ה"ברידג'" שהיה לגשר אמיתי
"הברידג' הוא גשר": ליאור אורמן, לוחם הנדסה קרבית שלחם בצוק איתן מספר שבמהלך תחרויות הברידג' הבינלאומיות בהן משתתף, שואלים אותו את כל השאלות הקשות. ויש לו תשובות להכל
אש מאסיבית סביבנו. כל פרט חשוב. אלו החיים שלך. עוצרים, מחכים. הזמן הוא קריטי. לשים שכפ"ץ, לתפוס מחסה, לכרוע ברך, לשכב, הליכה איטית. השמש עדיין בשמיים ואנחנו מתקדמים. פיצוצים עזים נשמעים כל דקה. טעות אחת קטנה ואתה מת. מדי פעם עוברים עצמים חשודים. את החשיבות של אסטרטגיה, שיתוף פעולה ותקשורת עם הצוות - מבין רק מי שנכח בסיטואציה של לפני כניסה לקרב - ולעולם אי הוודאות. שמי ליאור, בן 21 מראשון לציון. לוחם הנדסה קרבית, ושחקן בנבחרת הצעירה הישראלית של הברידג'.
"צריך להחרים את ישראל"; "איך אתם מצליחים לחיות בין אזעקה לאזעקה?"; "זה נכון שלא הייתם באליפות שנה שעברה כי המדינה אסרה עליכם ;""שמעתי בחדשות שישראל פושעת מלחמה"; אלו רק חלק מהאמירות ששמעתי בין משחק למשחק באליפות העולם בברידג', שהתקיימה בנורבגיה ביולי 2015, שנה אחרי צוק איתן. בין משחק למשחק וגם במהלכם, המצב בישראל ריתק את השחקנים מרחבי העולם. כלוחם ישראלי, שחווה על בשרו את המצבים הבלתי אפשריים בלחימה הרגשתי כאב פיזי כשמישהו קבע שבישראל חיים לא פחות מפושעי מלחמה.
כחבר בנבחרת הברידג' הבנתי שהמשחק, כשמו, יכול להוות גשר - בין מדינות ובין אנשים. הגשר של ישראל לעולם. התחלתי בקטן - בכל תחילת משחק הייתי משחיל עובדה נחמדה על ישראל. פעם אחת התייחסתי לכך ש-WAZ היא המצאה ישראלית, בפעם השנייה סיפרתי שתל אביב היא העיר בעלת ריכוז הסושיות הגבוה ביותר בעולם אחרי טוקיו וניו יורק (באמת, מוזמנים לבדוק).
"מעמדה של ישראל בעולם", מונח די גבוה שהמשמעות שלו, בסופו של דבר, היא הדרך בה כל אחד ואחת מאיתנו יכול ליצור גשר עבור אלה שאין להם מושג מה קורה פה. הדרך בה כל "לוחם הנדסה קרבית" יכול לשוחח עם צרפתי שיופתע להיווכח שהנבחרת הישראלית לברידג' מורכבת מחיילים, אך יותר מכך, שחיילים הם גם שחקני ברידג', בדיוק כמוהו.
בחודש שעבר נערך פסטיבל הברידג' הבינלאומי ה-50 בגני התערוכה בתל אביב. נבחרות מכל העולם הגיעו לישראל כדי לחגוג תרבות, ספורט ולפתח את החשיבה. הם באו לכבוד הברידג' אבל גם ביקרו בירושלים, בכנרת ובצפת. הברידג' בסופו של דבר, הוא עוד גשר לעולם. גשר חזק יותר מכל דיווח שיקרי, סטיגמה או דעה מיושנת.