דרך הלקט: קמפיין ההוקרה המיוחד לכבוד חקלאי ישראל

מזה יותר מעשרים שנה "לקט ישראל", ארגון הצלת המזון הלאומי של ישראל, פועל בשטח בנחישות כדי לצמצם פערים ולחזק את ביטחון המזון בישראל. לכל אורך השנה, הארגון פועל כדי לאסוף ולקטוף עודפי מזון איכותיים ומגוונים, ולהעביר אותם ל-415 אלף נתמכים מדי שבוע בכל הארץ. עכשיו, אחרי תקופה ארוכה של עשייה מאומצת, בארגון מבקשים לעצור לרגע ולהפנות את הזרקור לאנשים שנמצאים בתחילת השרשרת, תורמי המזון הגדולים ביותר בישראל, שבזכותם הפעילות המשמעותית שלו מתאפשרת – החקלאים.

"החקלאים הם הלב הפועם של פעילות ההצלה החקלאית", אומר מנכ"ל "לקט ישראל" גידי כרוך, "לכל אורך השנה כ-800 חקלאים פותחים בפנינו את שעריהם, תורמים לנו את עודפי התבואה שלהם ומאפשרים לנו להעביר תוצרת חקלאית טרייה לאוכלוסיות שנעזרות בנו מדי שבוע. כשחקלאי מעוניין לתרום את התוצרת העודפת שלו, צוות קוטפים מקצועי ומיומן שלנו מגיע עם ציוד מקצועי וקוטף מבלי להפריע לשגרת יומו של החקלאי". היקף התרומה השנתית של החקלאים עומד על למעלה מ-30 אלף טון של תוצרת שרובה מסוג א', כאשר כל חקלאי תורם החל מכמה מיכלי תוצרת עד עשרות, ואף יותר.

מהשטחים החקלאיים התוצרת הטרייה מגיעה למרכז הלוגיסטי של "לקט ישראל", ומשם עוברת לידי כ-300 עמותות שדואגות לחלק אותה ללא תשלום לאנשים שזקוקים לה מכל מגזרי החברה בישראל. "חלק מהתוצרת עוברת במיכלים לעמותות שיכולות לקבל כמויות גדולות, וחלקה עובר לידיהם של מאות מתנדבים מדי חודש, שממיינים ומחלקים את התוצרת לארגזים קטנים יותר - בהתאם לקהל היעד של העמותות השונות. אנחנו לא חוסכים במאמץ להתאים את הכמויות והמגוון, כדי שגם בתהליכים שלנו לא תתבזבז תוצרת", מסביר כרוך.

"החקלאים הם עוגן משמעותי ומרכזי בפעילות הארגונית שלנו", הוא מוסיף, "עובדי התפעול שלנו עומדים בקשר הדוק עם החקלאים כבר שנים ובכל פעם מחדש אנחנו נרגשים לראות את רוחב ליבם של החקלאים והנכונות שלהם לתרום את יבולם ללא תמורה".

"הזמנה להמשיך ללכת יחד בשביל שכבר סללנו"

כעת מבקשים ב"לקט ישראל" להודות לחקלאים התורמים, להחזיר להם על העשייה שלהם, ולחזק את הקשר האישי עם כל אחד ואחד מהם. במסגרת קמפיין ההוקרה הכלל ארצי "דרך הלקט", יעבור פוד טראק מטעם הארגון בין אזורים חקלאיים בכל רחבי הארץ לאורך שבוע שלם בסוף דצמבר, ובכל תחנה יגיש לחקלאים ארוחה עשירה ומפנקת כאות הערכה על פעילותם.

"אנחנו גאים להוביל מהלך שמצדיע לחקלאים, שעושים איתנו דרך משמעותית כל השנה – לעצור לרגע אחד, להסתכל בעיניים, ופשוט להגיד להם תודה", אומר כרוך, "החקלאים בישראל מתמודדים עם לא מעט אתגרים ובכל זאת בוחרים לתרום, לאפשר לנו להציל תוצרת חקלאית ולחזק את החברה הישראלית. אנחנו רוצים להשמיע בקול את ההערכה שלנו, להראות להם עד כמה התרומה שלהם משמעותית, ולתת להם תחושת שותפות ומשמעות עמוקה עוד יותר".

