התקיפות של אוקראינה עושות את שלהן: פוטין במשבר פוליטי חריג

החדשות בקצרה:

• פוטין הודה לראשונה ובאופן חריג בנזק של התקיפות של אוקראינה.
• גורמים קיצוניים מסלימים את הלחץ על הנשיא הרוסי.
• נשיא רוסיה מתמודד על לחץ פוליטי חריג, לראשונה במלחמה.
• "מה עוד צריך לקרות כדי שנתחיל להילחם באמת", תקף גורם בעל השפעה.
• בחצי האי קרים: סגר דה פקטו חריג שמונע את הגישה לאזור.

  ---

המתקפות הנרחבות של אוקראינה בעומק רוסיה מעמידות את נשיא רוסיה ולדימיר פוטין תחת לחץ גובר, לא רק בשדה הקרב אלא גם מבית. בעוד הקרמלין ממשיך להצהיר כי הוא דבק באפשרות של פתרון דיפלומטי, קולות לאומניים וקיצוניים ברוסיה דורשים לנטוש את המשא ומתן ולהחריף משמעותית את המלחמה. במקביל, פוטין נאלץ להודות באופן חריג כי מתקפות הכטב"מים האוקראיניות גורמות לפגיעה ממשית בתשתיות האנרגיה של רוסיה ואף מובילות למחסור בדלק.

גורמים לאומניים ברוסיה זועמים על מתקפות הכטב"מים שפגעו בחודשים האחרונים במוסקווה, בסנקט פטרבורג, בחצי האי קרים ובמתקני נפט ותעשייה צבאית. לטענתם, הניסיונות של ארצות הברית לקדם הסדר מדיני לא הובילו לשום הישג מבחינת מוסקווה, ולכן הם קוראים לפוטין לנטוש את הדיפלומטיה ולהסלים את הלחימה.

קריאות להחרפת המלחמה נשמעו גם בעבר, אך לפי הדיווחים הן התגברו משמעותית בעקבות המתקפות האחרונות של אוקראינה. בין ההצעות שעלו מצד גורמים לאומניים: גיוס צבאי מלא של המשק והצבא, הפצצת מרכזי השלטון בקייב, חיסולו של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, תקיפת מפעלי כטב"מים באירופה ואפילו שימוש בנשק גרעיני טקטי.

המיליארדר הלאומני קונסטנטין מלופייב, למשל, תהה לאחר מתקפה אוקראינית שהציתה בית זיקוק במוסקווה "מה עוד צריך לקרות כדי שנתחיל להילחם באמת", ואף שאל מדוע רוסיה אינה משתמשת בנשק הגרעיני שפיתחה במשך עשרות שנים. בסוכנות הידיעות רויטרס ציטטו בלוגרים לאומניים נוספים שקראו להפוך ערים מרכזיות באוקראינה לבלתי ראויות למגורים באמצעות הפצצות ולחדול מכל שיחות השלום בתיווך אמריקני.

לפי מקורות המקורבים לקרמלין, פוטין מסוגל לסבול את הרטוריקה הזאת כל עוד אותם בלוגרים ואנשי ציבור אינם חורגים מהגבולות שהשלטון מציב להם. עם זאת, קיים ברוסיה חשש שהלחץ הציבורי שמפעילים הקיצונים עלול להקשות על קבלת ההחלטות, משום שהוא מעלה את הציפייה למערכה צבאית רחבה יותר דווקא בזמן שהקרמלין עדיין מבקש להשאיר פתח להסדר מדיני.

עד כה דחה הקרמלין את הקריאות לנטוש את המשא ומתן, למרות ששלושה בכירים בממשל הרוסי טענו כי השיחות עם ארצות הברית אינן מתקדמות והאשימו את וושינגטון בכך שלא קיימה את ההבטחות שניתנו בפסגת פוטין וטראמפ באלסקה בשנה שעברה. גם פוטין עצמו נמנע מלאמץ את ההצעות הקיצוניות ביותר, אף שמשרד ההגנה הרוסי פרסם באפריל את כתובותיהם של מפעלים בכמה מדינות אירופיות שלטענתו מייצרים כטב"מים עבור אוקראינה, במה שנראה כאזהרה כי הם עלולים להפוך למטרות - בצעד חריג נגד מדינות נאט"ו.

