בשקט בשקט קמות בישראל יוזמות רבות שנועדו לחבר בין אנשים שונים מקצוות האוכלוסייה. פעמים רבות החיבורים האלו נועדו לקדם אינטרסים עסקיים משותפים ומתקיימים בין יזמיות יזמים, אך לעיתים המטרה היא שונה. לפני כשנה וחצי הקימה המנהיגות הצעירה (ACCESS) של הוועד היהודי-האמריקאי (AJC) בישראל את "פרלמנט הנשים", גוף שמטרתו לחבר בין נשים ממקומות שונים בחברה הישראלית; יהודיות, נוצריות, מוסלמיות, צ'רקסיות, דרוזיות, מהמרכז ומהפריפריה, חילוניות, דתיות וחרדיות – כולן ביחד. הנשים החברות בפרלמנט מגיעות משלל תחומים, החל מעולם התקשורת וההסברה וכלה בתחומי האמנות והעסקים. כך, מאמינים בפרלמנט, יצומצם הריחוק בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית.

>> אתם יודעים שאנחנו גם בפייסבוק, נכון?

מאיסה בלוט-שמשום היא רואת חשבון ויזמית מנצרת. היא לוקחת חלק בפרלמנט הנשים ומובילה פרויקט בתחום ההיי-טק ביחד עם טל טוחנר, יו"ר משותפת ושותפה מייסדת של הפרלמנט. בלוט-שומשום מספרת על כך שבמגזר הערבי קיים פוטנציאל רב בקרב הנשים, שאינו מנוצל כראוי. "בשנים האחרונות רואים יותר נשים ערביות שלומדות ומתקדמות בעולם האקדמי בתחומי הטכנולוגיה, ומגיעות לעמדות מפתח. עם זאת, זה לא מיתרגם לשוק העסקי – וכאן אנחנו רוצות להיכנס", היא אומרת.

תפקידה של טוחנר בפרויקט המשותף הוא לחבר בין היזמיות הערביות מהצפון שמאיסה מאתרת – למשקיעות ומשקיעים בתל-אביב. יחד הן בונות להן תכנית עסקית סדורה, שתקפיץ אותן לשוק הישראלי. "המטרה היא לעודד יזמות בכלל החברה הישראלית, ואין דבר טוב יותר מיוזמות משותפות – כך יש מגוון דעות, גישות שונות והצלחה גדולה יותר. היזמיות מגיעות למרכז, ואני מחברת אותן למשקיעים ולשותפים פוטנציאליים", מספרת טוחנר.

פרלמנט נשים (צילום: AJC)
מפגש עם הדס שטייף, עיתונאית ופעילה פמיניסטית | צילום: AJC
קבוצה עליה שמות הנשים דגש במיזמן, נמצאת בטכניון. "צמחה שם חממה של נשים ערביות בעלות דוקטורטים למקצועות טכנולוגיים ומדעיים, בעלות ראש מדהים ליזמות", מספרת בלוט-שמשום, "הרגשתי חובה לתת את הדחיפה הקטנה שהן צריכות כדי להתפתח ולקדם יזמות עסקית".

החיבורים שנוצרים בזכות פרלמנט הנשים משמעותיים וייחודיים. "הגישה שלנו רב-תחומית ורב-תרבותית, ולכן טבעי שנוצרים חיבורים שלא יכלו לקרות במסגרת אחרת", מוסיפה אלינה שקולניקוב, שלצד טוחנר מכהנת כיו"ר שותפה ומייסדת נוספת של הפרלמנט. "כשאשת היי-טק ערבייה מנצרת פוגשת פעילה חברתית חרדית ומשקיעה תל אביבית חילונית סביב בעיות משותפות, הדינמיקה בחדר מאפשרת מציאות חדשה". 

