חמים יותר מהארגנטינאים, עם מטבח טעים יותר מהאיטלקים ועצבניים יותר מהמצרים - אלה הם הבתים הישראלים. אבל כמו תמיד, מה שרואים מכאן לא רואים מאי שם מעבר לים - ובמיוחד כשזה נוגע לישראל. קחו למשל את הסרטון הוויראלי שבו סטודנטים אמריקאים נשאלים על ישראל: במקרה הטוב אין להם מושג במה מדובר, ובמקרה הפחות טוב הם מסכימים לתרום כסף לחמאס:
אז יש לנו הסברה ישראלית ועמודי אינסטגרם רשמיים שמציגים מטקות ובנות בחוף של תל אביב, אבל למפגש אמיתי עם ישראלים אין תחליף - ועל זה בא לענות הקאוצ'סרפינג (Couchsurfing).
אז מה זה בעצם? מדובר ברשת חברתית שמחברת בין תיירים לבין אנשים שמוכנים לארח אותם. קאוצ'סרפינג הולכת וצוברת פופולאריות בשנים האחרונות ומונה כעשרה מיליון אנשים, מתוכם כמה עשרות אלפי ישראלים. הרבה מעבר ליתרון הכלכלי (כן, זה בחינם) - קאוצ'סרפינג נועדה כדי להכיר תרבויות חדשות ולהתנסות באורח חיים שונה, ליצור חברויות ולבנות קהילה שמבוססת על אמון באנשים זרים. נשמע מגניב, נכון?
>> כן, יש לנו פייסבוק - והוא מהמם
שתי קבוצות ישראליות היו הראשונות לזהות את הפוטנציאל ההסברתי שקיים לתופעה המדליקה. הן הבינו שגלישת הספות יכולה לעבוד לטובת ישראל כדי לגשר על הפער הגדול בין הדרך שבה ישראל נתפסת לבין מה שהיא באמת. שירי שלום, ספיר קליינבורט-ליטני ושירה גורודיסקי, הן סטודנטיות לתואר שני בתקשורת וניו-מדיה. במסגרת סמינר מיתוג מדינות, הן יצרו סרטון פרודיה על קאוצ'סרפינג בכלל ועל סרטוני הסברה ישראליים בפרט. "אנשים מדמיינים את ישראל כאזור מוכה מלחמה. לכן, הלכנו על קו צעיר ומשעשע שנועד להראות את הבתים הישראליים כמו שהם - כיפיים וצבעוניים". הנה הסרטון המדובר של שירה וחבריה:
התסריט עצמו מתמקד בתפיסה המילולית של "גלישת ספות", ונכתב בו, בין השאר: "נכון שיש חיי לילה מעולים בתל אביב, אבל אנחנו יודעים שאתם מעדיפים להישאר על הספה הנוחה של המארחים שלכם. שבו ותרגישו בבית, אנחנו נביא לכם במבה וביסלי". הסרטון עודנו צובר פופולאריות, והתגובות לא איחרו להגיע: "התגובות היו חמות ומשועשעות. בחורה אחת ממרוקו אפילו אמרה שבא לה לעשות קאוצ'סרפינג בארץ! גולשים גם ביקשו שנעלה סרטון נוסף ובו נראה יותר מישראל".
למה בחרתם דווקא במיתוג, ולא ב"הסברה קלאסית"?
"לאנשים קל יותר להתחבר למיתוג מאשר להסברה פוליטית או היסטורית. האמת היא שיותר ויותר מדינות בעולם, וביניהן ישראל, מעדיפות לפנות למשרדי פרסום שמומחים במציאת כיוון מינימליסטי וקליל שיגרום לשינוי תפיסתי ותדמיתי, במקום להסברה קלאסית".
קאוצ'סרפינג היא כלי הסברתי בעינייך?
"בוודאי. אנשים יודעים מעט מאוד על ישראל, ובדרך כלל בהקשרי טרור ומלחמות. למעשה, במחקר שערך משרד החוץ לפני כמה שנים, עלה שאמריקנים שמעולם לא ביקרו בארץ, תופסים את הבית הישראלי כאפור וקודר וככזה שנמצאים בו רק גברים. מפגש עם ישראלים והיכרות עם המנטאליות הישראלית, מובילים להבנה טובה יותר של ישראל ויכולים לעשות שינוי של ממש. מעבר לזה, גם אם לא מתכננים לדבר על פוליטיקה, זה תמיד עולה. התיירים מתעניינים וזה מעורר אצלנו את הרצון להסביר את המציאות. זה חשוב מאוד".
"להפוך את התיירים לשגרירים במדינות שלהם"
אם תהיתם איך זה נראה בפועל, מי שוודאי תדע לענות היא ליזה שמליוב (26), סטודנטית להנדסת מכונות בטכניון, שפיתחה יחד עם דימה גלנץ (22) ודקל מטלון (27), סטודנטים בטכניון גם הם, את אפליקציית "ISRAPal", ש"משדכת" בין התייר למארח.
"האפליקציה נולדה במהלך אירוע "IHack" של הטכניון וארגון ההסברה StandWithUs (בקרוב כתבת וידאו מהממת על האירוע! המשיכו לעקוב), ונועד לפתח רעיונות שיילחמו בדה לגיטימציה של ישראל וישפרו את תדמיתה בעולם", מספרת שמליוב. "הביקוש לקאוצ'סרפינג בישראל גדול, התיירים מחפשים דרך להכיר את המקומיים ולחוות את המדינה בדרך לא שגרתית. דרך קאוצ'סרפינג נוצרים קשרים אישיים, וזו ההסברה האפקטיבית ביותר".
איך זה עובד?
"השידוך בין התייר למארח נעשה בצורה חכמה, לפי מאפיינים דומים, כמו גיל ותחומי עניין. למשל, תייר ומארח אוהבי לכת יטיילו ביחד בשבילי ישראל; זו חוויה ישראלית שכולנו גדלנו עליה, אבל תיירים לא מכירים אותה".
בדומה לשלום, גם שמליוב מסתייגת מעט מ"הסברה קלאסית": "לארח תיירים זה באמת כיף, לא צריך לעשות שיעורי בית ולהחליט שמתגייסים למסע ההסברה, אלא פשוט ליצור חברויות וליהנות מהרגעים המשותפים - זה טוב יותר מכל הסברה. אנחנו לא מנסים לשנות את הנרטיב, אלא יוצרים אותו, וסומכים על המארחים הישראלים שיציגו אותנו באור הכי טוב שאפשר".
רק בבקשה, אל תעשו לנו את זה על הספה: