״נהג, זאת כיכר דופונט?״ שאלתי במבטא מסגיר. ״כן גברתי, זה המקום״. ״אור, תלחצי על פליי אנחנו כאן״.
כמו שתי ילדות קטנות בחנות ממתקים ישבנו במונית והשמענו את מוזיקת הפתיחה של ״בית הקלפים״ תוך שאנחנו חוצות את השכונה המפורסמת ביותר בוושינגטון די.סי.
כאן עברו כל המי ומי של הפוליטיקה האמריקאית וכאן אנחנו התחלנו בחוויה המופלאה שנקראת הכנס השנתי של איפא"ק לשנת 2016.
>> לעוד סיפורים מעניינים: הישארו מעודכנים גם בפייסבוק!
איפא״ק (AIPAC), היא השדולה הפרו-ישראלית בקונגרס האמריקאי. השדולה פעילה כבר למעלה מ-60 שנה ומתמקדת בשימור היחסים בין ארה״ב וישראל במטרה להשאיר את אמריקה חזקה ואת ישראל בטוחה. זה אולי נשמע כמו סלוגן מכירות קלאסי אבל זה לא צחוק - איפא״ק היא אחת מהשדולות החזקות בכוחן בקונגרס האמריקאי. כאן נמצאים אנשים חזקים בפוליטיקה האמריקאית והיהודית, אנשים שתורמים לבלי הכר למען העשייה הפרו-ישראלית בקונגרס ובאופן כללי, יהודים ולא-יהודים אוהבי ישראל.
הכנס השנתי הנוכחי, שהתפרס על פני שלושה ימים, היה הגדול ביותר מכל קודמיו, עם למעלה מ-18 אלף משתתפות ומשתתפים נלהבים מכל הגילאים והתחומים. הימים היו צפופים ועמוסים בהדרכות והרצאות מגוונות שכולן נועדו לקדם את האג'נדות העיקריות של איפא"ק שהן החמרת תנאי עסקת הגרעין האיראני, קידום תהליך השלום בין ישראל והפלסטינים, המשך שיתוף הפעולה האסטרטגי בין ארה"ב וישראל והמשך הסיוע הכספי והצבאי שמעניקה ארה"ב לישראל.
אז מאיפה מתחילים אתם שואלים? בסטארבקס. אי אפשר לשרוד את ה"פסטיבל" הזה בלי זריקת קפאין יומית. אחרי הקפה בא המטרו ואחרי המטרו בא התור לבידוק הביטחוני בכניסה למרכז הכנסים של וושינגטון, שלא מבייש את הבידוק הביטחוני של אל על. כשכל זה נגמר מתחילה החוויה האמתית של הכנס: ההרצאות. עם מגוון של למעלה משבעים הרצאות שונות, ניתנה למשתתפים האפשרות לבחור איך הם רוצים להפוך ליועצי הסברה טובים יותר למען ישראל.
ומי אנחנו בעצם, ואיך הגענו לשם? אתם ממשיכים לשאול. נעים להכיר, הילה (25) ואור (26), שליחות במסלול עמיתי ישראל של הסוכנות היהודית בארה"ב. הילה מפתח-תקווה בוגרת תואר ראשון מהאוניברסיטה העברית בירושלים במדע המדינה וסוציולוגיה-אנתרופולוגיה, שליחה בהלל באוניברסיטת מיאמי באוקספורד אוהיו.
אור מתל-אביב, בוגרת תואר ראשון מהאוניברסיטה העברית בירושלים ביחסים בינלאומיים ולימודי אסלאם ומזרח-תיכון, שליחה בהלל במיולנברג קולג' באלנטאון פנסילבניה. בתור סטודנטיות היינו מאוד מעורבות בנושאים חברתיים ופוליטיים בקמפוס. בסיום התואר ראינו לנכון לצאת לשליחות הארוכה של הסוכנות היהודית על מנת להמשיך עשייה זו בחינוך סטודנטים אודות ישראל.
BDS? מדובר באנטישמיות מודרנית
ועכשיו, בואו נחזור לאיפא"ק ולמה שקורה שם בעצם.
דמיינו לעצמכם סופר מרקט עצום ושופע שמציע לכם מגוון בחירה אינסופי. מעניין אתכם לשמוע על סטארט-אפים בישראל? או אולי על המצב עם שכנינו בגבול הדרומי? איך ומה עושים הלוביסטים בבתי הקונגרס? התפתחות הקולינריה בישראל? אולי איזה סרט טוב? השלכות ההגירה המוסלמית לאירופה? האוכלוסייה הלטינו-אמריקאית והשפעתה על הפוליטיקה העולמית? שיחה עם אבי דיכטר? יואב גלנט? סתיו שפיר? לוסי אהריש? ליאור רז ואבי יששכרוף? ועוד ועוד ועוד. בין הרצאה להרצאה אתם מוזמנים לווילג' של איפא"ק, מתחם ענק עם אוכל טוב, הרצאות בסגנון TED, ביתנים שונים שמראים כמה ישראל היא מקום מגניב והרבה רווקים ורווקות שבסך הכל רוצים להביא לסבתא נחת.