יצירת מגוון היא הדרך לגישור על הפערים

קבוצת הפרלמנט האקסקלוסיבית כוללת כמאה נשים ומתכנסת לפגישה אחת למספר שבועות. למפגשים מגיעות דוברות בכירות מתחומים שונים ולאחר הרצאתן מתקיים דיון וזמן למינגלינג. בין הדוברות שהציגו במפגשים האחרונים ניתן למצוא את עו"ד הילארי באס, נשיאת לשכת עורכי הדין האמריקאית; ורד סוויד, ראש הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה וראשת העיר הראשונה בישראל; והדס שטייף, כתבת הפלילים והמשטרה של גלי צה"ל.

פרלמנט נשים (צילום: AJC)
מפגש עם ורד סוויד, ראש הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה | צילום: AJC
"את הפרלמנט הקמנו מתוך הבנה שהאתגרים שנשים חוות במקומות העבודה זהים, ללא קשר לרקע המקצועי והאישי שלהן", אומרת שקולניקוב. "היכולת לנהל שיח פתוח ולדון בסביבה בטוחה בדילמות שלנו מאפשרת לנו להתחזק כקבוצה וכיחידות. ההכרויות שמתחילות בפרלמנט לעיתים הופכות לחברויות ופעמים קרובות עוד יותר הופכות לשיתופי פעולה מקצועיים".

"אנחנו נמצאות בתחילת הדרך, ונוגעות באופן אישי במאה נשים, אבל יש לזה השפעה עצומה. לכל אישה יש רשת חברתית משלה והיא מפיצה את הבשורה למעגלים שלה", אומרת טוחנר. הפעילות מתקיימת גם ברשתות החברתיות, שם הנשים מתחברות אחת לשנייה ומשלבות אחת את השנייה במיזמים הפרטיים השונים שלהן. "כך", אומרת שקולניקוב, "נוצרת אלטרנטיבה ל"מגרש הגולף" הגברי, ומתפתח שיח שהוא קודם כל מקצועי ואחר כך נשי. החיבור הייחודי בין המקצועי לאישי הוא שהופך את הפרלמנט לכלי משמעותי לשינוי חברתי".

פרלמנט נשים (צילום: AJC)
מפגש עם הילארי באס, נשיאת לשכת עורכות ועורכי הדין האמריקאית | צילום: AJC
כיום פרלמנט הנשים הפך דוגמה להצלחה וגורמים רבים מבקשים לשמוע על הפעילות לקירוב האוכלוסיות. בחודש יולי האחרון ביקרה בישראל משלחת מנהיגים קהילתיים מוסלמיים מארצות-הברית, אשר שוחחו עם ארבע מחברות הפרלמנט – ערבייה-מוסלמית, עולה מאתיופיה, עולה מברית המועצות לשעבר ועולה מארצות-הברית. המשתתפים, בהם אימאמים בכירים בקהילות שונות, הביעו עניין בשכפול המודל אליהם.

כמו כן ביוני האחרון, בוועידה השנתית של הוועד היהודי-האמריקאי AJC Global Forum בוושינגטון די.סי., התקיים מושב מיוחד בנושא פרלמנט הנשים ככלי לקירוב בין אוכלוסיות שונות. "החדר היה מלא מקיר לקיר", מספרת טוחנר, שהנחתה את המושב. "לא האמנו שדווקא מחוץ לישראל יבינו את המורכבות של האוכלוסיה המגוונת בישראל והצורך בגישור על המרחק".

במושב הציגו ארבע חברות הפרלמנט את האתגרים האישיים שלהן ואת הדרך המיוחדת בה התחברו והסתייעו אחת בשנייה. "כמות השאלות הייתה עצומה, לא תיארתי לעצמי שכל כך יתעניינו במיזם שלנו. רצינו לחבר בין נשים כאן, בחלקת האלוהים הקטנה שלנו, וליצור עולם טוב יותר – ובחו"ל מוקירים את זה. זה פשוט מדהים".

שי זבדי הוא מנהל ACCESS ישראל.

>> מה באמת קרה עם החלבה ב"בריסל איירליינס"?

>> יהודים בקמפוס: סימנו או לא סימנו?