לצד המפגשים בשטח, בנתה "לקט ישראל" מהלך תוכן משמעותי ביחד עם מאקו וקשת, במטרה לספר את סיפוריהם של החקלאים ולהאיר את העשייה שלהם. "המטרה שלנו כפולה - מצד אחד, להוקיר ולהעריך את החקלאים, ומצד שני להעלות את המודעות הציבורית לתפקיד החשוב שלהם בהצלת מזון, ולהראות איך שיתוף פעולה נכון בין 'לקט ישראל' לבין החקלאים יוצר שינוי סביבתי וחברתי אמיתי. זאת מחווה של הערכה, אבל גם הזמנה להמשיך ללכת יחד בשביל שכבר סללנו".

"החקלאים הם לא הגורם למחירי פירות וירקות גבוהים"

אבל ב"לקט ישראל" מייחסים חשיבות גדולה לחקלאות גם מעבר לחיבור הישיר לפעילות הארגון, ורואים בשימור הענף לא פחות מאינטרס לאומי. חקלאות חזקה, מסביר כרוך, היא תנאי לביטחון המזון ולרווחת כל החברה בישראל, ולכן לתמיכה בחקלאים יש חשיבות עליונה, בעיקר בעידן של אתגרים כלכליים וביטחוניים כמו זה שאנו שרויים בו בשנים האחרונות.

"ישראל היא מדינת אי. רק במלחמה האחרונה נוכחנו במדינות שהפסיקו למכור לישראל תוצרת חקלאית כשהיה אצלנו מחסור, כמו טורקיה וירדן", מזכיר כרוך, "לכן, אנחנו זקוקים לעצמאות מזון מוחלטת, או לפחות איפה שאפשר. בפירות וירקות זה בהחלט אפשרי, כי האקלים בישראל מאפשר לגדל את כל התוצרת הנדרשת כל השנה. מדיניות של יבוא צריכה להתבצע ביד קפוצה, רק כשממש אין ברירה, ובסיכום ובשקיפות עם החקלאים".

"החקלאים הם לא הגורם למחירי פירות וירקות גבוהים", הוא מבהיר, "בשרשרת הערך של התוצרת החקלאית יש הרבה גורמים שגוזרים קופון על הגב שלהם, וגם אובדן התוצרת החקלאית לאורך שרשרת האספקה מעלה את המחיר. הגיל הממוצע של החקלאי הישראלי הוא מעל 65, והוא הולך ועולה עם השנים. אין כמעט דור המשך, וזה מעמיד את ישראל בסיכון ביטחון מזון. מדינות רבות בעולם תומכות בחקלאות בצורות שונות - סובסידיות, מים, טכנולוגיות. ישראל מפגרת אחריהן בשנות דור. אנחנו חייבים לעודד חקלאים, וחקלאים צעירים בפרט".

מלחמת חרבות ברזל הציבה בפני החקלאים אתגרים חדשים ומורכבים עוד יותר, והדגישה עד כמה התמיכה בהם חיונית. "לקט ישראל" זיהה את הצורך בהתערבות דחופה בתקופה זו, ושם לעצמו למטרה לסייע לחקלאים שנקלעו למשבר חמור. "במרוצות השנים החקלאים הם התורמים הגדולים והמשמעותיים שלנו, כך שעם פרוץ המלחמה היה ברור שזו המחויבות שלנו כלפיהם, להתאים את אופן הסיוע לצרכים שלהם", אומר כרוך. "זה התחיל בהתעניינות - הקפדנו ליצור איתם קשר ולהגיע למקומות שבהם התרכזו חקלאים שפונו מבתיהם. מטרת העל היתה לעמוד לצידם ולצד משפחותיהם, להושיט להם יד ולתת להם תחושה שהם לא לבד בקושי. בהמשך סייענו להם באמצעות תלושי שי לרשתות שיווק, כדי שיוכלו להתקיים ולהתחזק, וחברנו לחברת שטראוס והקצינו סכום של 14 מיליון שקל כדי לחלק מענקים לחקלאים באזורי העימות המיידיים".