במסגרת תפקידנו כשליחות, נחשפנו לעניין מאוד מדאיג שקורה בשנים האחרונות. מדובר בתופעה ישנה עם פנים חדשות. זוהי האנטישמיות המודרנית, ועכשיו היא מגיעה, לצערנו, מעולם האקדמיה. אתם וודאי מכירים אותה - תנועת החרם על ישראל, ה-BDS. מדובר בארגון גג וכלי לקבוצות אנטי-ישראליות, המנסות לקדם חרם כלכלי על ישראל תוך שימוש בטענות אקדמאיות ומשפטיות. וכאן אנחנו נכנסות לתמונה.
כמונו, עוד למעלה מ-100 שליחים ושליחות של הסוכנות היהודית המייצגים את המגוון התרבותי בחברה הישראלית, מפוזרים ברחבי העולם על מנת לוודא שאנשים ישמעו וילמדו על ישראל האמיתית מנקודת מבט אישית. במסגרת התפקיד אנחנו עובדות במוסדות הלל המהווים את ״הבית היהודי״ לסטודנטים באוניברסיטאות שונות בארה״ב.
אנחנו מביאות לקמפוס את ישראל שלנו, יוצרות קשרים עם מגוון רחב של סטודנטים ואחראיות ללוות אותם בפרויקטים בארץ כגון "תגלית", כאשר אנחנו תורמות לקידום תחושת השייכות שלהם לישראל. כמו כן אנחנו מביאות דוברים לקמפוס, מארגנות אירועים, מלמדות עברית ואולי הדבר הכי חשוב - מקדמות שיח סטודנטיאלי אודות הסוגיות הקשות והשנויות במחלוקת הקשורות למדינת ישראל, כי אם אנחנו לא נדבר על זה איתם - אז מי כן?
בחזרה לאיפא״ק. אפשר להגיד שזה אולי אחד מרגעי השיא שלנו בשליחות. מבחינה אישית, לראות קבוצה עצומה של יהודים ולא יהודים מתלכדת יחד כדי לדבר על ישראל ולשיר בקול רם את ״התקווה״, לשמוע את המתמודדים לנשיאות ארה״ב תומכים בגלוי במדינת ישראל וזכות קיומה - זה דבר מדהים שאם רבים ממקימי המדינה היו עדים לו היה עף להם הפוני.
לצערנו, היו גם מפגיני נגד ברחובות הסמוכים לוועידה, אבל האמת היא שדווקא העובדה הזאת עזרה לנו ליצור שיח עם הסטודנטים ולהבין לעומק שתנועת ה-BDS היא בעצם הסוואה לאנטישמיות מודרנית. מבחינה מקצועית, אנחנו חושבות רחוק ומתכננות איך לנצל את המומנטום של כנס איפא״ק ולהמשיך את העשייה אצלנו בקמפוס.
כישראליות, רצינו גם לשמוע לדעתם של רבים מהנוכחים בכנס, מה הם חושבים על ישראל וכיצד הם רואים את היחסים בין ישראל לארה״ב, וכך אכן קרה. כל שיחה בעברית משכה אליה מהצד סקרנים, ותוך כמה רגעים כבר מצאנו את עצמנו מחליפות מתכונים עם סבתא נחמדה מניו ג'רזי. שוחחנו עם דוברי העברית שחלקם הם יורדים ותיקים וחלקם טריים. כולם טענו שכל זמן שארה״ב וישראל ביחסים טובים - כך טוב יותר לישראל.
בין הריצות מהרצאה להרצאה, בין הרמות כוסית לנאומים גם זכינו לשבת לערב פתוח עם ראש הסוכנות היהודית מר נתן שרנסקי. חלקנו איתו, אחד על אחד, מה באמת קורה אצלנו בקמפוסים וניהלנו דיון רחב על איך אנחנו יכולות להתמודד עם הגורמים המאיימים מבחוץ.
אולי החינוך הארצישראלי והמסע האישי שלנו הכינו אותנו להיות שליחות המביאות את החברה הישראלית על כל מורכבותיה לשולחן הדיונים הסטודנטיאלי בארה"ב. אבל השליחות האמיתית תהיה עם חזרתנו ארצה, כשננסה לקרב בין שני עולמות דומים אבל רחוקים, יהדות התפוצות והחברה בישראל.