעול בבסיסים בממלכה, למרות שבתחילה סטארמר סירב.

ביום שבת כתב טראמפ ברשת החברתית שלו: "בריטניה, בעלת בריתנו הגדולה בעבר, אולי הגדולה מכולן, שוקלת סוף סוף ברצינות לשלוח שתי נושאות מטוסים למזרח התיכון. זה בסדר, ראש הממשלה סטארמר, אנחנו כבר לא צריכים אותן - אבל אנחנו נזכור. אנחנו לא צריכים אנשים שמצטרפים למלחמות אחרי שכבר ניצחנו בהן".

גם צרפת נקלעה לעימות קל עם ארה"ב באותו נושא, ולבסוף הסכימה לצבא ארה"ב לפעול מבסיסיה במזרח התיכון, למשל באיחוד האמירויות. על רקע הדברים האלה נאלצו בצבא צרפת להבהיר באופן רשמי כי כל היתר לפעילות צבאית אמריקנית בבסיסים צרפתיים מיועד לפעילות הגנתית בלבד, ולא לפעילות התקפית באיראן.

העימות הזה מציב את אירופה בפני דילמה רחבה יותר בנוגע ליחסיה עם ארצות הברית. בעוד חלק מהמנהיגים מנסים לאזן בין תמיכה מוגבלת במדיניות האמריקנית לבין ניסיון למנוע הסלמה אזורית, ממשלת ספרד בוחרת בקו תקיף הרבה יותר מול וושינגטון, ואילו בריטניה וצרפת מנסות להלך בין הטיפות.