בפגרת הכנסת יש יותר זמן לדייטים

עד כדי כך שומם, שכשהגעתי לשער הכניסה לקראת פגישה עם חברת הכנסת עדי קול ("יש עתיד"), השומר אמר שהוא לא יכול להכניס אותי כי לפי הרישומים חברת הכנסת לא נמצאת במשכן. אתה בטוח, אני שואל? יכול להיות שהיא עברה פה וסתם לא זיהית אותה? לא, הוא משיב, חצי נעלב. רק טלפון ללשכתה של קול מסדיר את הסוגיה. הסיבה לאי ההבנה: בכנסת יש לוח נוכחות אלקטרוני, וכל ח"כ שמגיע - תמונתו מובלטת. רק שהלוח לא מעודכן, כי הכנסת בפגרה והעובדים הלכו הביתה כבר לפני שעתיים.

מכיוון שאי אפשר לתת לאדם מן היישוב לשוטט סתם כך בבית המחוקקים, למרות ואולי בגלל שהמקום ריק, אני זוכה להסעה בג'יפ של משמר הכנסת היישר לחניית חברי הכנסת ומשם לכניסה שלהם לבניין. אבל המסע לא הסתיים. כחברת כנסת מהספסלים האחוריים (כנראה שם קוד ל"זניחה"), הלשכה של קול מרוחקת ותקועה אי שם בנבכי המסדרונות הפתלתלים. יש דרך מהירה יותר להגיע, מסבירים לי אחר כך, אבל היא סגורה בגלל שהכנסת בשיפוץ.

הסיבה לפגישה: עדי קול הזמינה את העוקבים שלה בפייסבוק (8,300 איש, לא הרבה לנבחרת ציבור, ודאי כשבראש מפלגתה עומד מי שהפייסבוק הוא כלי התיקשור המרכזי שלו עם בוחריו) לפגישה אישית. "אשמח לשבת אתכם לקפה", היא כתבה, "ולשמוע כל אחד מכם. כחברת כנסת וכיושבת ראש הוועדה לפניות הציבור, חשוב לי להיות כמה שיותר נגישה וחשוב לי מאוד גם למצוא זמן לשבת ולהקשיב. אז אם אתם כל הזמן אומרים לעצמכם 'אם רק הייתי יכול להיפגש עם איזה חבר כנסת הייתי אומר לו.. 'יאללה, עכשיו זה הזמן להיפגש איתי ולשוחח על כל דבר ועניין".

בהתחלה חשבתי לפברק משהו בפנייה כדי לקבל אישור זריז, אבל בסוף כתבתי את האמת, שאני עיתונאי שמעוניין לכתוב על היוזמה. בכל זאת - לא יפה לשקר, בטח לחברת כנסת. מאוחר יותר יתברר שהייתי יכול לכתוב מה שאני רוצה, כי אין תהליך סינון.

היי, ח"כ עדי קול, אין חשש שלמפגשים האלה יגיעו קריפים?
"יכול להגיע כל אחד. הם מקבלים תשובה אוטומטית דרך האפליקציה. קשה לי להאמין שמישהו יבחר להגיע לכנסת באיזה אחר הצהריים סתם בשביל משהו, אבל אנחנו פתוחים לקבל כל אדם".

תגידי, מה את מתכננת לעשות במידה שלא תשובצי ברשימה בבחירות הבאות? בכל זאת, המרית את פיו של המנהיג הדגול.
"אני חושבת שאני אשובץ, אבל גם אם לא - אני אמצא דרך להשפיע. אבל אני רוצה להמשיך להיות כאן. עשיתי פאלטה, נענשתי עליה והמשכתי הלאה. אני לא שוקלת כרגע את שיקולי הרשימה הבאה, אני מתמקדת בלעשות את העבודה שלי בשיא הכוח".

"תמיד מציגה את עצמי"

הרעיון למפגשים האישיים, היא מספרת, הגיע תוך כדי שבתה כיו"ר הוועדה לפניות הציבור. "ראיתי שלא מגיעות מספיק פניות לוועדה", היא אומרת, "וזה היה קצת מוזר כי יש הרבה בעיות ואנשים אוהבים להתלונן. אני חושבת שהערך המוסף של הוועדה הוא להנגיש את הכנסת לציבור".

יש ח"כים ששמעו על היוזמה ואמרו שגם הם רוצים לעשות משהו כזה?
"יש כמה אנשים ב'יש עתיד' שעשו את זה כאן. אבל למשל הפרוייקט של 'המשכן מגיע לכאן' – במסגרתו מגיעה לערים, מקימה דוכן, מין גזיבו כזה, ואנשים באים – הוא לגמרי שלי. זה בעיקר מאוד מפתיע אנשים, ניגשים אלי ואומרים...".

מי את בדיוק?
"גם, ובגלל זה אני תמיד מציגה את עצמי, אבל הם גם מופתעים שיש בכלל חבר כנסת שמגיע כדי לשמוע ולנסות לעזור".

שיתוף הפעולה של קול עם העקיצות הקטנות הוא חלק מהאופי הנוח שלה. היא חביבה, לבבית ובעיקר תמימה על פניו בכל הנוגע למקצוע הזה. אבל היא עוד חדשה, היא תלמד.

