"הוא קם להקיא, מלמל משהו ונפל על חבר אחר"
"הם ישבו וראו כדורגל, בדיוק היה את משחקי היורו", מספרת אחותו, "דוד אוהב כדורגל, ובמיוחד את הנבחרת ששיחקה באותו יום. לפי מה שסיפרו לי, הם התחילו לשתות איזה משקה, ודוד אמר להם 'איך אתם שותים את זה? יותר טוב לשתות וויסקי'. הוא עשה טעות, אבל הוא לא שתיין בשום אופן. אני לא יכולה להבין איך הוא שתה כל כך הרבה, אמרו שהוא שתה בקבוק שלם. גם האחים שלי אומרים שאי אפשר לשתות בקבוק שלם בכמה דקות, אי אפשר. יש לזה טעם לא טעים".
מי שהיה שם בחדר בפנימיה ברגעים הקריטים הוא חברו הטוב סרגיי: "התקשר אלי חבר ואומר לי שדוד במצב קשה ושאני ארוץ לשם. טסתי לשם, חשבתי שהוא הקיא, לא ידעתי שהוא בלי הכרה. כשהגעתי מצאתי אותו על הרצפה בשירותים מחוסר הכרה. לפני זה הם ישבו בחדר ושתו קוניאק או ברנדי. דוד אמר שמה שהם שותים זה הכל שטויות, ושהוא יכול לשתות ליטר וויסקי בלי שיקרה לו כלום. בקיצור הוא התערב על 400 שקל שהוא ישתה את כל הוויסקי, הוא שתה את הבקבוק תוך שניות. החברים אמרו שזה היה פחות מ-20 שניות. אחרי זה אמרו לו ללכת להקיא, הוא קם לשירותים להקיא, מלמל משהו, ונפל כשחבר אחר מחזיק אותו. הוא נפל מיד על היידים שלו". "איך השאירו אותם בלי מדריכים?", תוהה אחותו, "יש שם כל כך הרבה נערים ואף אחד לא שומר עליהם? אני גם לא מצליחה להבין איך הם נכנסו עם אלכוהול לבית הספר, אצלנו בפנימיה היו כל הזמן בודקים את התיקים שלנו שלא נוכל להכניס כלום". ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "משרד החינוך, הנהלת כפר הנוער וצוותו החינוכי משתתפים בצערה הרב של המשפחה. מנכ"לית המשרד, גב' דלית שטאובר, הורתה להקים צוות לבדיקת נסיבות המקרה"
"אמרו לנו שהוא קיבל 8 נסיונות החייאה, אבל המח מת"
תגובת מד"א: "האמבולנס הגיע למקום בתוך 7 דקות מרגע קבלת הקריאה והצוות פעל במקצועיות ועל פי כל הנהלים בהתאם לנסיבות המקרה". מהמרכז הרפואי "שערי צדק" נמסר: "הצעיר הובא לחדר המיון וחבריו ספרו על התערבות שבעקבותיה שתה תוך זמן קצר מעל לליטר ויסקי. לאחר בדיקה גופנית ונטילת בדיקות דם, הושכב מול תחנת האחות להשגחה. זמן קצר לאחר הגעתו אירע דום לב, עבר החייאה ואושפז ביחידה לטפול נמרץ. רמות האלכוהול הגבוהות מאד בדמו, הכשל הרב מערכתי והמהלך עד לפטירתו, לאחר שבועיים, מעידים כולם על מוות שנגרם כתוצאה משתיית אלכוהול בכמות גדולה בזמן קצר. אנו משתתפים בצער המשפחה".
דוד עלה לישראל לפני שלוש שנים, בעקבות אחותו שעלתה שנתיים קודם. ההורים ויתר המשפחה הגיעו לכאן לפני שנתיים ומאז הם מתגוררים בפרדס חנה. קריסטינה סיימה לא מזמן שירות צבאי, גם דוד תכנן ללכת באותה הדרך: "אחרי שהגעתי לארץ הוא אמר שהוא רוצה גם לעלות ואחרי שנתיים הצטרף. הוא מאוד התרגש לקראת סיום התיכון, וממש חיכה להתגייס. הוא היה אומר לי 'אני רוצה להתגייס אחר כך למשטרה'. ידענו שזה קשה להתקבל לשם, אבל הוא אמר 'אני יעשה הכל כדי להיכנס לשם, כדי שיקבלו אותי, אני רוצה לעשות קריירה', והנה אחרי כמה ימים זה קרה פתאום".