במקביל, בארגון הבינו את מצוקת כוח האדם הקשה שנוצרה בעקבות הסגר על יו"ש ועזה, ופתחו את "מערך הסיוע לחקלאים", שבמסגרתו עשרות אלפי מתנדבים מכל קשת האוכלוסייה ומכל חלקי הארץ מגיעים באמצעות אוטובוסים שנשכרים על ידי הארגון לסייע לחקלאים בקטיף של התוצרת שלהם המועברת לשיווק.

לצד זה, חברה "לקט ישראל" לקרנות 'קורת' ו-'עוגן', ביחד הן ייסדו הלוואות קטנות של עד 300 אלף שקל לחקלאים בלבד. בסך הכל, שלושת הגופים העמידו יחד הלוואות בסך של יותר משמונה מיליון שקלים, כדי לסייע בשיקום שדות וציוד חקלאי.

"מדי שנה מושמד מזון בשווי של כ-26 מיליארד שקל"

האיומים וההזדמנויות שמציג כרוך עולים גם מתוך דו"ח אובדן והצלת מזון לשנת 2024, שכולל גם פרק מיוחד על אובדן המזון בעשור האחרון, שפורסם על ידי "לקט ישראל" וחברת BDO בסוף נובמבר האחרון. "היקף העודפים והבזבוז הגדולים ביותר הם בקצוות שרשרת הערך", מסביר כרוך, "העודפים מתחילים אצל החקלאי - הוא יודע מה הוא זורע ושותל, אבל לא יכול לדעת מה הוא יקצור בסופו של דבר. לכן, תמיד נכון וטוב שייצר עודפים, שיכולים לשמש אותנו בשעת חירום, ובזמני שגרה חייבים להיות מנותבים למי שאין ביכולתם לרכוש תוצרת, כדי להקל על החברה האזרחית הנזקקת לסיוע".

הדו"ח מצביע על כך שכיום אותם עודפים חקלאיים אינם מנוצלים כראוי בישראל. "סך התוצרת החקלאית המושמדת מדי שנה נאמד בכ-500 אלף טון. אפילו אם רק חצי מזה ראוי למאכל אדם, מדובר בכמות אדירה שיכולה לסייע לביטחונם התזונתי של אזרחים הזקוקים לעזרה", אומר כרוך, "מדי שנה מושמדים למעלה מ-2 מיליון טונות של מזון בשווי של למעלה מ-26 מיליארד שקל – בסך הכל מעל 211 מיליארד שקל בעשור האחרון, בזמן שבישראל המחסור במזון לנזקקים נאמד בכשלושה מיליארד שקל בשנה. חשוב להבין, 39 אחוז מכלל המזון המיוצר בישראל הולך לאיבוד – מושלך לפח. זה נתון אסטרונומי. פעולת הצלת המזון מביאה רווחה בסופה, אך תחילתה בכשל השוק הזה, שרק הממשלה יכולה וחייבת לפתור".

כרוך מדגיש שהשמדת המזון והטמנתו יוצרות גם נזק סביבתי כבד. בעוד שהטמנת פסולת מזון נחשבת לגורם המשמעותי ביותר לייצור גזי חממה, השטחים שבהם היא מתאפשרת הולכים ומתמעטים, וצפויים לאזול לגמרי תוך שנים ספורות.

אך הצלת המזון יוצרת אור בקצה המנהרה, בדמות יתרון בריאותי משמעותי: "צריכה מוגברת של תוצרת טרייה ולא מעובדת תשפר את המצב הבריאותי של האוכלוסייה בישראל", אומר כרוך, "כל שקל שמושקע בהצלת מזון, מתורגם למינימום של 3.6 שקלים בשווי מזון. אם מוסיפים לזה את הערכים הבריאותיים והסביבתיים – כל שקל שמושקע בהצלת מזון מביא לשווי של פי עשר. אנחנו יכולים לדאוג פה לעצמנו ובעצמנו, לפחות בתחום המזון. אבל צריך לעשות כמה דברים ומיד: להיות אמיצים ולהוביל שינוי, להסתכל לטווח הארוך ולא רק לטווח האלקטורלי הקצר ולתקצב את התוכנית הממשלתית לביטחון מזון (2025) ובייחוד את הפרק הדן בהצלת מזון".