במקביל, משרד החוץ הרוסי אותת בחודש שעבר על החרפת התקיפות כשהודיע כי מוסקווה תבצע "מתקפות שיטתיות" נגד מטרות צבאיות בקייב. בהמשך אכן בוצעו גלי הפצצה כבדים יותר, ובאחת התקיפות אף ניזוק מנזר בן כאלף שנה בבירת אוקראינה. עוד לפני כן פרסמו ברוסיה קריאה חריגה לאזרחים זרים לעזוב את קייב לפני תקיפה חריגה בהיקפה, אולם תקיפה כזו לא התרחשה.

למרות הלחץ, פוטין ממשיך להפגין ביטחון-באסטרטגיה שלו. לדבריו, רוסיה מתקרבת להשתלטות על העיר קוסטיאנטיניבקה שבמחוז דונייצק במזרח אוקראינה במסגרת הניסיון להשתלט על חבל דונבאס. הוא גם טען כי באירופה מתחזקות מפלגות שלדבריו מעוניינות לחדש את היחסים עם רוסיה ולהפסיק את הניסיון להביא ל"תבוסה אסטרטגית" שלה, בהתייחסותו לעלייתן של מפלגות ימין קיצוני רבות ביבשת.

לצד הלחץ הפוליטי, פוטין נאלץ להתמודד גם עם ההשלכות הישירות של מתקפות הכטב"מים האוקראיניות. בריאיון לטלוויזיה הממלכתית הוא הודה אתמול לראשונה בפירוט כי התקיפות פגעו בתשתיות האנרגיה של רוסיה ויצרו מחסור בדלק. "המתקפות על אתרי התשתית שלנו יוצרות בעיות, זה ברור", אמר. לדבריו, רוסיה סובלת מ"מחסור מסוים" בדלק, אם כי לטענתו מדובר במצב "שאינו קריטי" והרשויות פועלות להשיב את האספקה לסדרה.

מדובר בהודאה חריגה מצד פוטין, שבמשך יותר מארבע שנות מלחמה השתדל להציג לציבור הרוסי תמונה שלפיה החיים במדינה נמשכים כמעט כסדרם. מאז חודש מאי הצליחה אוקראינה, באמצעות יכולות הכטב"מים שהיא מפתחת ומייצרת בעצמה, לפגוע בבתי זיקוק בלב מוסקווה ואף באזור הרי אורל. פוטין הודיע כי רוסיה תגביר את יבוא הדלק כדי לצמצם את המחסור, תחזק את מערכות ההגנה האווירית סביב בתי הזיקוק ותאיץ את עבודות השיקום. הקמפיין הנרחב של אוקראינה זינק בחודשים האחרונים, והתקיפות מתבצעות לעיתים לטווחים אדירים של יותר מ-1,500 ק"מ.

גם חצי האי קרים, שסופח על ידי רוסיה ב-2014, הפך ליעד מרכזי במתקפות. אוקראינה תקפה מתקני חשמל ודלק, מה שהוביל להפסקות חשמל, למחסור חמור בבנזין ולהכרזת מצב חירום מקומי. הרשויות הרוסיות הבטיחו להגביר את אספקת הדלק לחצי האי דרך היבשה והים, בעוד פוטין טען כי מטרת המתקפות היא להסיט את תשומת הלב של רוסיה מהמשך הלחימה בדונבאס. בפועל, אוקראינה שולטת אש על כל נתיבי הגישה לאזור ומצליחה לנתק אותו דה פקטו משאר רוסיה ומהשטחים הכבושים באוקראינה.

למרות ההודאה בפגיעה בתשתיות והלחץ הגובר מצד הקיצונים, פוטין הדגיש כי המתקפות לא יעצרו את המבצע הצבאי. הוא טען כי יכולות התקיפה ארוכות הטווח של רוסיה "חזקות, מדויקות והרסניות הרבה יותר" משל אוקראינה, והבהיר כי מוסקווה תמשיך במתקפה שלה למרות הקשיים, ואיים כי צבא רוסיה נחוש להמשיך להתקדם בניסיון להשיג את יעדיו לסיום המלחמה.