ישראל ב-2020: תבשלו עם זבל ותתחילו לדבר עם המקרר שלכם

בספטמבר האחרון זה קרה. ישראלי אחד מצא את עצמו עומד על הבמה במלון בלאג'יו בלאס וגאס, נרגש אחרי שקיבל את הפרס שהרבה אנשים בתחום שלו רק חולמים עליו - פרס האמי הטכנולוגי. הישראלי הזה הוא דרור ירושלמי, מנכ"ל חברת ולנס (Valens) ואת הפסלון הנכסף הוא קיבל על תרומת החברה לשיפור חוויית הצפיה בטלוויזיה. על מה מדובר, כנראה שעד סוף העשור הקרוב, כולנו נשמע על זה.

טכנולוגיית HDBaseT מבית ולנס היא למעשה טכנולוגיה שמאפשרת שידור של תכני וידיאו מהמקור הישר אל המסך ללא צורך בדחיסה, ללא סרבול של כבלים מיותרים ומעל להכל - באיכות FullHD. המיזם HDBaseT היא לא רק טכנולוגיה אלא ממש ארגון שכיום חברות בו חברות ענק כמו פנסוניק, פיליפס, NEC, פיוניר, היטאצ'י ושאר השמות הגדולים בתעשייה שבוחרות להשתמש בטכנולוגיה הזו במוצרים שלהם ולספק חוויית צפיה בסטנדרט חדש.

אחרי שאלו כבשו את המסכים בכל העולם, החבר'ה מהוד השרון סימנו לעצמם מטרה חדשה - שוק הרכב העולמי ולדברי הבכירים בחברה, ענקיות הרכב ג'נרל מוטורס ודיימלר (מרצדס) כבר הצטרפו גם הן לארגון HDBaseT ומתכננות כבר להטמיע את הטכנולוגיה בדור הבא של הרכבים שלהם, כשיעד ההשקה הוא שנת 2020, מה שלמעשה, יפתח לו עשור חדש שבו לא יהיה לנו מנוס מחוויית צפיה באיכות HD.

סיפור ההצלחה של ולנס הוא רק סיפור הצלחה אחד שמגיע ממדינת ישראל שהיא אמנם קטנה, אבל מבחינת ההד הטכנולוגי שלה, היא גדולה בהרבה יותר. כשאנחנו נמצאים ממש במחצית העשור הנוכחי, אנחנו מביאים לכם את הבשורות של מדינת ישראל לקראת העשור הבא, או במילים אחרות - מה יהיה לישראל להציע לעולם עד שנת 2020.

פחות כסף מזומן, פחות נייר

בוועידת מובייל 2016 של כלכליסט שנערכה בנובמבר האחרון, את האמירות החורצות ביותר היתה של אריק פינטו, המשנה למנכ"ל בנק הפועלים שקבע כי בשנת 2020, בנק שלא יציע שירותי פיננסיים דיגיטליים יהיה חסר זכות קיום בשוק הישראלי. אמירה זו קדמה כמובן להשקה של שירותי הדיגיטל החדשים של בנק הפועלים, אבל למעשה גם בישרה דור חדש בניהול הפיננסיים בישראל.

כל מי שראה את הסרט "הזאב מוול-סטריט" לא היה יכול להיות אדיש לעם העובדה שיועצי ההשקעות באותם הימים מתנהלו עם דפים, עטים ותקשרו עם הלקוחות פנים מול פנים, או בטלפונים - הרבה מאוד טלפונים. היום, ניתן לנהל חשבון בנק בלי לראות את הפנים של הבנקאי למשך שנים. המגמה הזו גוברת וגוברת עם לא מעט חידושים ושינויים באופן ההתנהלות של הלקוח מול הבנק - יותר מחשב, יותר אפליקציות, הרבה פחות ביקורים בבנק.

