חג הפסח כמעט הגיע לסופו ואנחנו כבר מתגעגעים. למרות הפקקים בערב החג, התורים האינסופיים בלונה פארק, תופעות הלוואי של המצות וההפסקה של בייק אוף (דווקא עכשיו כשאנחנו משתוקקים לפחמימות אמיתיות!?), פסח זה חג שאנחנו פשוט אוהבים. יש בו חופש ארוך, אווירה משפחתית וכמה מנהגים משפחתיים שהופכים אותו לחג שמחכים שכבר יגיע.

אז לקראת סיום, אנחנו פה להזכיר כמה מהמנהגים הכי מיוחדים ומקוריים שיצאנו לנו לפגוש במהלך הפסח. אתם יכולים להתחיל להתכונן לשנה הבאה כבר עכשיו:

הפטאייר של סבא מינו (שלום ג'רבי)

בכל פסח, בטאבון עגול בחצר ביתו, מכין שלום ג'רבי מצות עגולות ומיוחדות. המצות הללו נקראות "פטאייר" והן חלק ממנהגי החג של יהודי טריפולי, אשר טוענים כי כך עשו בני ישראל מצות ביציאת מצריים. "לקראת החג אבא שלי נוסע לאור-יהודה, שם קונה קמח המנופה בצורה מאוד יסודית, וממנו מכין את המצות", מספרת לנו קמי סוילם מכפר-סבא, ביתו הבכורה של שלום. "להכנת המצות יש טקס מיוחד: לשים את הבצק במשך 18 דקות בלבד, מי שיכולה ללוש היא סבתא או אחת מהבנות הגדולות, מותר ללוש ביד אחת בלבד, אסור להפסיק ללוש באמצע וגם אסור לדבר במהלך הלישה", היא מוסיפה.

מנהגים ישראלים בפסח (צילום: באדיבות מיכל סניור)
סבא מינו (שלום ג'רבי) מכין בחצר הבית את המצות המיוחדות | צילום: באדיבות מיכל סניור

"אבי בנה גם את תנור החרס בעצמו. בתוכו יש גחלים וצריך להיזהר כי כל תהליך הכנת המצות הוא באמצעות הדבקת הבצק על דפנות התנור", מוסיפה קמי. "אני מאחלת לנו עוד שנים רבות של אפיית מצות בחצר הבית של ההורים. אין ספק כי מדובר במנהג מיוחד מאוד ובמצות טעימות מאוד".
גילוי נאות: סבא מינו הוא סבה של הכותבת

 

אליהו הנביאה: סדר פמיניסטי של משפחת פירר

לירון פירר-רונן מספרת שאמא שלה, ורד פירר, כבר שנים נוהגת להתחפש לאליהו הנביא בערב ליל הסדר, במעשה שכבר הפך למנהג משפחתי. "מאז שהיינו קטנים ועד היום, אמא שלי נוהגת להתחפש לאליהו הנביא ולחלק מתנות שאותן קונים הדודים – לכל הנכדים. היא דופקת בדלת, הילדים הקטנים פותחים את הדלת, ומגלים את 'אליהו הנביא' שמפתיעה ומרגשת את כולנו כל פעם מחדש".

מנהגים ישראלים בפסח אליהו הנביא (צילום: באדיבות לירון פירר-רונן)
ורד פירר, אמא של לירון, מחופשת לאליהו הנביא ומביאה מתנות | צילום: באדיבות לירון פירר-רונן

לירון מספרת שאמא ורד ממש 'נכנסת' לדמות: "אחרי שפותחים לה את הדלת הילדים הקטנים מקבלים אותה בצעקות של שמחה, התרגשות וכייף גדול. אמא נכנסת הביתה ומתנהגת כאילו היא לא מכירה אף אחד. היא אפילו מדברת איתם בקול מצחיק של אדם זקן, והם לרגע קצת מאמינים שזה באמת אליהו הנביא, או בעצם אליהו הנביאה. זה מדהים לראות כל פעם מחדש איך הם, ולמען האמת גם אנחנו, הגדולים - מתרגשים מהקטע הזה. כולם יושבים סביבה כאשר היא מחלקת את המתנות וזה פשוט כייף. מי אמר שאליהו הנביא חייב להיות גבר?"

