כמו שאתם בוודאי יודעים, ההסברה הישראלית הרשמית מנוהלת על ידי הממשלה ודובר צה"ל, אך כמו שאנו רואים לא אחת - גם אנשים פרטיים יכולים לעשות עבודה לא פחות טובה מהגורמים הרשמיים. עופר זליג, איש מחשבים ישראלי שעבר לאוסטרליה לפני מספר שנים במסגרת עבודתו, הוא לגמרי אחד מהם. כך, זליג הקים אתר מיוחד שמציג את מונה הזמן שחלף ללא פיגועי טרור במדינה.
האתר הוקם בעקבות גל הטרור הפלסטיני, שהחל בספטמבר האחרון וזכה בין השאר לכינויים "אינתיפאדת היחידים", "אינתיפאדת הסכינים" ו"אינתיפאדת הקטינים", המעידים על אופייה של ההסלמה הנוכחית. מאז תחילת גל הטרור, התרחשו כ-170 פיגועי דריסה, ירי ודקירה בשטחי יהודה ושומרון; אמנם, מאז אוקטובר 2015 חלה ירידה הדרגתית מתמדת במספר אירועי הטרור בחודש, כשהחודש שעבר היה החודש השקט ביותר עד כה, אך אין ספק שהפיגועים עדיין מהווים מעין שגרה אבסורדית עבור אזרחי ישראל.
האתר נקרא "How Long Has Israel Not Suffered a Palestinian Terror Attack?", והוא הוקם למטרת הסברה ישראלית - כדי להמחיש לקהילה הבינלאומית את החיים בישראל תחת הטרור. במרכזו, נמצא מונה זמן שמראה כמה זמן עבר מאז הפיגוע האחרון, עד רמת השניות הבודדות. בהמשך, תוכלו לראות רשימה של אירועי הטרור האחרונים שאירעו במדינה ותיאור קצר של גל הטרור, כמו גם ביקורת בין השורות נגד הסיקור החד-צדדי של התקשורת הבינלאומית.
לדבריו של זליג, מקים האתר, למרות המעבר לאוסטרליה - הוא מחובר מאוד למתרחש בארץ: "אנחנו נהנים באוסטרליה, אבל מתעדכנים כל הזמן באתרי החדשות הישראליים ובפוסטים של פוליטיקאים בפייסבוק. תמיד היינו משפחה ציונית וכל בני המשפחה שירתו ביחידות קרביות, אז אי אפשר לומר שדווקא המעבר לאוסטרליה הוא זה שהביא לזה".
רבים אומרים על הישראלים כי הם "מכורים לחדשות", מהסיבות הברורות. זליג מספר, כי באוסטרליה פני הדברים שונים בתכלית: "חדשות בכלל לא מעניינות את האזרחים, זה הפוך ממה שקורה בארץ. בנוסף, הישראלים שחיים כאן צוחקים על זה שהחדשות די שטחיות - גם אם קורה משהו רציני, מדווחים עליו ופשוט עוברים הלאה לספורט, למשל, בלי לעשות עניין. אולי זו החלטה מודעת, כדי למנוע פחד".
"בהתאם, באוסטרליה לא מדברים הרבה על ישראל ובאופן כללי על המזרח התיכון", מוסיף זליג, "וכשכן מדברים - רוב כלי התקשורת מדווחים באופן אמין ומאוזן, בניגוד להטיה הבוטה באירופה. לכן, הציבור כאן ניטרלי ואפשר לומר שגם אוהד, בחלקו. בכלל, נראה שבאוסטרליה מאוד מקבלים את האחר, אין כאן גזענות. בהתחלה חשבתי שיש כאן עניין של פוליטיקלי קורקט, אבל זה לא זה".
זו אינה הפעם הראשונה שבה אנו רואים אתרים מסוג זה. כך, למשל, ביולי 2014, עם תחילת מבצע "צוק איתן", הוקם האתר "Israel Has Been Rocket Free For", שמציג מונה זמן מאז הרקטה האחרונה שנורתה לעבר ישראל במבצע. את האתר הקים אהרון פרידמן, תושב אפרת שבגוש עציון, שאמר בזמנו כי מטרת האתר היא "לתת לאנשים מחו"ל דרך ויזואלית להבין את מה שאנחנו חווים כל יום. כשאתה רואה טיימר שכמעט לא עובר אף פעם את השעה, זה גורם לך לעצור ולחשוב קצת יותר". למעשה, זליג מעיד כי הוא הקים את אתרו בהשראת האתר הזה, בעקבות ההצלחה שזכה לה.