לו״ז הפגישות שלה התמלא מהר, ובמשרדה הוסיפו תאריכים גם בחודש הבא, אם בא לכם. נושאי הפגישות מגוונים ונעים בין אדם שביקש קבלת מעמד לאשתו שלא מוכרת כיהודייה, לצעיר שרצה לדבר עם קול על שכר המלצרים ומיסוי הטיפים שלהם, למישהו שיש לו רעיון למינוף יצירתי של עתיד הילדים.

על השולחן במשרדה הצנוע מונחים קנקן מים קרים, צלחת פירות וקערית עם במבה. שאלתי מה לגבי הקפה שהובטח במודעה, והעוזרת הפרלמנטרית התריעה מראש שהיא לא יודעת להכין. איך זה שאין לך מכונת קפה, אני תוהה? אני יודע שאצל ח"כים אחרים יש. "זה מתוך תקציב הקשר לבוחר של חברי הכנסת", משיבה קול, "מי שרוצה יכול להשתמש בו בשביל זה".

אפרופו קשר עם הבוחר: במפלגה שלכם אין פריימריז, קשר ישיר כזה עם הציבור זה משהו שלכאורה אין לו ערך פוליטי.
"נכון. אבל זו הדרך לעשות את התפקיד שלי בצורה הכי משמעותית שאני יכולה".

מנצלת כל רגע

הפגרה של הכנסת תימשך כחודשיים ותסתיים אחרי החגים. בפסח יש פגרה נוספת של מספר שבועות, ובסך הכל חברי הכנסת זוכים ליותר חופשות מהאזרח הממוצע. קול מודה מיד ש"הפגרה ארוכה מדי". את הזמן, מעבר למפגש עם האזרחים, היא מנצלת בין היתר לקידום חקיקות ואפילו מלמדת אזרחות בבתי ספר. איך לומר בעדינות – לא כל חברי הכנסת מנצלים את החופש שלהם באופן פרודוקטיבי כזה.

את דוקטור למשפטים, פעילה חברתית, אפילו מצילה בבריכה. מה השתבש בדרך שהביא אותך לכנסת?
"אני לא חושבת שמשהו השתבש. עשיתי הרבה דברים בתחום המשפט והחברה והרגשתי שאני עושה שינוי אבל שאני לא מצליחה להשפיע מספיק ואני רוצה להשפיע ברמה הלאומית ושהמהלכים והרעיונות שלי יהיו בעלי השפעה גדולה יותר, ודווקא בגלל שהפוליטיקה היא תחום לא מוערך ציבורית והתחושה היא שמגיעים אליו אנשים לא ראויים כביכול – זו הסיבה ללכת. לעשות את התפקיד הזה אחרת. התפקיד הוא ראוי, אבל צריך ליצוק אליו תוכן ראוי ואנשים ראויים".

 אבל רגע, מי הדליף לעיתון?
"אין לי מושג. הרי כל מי שרואה אותי בכנסת, כולל עובדי המשמר, רואה שירדתי במשקל ושמדברים על הדיאטה ושואלים כמה ירדתי. בדרך כלל במקרים כאלה אני תוהה אם בכלל להגיב, אבל כאן החלטתי להגיב באופן משעשע ולא כן לחלוטין".

כלומר שיקרת לתקשורת?
"כן. הגבתי בגיחוך כי חשבתי שהשאלה מגוחכת".

תקופה מורכבת

אייטם פחות נעים שהתפרסם הוא על גירושיה הטריים של קול לאחר חמש שנות נישואין, נטולות ילדים (על טיפולי הפוריות שלה היא סיפרה בעבר). כיום היא לחלוטין יכולה להיחשב כאחת מחברות הכנסת הנחשקות, לו הייתה רשימה פומבית כזו.

חזרת לצאת לדייטים? יש בכלל זמן לחיים אישיים?
"עכשיו יש פגרה, אז יש זמן. סתם, לא. תשמע, ממש לא שמחתי שהחיים הפרטיים שלי הגיעו לרכילות. אבל כן, זו תקופה מורכבת בחיי ואני מנהלת אותה במקביל לעבודה כמו שאנשים אחרים מנהלים".

אנחנו נפרדים בחיוך, לא לפני שהיא שואלת גם אותי כמה שאלות אישיות ("אני עושה את זה עם כל מי שמגיע"). אני נדרש לעזרתה של העוזרת הפרלמנטרית כדי למצוא את דרכי בחזרה. אלא שהיא חדשה בתפקיד, רק שבועות ספורים כאן, עוד לא בקיאה בכיוונים, ואנחנו תועים בדרך לא פעם עד היציאה.

באחת הפניות היה נדמה לי לרגע שאני רואה את ח"כ ישראל אייכלר צועד במרץ בלובי, אבל אני לא יכול להתחייב. הראש שלי כבר היה מסוחרר מהסיבובים. אולי כדאי לעשות בכנסת שילוט ידידותי למי שלא מתמצא בנבכיה. חבל שלא העליתי את הסוגיה הבוערת הזו בפני עדי קול.