עוד תחום שהולך ונעלם, הוא תחום התשלום במזומן. ועדות מקצועיות שונות הבינו כי הכסף המזומן בישראל מהווה דלק משמעותי מאוד לכל שוק הכלכלה השחורה וננקטים מספר צעדים לצמצום השימוש במזומנים בישראל. אחד מהחידושים שצפוי להיכנס לשימוש בישראל עד סוף העשור הנוכחי, הוא הצ'ק החצי דיגיטלי. לנו כצרכנים, יהיה מדובר בצ'ק רגיל אותו נכתוב לפקודת בית עסק כלשהו, הוא יפקיד אותו בבנק והכסף יעבור אליו. ההבדל הוא בכך שבשונה ממה שקיים כיום, ברגע העברת הכסף, הצ'ק ייסרק ויושמד וכל התיעוד שלו יהיה דיגיטלי בלבד.

פחות ביקורים בסופר

הצרכן הישראלי בשנים האחרונות רוכש יותר ויותר מוצרים באינטרנט. המחירים הזולים יותר, הנוחות שחוסכת יציאה מהבית, היעדר לחצים שיווקיים מצד מוכרים ועוד פקטורים נוספים, הופכים את חוויית הקניה למועדפת יותר על הקהל הישראלי. אחת הבשורות החדשות של השנים האחרונות היא בשורת שוק מוצרי המזון שמציע גם הוא חוויית קניה משתלמת באינטרנט.

בתחילת העשור, השיקה יצרנית המקררים LG מקרר חכם, כזה שיודע מה יש בתוכו, ומתריע בפני פקיעת תאריכי תפוגה. היום, כיווני הפיתוח בעולם כולו מדברים על מקרר חכם יותר - כזה שיודע להזמין במקומכם מוצרי מזון במקום אלו שנגמרו או התקלקלו. איפה נכנס המוח הישראלי לפה? בתחום הרכישות באינטרנט. נכון להיום, שוק רכישות המזון באינטרנט עומד על פני כמה אחוזים בודדים, לדברי רמי לוי, הוא צפוי לעלות עד לכ-20 אחוזים בשנת 2020.

לדבריו, בשנת 2020 יווצר כבר מצב שבו באינטרנט ימכרו מוצרים שלא נמכרים בחנויות הרשת, מה שיוריד את עלויות התחזוקה ובכך גם את המחירים. אם המקררים החכמים יגיעו לישראל עד אז, כנראה שלא אנחנו נבצע את הרכישות, אלא המטבח יעשה אותן בעבורנו והרשתות הגדולות? הן כבר נערכות ליום הזה. האם הוא יגיע כבר בשנת 2020? ימים יגידו.

לימודים דיגיטליים

אין ספק שהאינטרנט והטכנולוגיה מהווים היום חלק הרבה יותר משמעותי מהלימודים, בכל סוג מאשר המקום שהספרים תפסו בלימודים בדור הקודם. היום סטודנטים נעזרים הרבה יותר בכלים כמו יוטיוב וויקיפדייה, אבל זהו רק קצה הקרחון. הרבה מאוד מוסדות לימוד בישראל משלבים יותר ויותר תכנים של לימוד מקוון, וסביר להניח שבעשור הבא, מדינת ישראל תוביל עם יותר ויותר תכניות לימודים שלמות מקוונות לחלוטין.

בחודש שעבר התקיימה תערוכת הלימודים של הועידה לעתיד החינוך בישראל אשר הציעה בין השאר גם חידושים טכנולוגיים בתחום החינוך וההוראה בישראל - כאלו שמוצעים למערכת החינוך ומוסדות לימוד שונים. כנראה שבשנת 2020 נראה יותר טאבלטים, סמארטפונים ואפליקציות שיחליפו את ספרי הלימוד וגם את המורים, או שיהיו בנוסף אליהם, בחינות אינטרקטיביות במקצועות כמו ביולוגיה ועוד.

יוזמה מעניינת מבין היוצר של אורט היא ORT World שלמעשה פותחת ערוץ חדש לשיתוף פעולה ברשת בין תלמידים מישובים שונים, כך שיוכלו להגיש עבודות חקר משותפות כשכל צד תורם את חלקו מבלי שאף אחד נדרש להטרטר בנסיעות ממקום למקום.