"הקמתי את האתר במהלך גל הטרור, כדי שגולשים ממדינות אחרות יבינו כמה מעט זמן עובר מפיגוע לפיגוע, ועד כמה החיים בישראל הפכו לבלתי אפשריים", מספר זליג, "הייתי מלא תקווה שלא אצטרך לעדכן אותו באירועי טרור לעולם, אבל לצערי, מאז עלייתו לאוויר הוא כבר עודכן מספר פעמים באירועי טרור". חשוב לו לציין כי הוא לא מעדכן את האתר בכל אירוע פח"ע שמתרחש, "אלא רק באלו שהסתיימו בנפגעים ישראלים. אירועי פח"ע שלא הסתיימו בנפגעים לא מגיעים בדרך כלל לחדשות, וכאלה קורים על בסיס יומיומי". האתר מתרענן מעצמו כל כמה רגעים, ולדברי זליג, זמן הגלישה הממוצע בן הוא חצי שעה: "זה מראה שהגולשים משאירים אותו פתוח כדי להתעדכן ולראות מתי קורה פיגוע נוסף".
לדעתך, לאנשים פרטיים יש יכולת אמיתית להשפיע על התדמית של ישראל?
"ההשפעה המשמעותית כמובן תבוא מלמעלה, למשל כשגופי תקשורת כמו ה-BBC יפסיקו לעוות את הדיווחים על מה שקורה ישראל; יש בריטים שמפגינים נגד המדינה שלנו כשכל מה שהם מכירים הם אותם דיווחים מסולפים", ממשיך זליג.
"ההשפעה כאנשים פרטיים יכולה לבוא לידי ביטוי ברשתות החברתיות, אבל זה לא תמיד נכון. למשל, פייסבוק מציגה למשתמשים בפיד שלהם את הדברים שהם מתחברים אליהם, לפי ניתוח של החברה שמתבסס על לייקים ותגובות של המשתמשים. כלומר, סביר להניח שהדברים שאתה מפרסם יגיעו אל האנשים שיתחברו להם, כך שזה בבחינת לשכנע את המשוכנעים"
"אבל", מוסיף זליג, "יש גם דרכים אחרות. למשל, כשבריג'יט גבריאל, עיתונאית לבנונית התומכת בישראל, צייצה בטוויטר על פיגועים במדינות השכנות לנו במזרח התיכון, כתבתי בתגובה כי בישראל מתרחשים פיגועים כמעט כל יום, והוספתי קישור לאתר. מישהו הגיב לי שהעובדה שבמבצע צוק איתן נהרגו יותר פלסטינים מישראלים מוכיחה את האשמה הישראלית, ועניתי לו עניינית שאין קשר בין כמות הנפגעים לבין האשמה. בנוסף, כתבתי לו מספר אינדיקציות לאשמת חמאס, כמו עניין הירי מתוך מקומות של אוכלוסייה אזרחית. אני בטוח שהוא לא שוכנע, אבל בכל זאת יש כוח להמונים, וככל שיותר אנשים יהיו פעילים בנושא ההסברה – התמונה תהיה טובה יותר. אני גם חושב שכדאי להגיב בגוף שלישי: לא 'אנחנו פעלנו' אלא 'ישראל פעלה', כי זה משווה אמינות", אומר זליג.
בעוד האתר צובר תאוצה, זליג כבר חושב על דרכים לשדרוגו, כמו הוספת מפת חום שמבוססת על סטטיסטיקה של פיגועים או צליל שמאותת בכל פעם שיש פיגוע. בכל אופן, הוא אומר: "אני מקווה שלא תהיה סיבה לשכלל את האתר, ושהוא יגווע מתוך העובדה הפשוטה שלא יהיו עוד אירועי טרור".