מנהגים ישראלים בפסח אליהו הנביא (צילום: באדיבות לירון פירר-רונן)
אליהו הנביאה" מחלקת את המתנות לכל הילדים הקטנים של המשפחה" | צילום: באדיבות לירון פירר-רונן

 

הבצל המצליף של הפרסים

את המנהג הבא אנחנו בטוחים שרבים מכם מכירים. מדובר במנהג של העדה הפרסית, שזכה השנה ללא מעט פרסום ברשתות החברתיות בתמונות שלא מותירות מקום לספק – מה קורה כשההצלפות בבצל הירוק יוצאות משליטה. "ברגע שמגיעים ל'דיינו' כל אחד מהיושבים סביב השולחן, לוקח בצל ירוק ותוך כדי שירה אנחנו פשוט מכים אחד את השני" מספרת טליה אשורי מירושלים. "זאת הזדמנות לחיסול חשבונות בהומור, אבל לא רק", היא מוסיפה. "אני מניחה שזה קשור לשוט של המצרים על העבדים העבריים, ואנחנו פשוט משחזרים את זה כדי לא לשכוח את היציאה מעבדות לחירות".

מנהגים ישראלים בפסח בצל (צילום: באדיבות סהר יזדנפור מתוך אינסטגרם, noon)
"זמן לסגור חשבונות" הבצלים הירוקים של העדה הפרסית מוכנים לפעולה | צילום: באדיבות סהר יזדנפור מתוך אינסטגרם, noon

"גם אנחנו עושים את זה", מוסיפה סהר יזדנפור, בת לעדה הפרסית שגם היא מירושלים. "אפילו צילמתי את ההכנות של הבצל על הצלחות לפני שמתחיל הסדר. אין ספק שמדובר במנהג מיוחד במינו, ומצחיק במיוחד" היא מוסיפה.

 

סדר בסדר גודל ענק

במשפחתה של מורין חיו-חמו מתל -אביב, לא מסתפקים בשולחן סדר אחד. גם לא בשניים. לסדר המשפחתי של המשפחה מגיעים בין שלושים לארבעים בני ובנות משפחה, ואם שאלתם את עצמכם אם הם מצליחים להישאר מתואמים ב"מה נשתנה?", אז התשובה היא – לא. "אנחנו אף פעם לא מצליחים לשמור על סדר בסדר", מספרת לנו מורין. "את יכולה יכולה לשמוע אצלנו מישהו צועק מצד אחד של השולחן "עדיין לא אוכלים מהחרוסת" ומהצד שומעים "אילנה, החרוסת יצאה לך השנה משהו!"

מנהגים ישראלים בפסח (צילום: באדיבות מורין חיו-חמו)
הסדר הענק של משפחתה של מורין חיו-חמו | צילום: באדיבות מורין חיו-חמו

"למרות שלא שומעים כלום, אנחנו עושים סדר כהלכתו, ואפילו יש לנו מנהג משלנו, לצעוק שמות של מדינות אויב בזמן שאומרים את עשר מכות מצרים. יש לנו יותר מעשר מדינות אויב – אז כל שנה אפשר לגוון", מוסיפה מורין. "הסדר מתקיים אצל דודה חסיבה באור יהודה. או יותר נכון אצל דודה/סבתא/סבתא רבה/אמא חסיבה, כי ברוך השם ש לה ים נכדים ונינים". אולי נאחל שכשהם יארחו את הסדר אצלם, יהיו פחות מדינות אויב לצעוק במנהג של מכות מצרים. או שלא...

 

קושרים ומעבירים: לא שוכחים שהיינו עבדים

"המנהג אצלנו זה לשים מצה במפה בינונית, לעשות קשר כמו שק ולהניח על הגב", מספרת גלית מס-איידר, תושבת קדימה. "אנחנו מעבירים את שק המצות בין כל המסובין ממש כאילו יצאנו ממצרים".

מנהגים ישראלים בפסח (צילום: באדיבות גלית מס-איידר)
"לוקחים מצה, קושרים בתוך מפה קטנה ומעבירים בין המסובין" | צילום: באדיבות גלית מס-איידר

"את הסדר אנחנו עורכים אצל ההורים שלי, רותי ליברמן ברקי ומוטי מס, ומדובר במנהג של 'סמך טטים' מה שנקרא, ספרדים טהורים – שיודעים שהמקור של המשפחה בספרד. מקורו של המנהג הוא מבית ברקי, אבא של אמא שלי.

מנהגים ישראלים בפסח (צילום: באדיבות גלית מס-איידר)
הצעירים לבית מס-איידר, שלא מוותרים על המנהג: נועה, רוני וניצן | צילום: באדיבות גלית מס-איידר

בנוסף ל"יציאה ממצרים" אנחנו עושים עוד מנהג ייחודי ובו שופך עורך הסדר מכוס היין עם הקראת כל מכה שנפלה על המצרים לקערה. לאחר מכן סבתא לוקחת את הקערה למטבח והנקודה החשובה היא שכולם שומרים על שקט. לא מדברים. היא שופכת את 'המכות' לכיור וחוזרת ואומרת לכולם חג שמח. ככה מתחיל החג ממש".

אז מה אתם מאמצים לשנה הבאה?

>> 68 סיבות לאהוב את ישראל

>> עקבו אחרינו גם בפייסבוק