לוויינים חדשים

השנה חזרנו לשמוע פעם אחר פעם את ההבטחה של החבר'ה מ-SpaceIL שלפיה, ישראל תהיה המדינה הרביעית בעולם שתשגר חללית מאוישת לחלל. אנשי מדע בישראל ובעולם כולו תומכים את ההבטחה הזו וסוברים כי הם אכן יצליחו ויש גם לא מעט חוזי עתידות שכבר רואים את עתידה של מדינת ישראל גם כמעצמת חלל (אחרי שהיא הוכיחה את עצמה כמעצמת אמצעי לחימה, מעצמת תעופה, מעצמת עגבניות, מעצמת ריאליטי וגם מעצמת סייבר בדרך). בינתיים, אנחנו רואים הישגים בדרך.

על פי סוכנות החלל הישראלית, בשנת 2020 או 2021, ישראל צפויה לשגר לחלל לוויין חדש למטרות מחקר מדעי - UltraSat. מדובר בפרויקט משותף של מכון וייצמן למדע, התעשייה האווירית לישראל מבת, מעבדות ההנעה הסילונית של נאס"א JPL, חברת Space Systems Loral, המכון הטכנולוגי של קליפורניה (Caltech) ומכון קרנגי למדע. פרויקט הענק הזה הולך להוליד בסופו של דבר מיני לוויין הנושא טלסקופ בעל טלסקופ הצופה ברזולוציה גבוהה במיוחד ובתחום האור העל-סגול שאינו נראה בעין בלתי מזוינת. הטלסקופ הזה יאפשר לקבל תמונה ברורה של מקורות קרינה משתנים בנפח קוסמי הגדול פי 300 מזה שניתן לראות היום באמצעות המיקרוסקופ רב העוצמה הקיים כיום, Galex.

מדובר בפרויקט שמתמשך על פני למעלה מ-20 שנה וצפוי להוליד הישגים חדשים במחקר על הפיצוצים בסיום חייהם של כוכבים, במחקר על חורים שחורים ועוד. כמה זה ישפיע על החיים של כולנו? לא לחלוטין ברור, אבל אין ספק שהעשור הבא יתחיל עם עוד סיבה לגאווה.

גז בישול מהפסולת הביתית

כנראה שרב מי שקורא את הכתבה הזו מכיר את המושג קומפוסט - הדרך הירוקה להתמודד עם הזבל האורגני בבית - להפוך אותו לדשן אורגני. HomeBiogas, סטארט אפ ישראלי חדש עובד על השלב הבא - השלב שבו הקומפוסטר ייצר דשן, כמו שהיה עד עכשיו, אלא שמעכשיו גם ייצר גז בישול ביתי.

איך זה קורה? הפסולת האורגנית עוברת בקומפוסטר תהליכי פירוק שונים. חלקם מתרחשים הודות למיקרואורגניזמים שחיים בקרקע, חלקם מתרחשים הודות לתהליכי פירוק ספונטניים. חלק מתוצרי הפירוק האלו הופכים לדשן מוצק, להלן - קומפוסט, חלק מתוצרי הפירוק הם נוזלים (להלן - המיץ שבזבל) וחלקם - הופכים לגזים שמתנדפים באוויר - חלק מהגזים האלו דליקים ועשויים לשמש לייצור אנרגיה.

לדברי המפתחים, שישה ליטרים של פסולת אורגנית עשויים לספק גז שיספיק לשעה של בישול ונכון להיום, זוהי גם התפוקה שהמערכת שהם מפתחים מסוגלת אליה.

מסתבר שלא מעט מהגז הטבעי נמצא אצל כל אחד מאיתנו במטבח. מאוד יכול להיות שעד לשנת 2020 הפסולת שלנו תזהם פחות ותשמש לייצור אנרגיה ירוקה יותר.