"התוצרת מגיעה למי שזקוק לה": שיתוף הפעולה שמעניק לחקלאים משמעות

עבור חקלאים רבים בישראל, עבודת האדמה היא לא רק משלח יד, אלא שליחות של ממש. גם בתוך מציאות רוויית אתגרים, הם ממשיכים לגדל, לקטוף, לארוז ולשווק, מתוך החיבור למסורת ארוכת השנים, לערכים ולמשמעות הקריטית של עבודתם עבור המדינה. ברגעים שבהם חלק מהתוצרת שלהם לא מגיעה לשוק, הם מוצאים נחמה בידיעה שהיא יכולה להאכיל אנשים שידם אינה משגת - בזכות החיבור עם ארגון "לקט ישראל". שיתוף הפעולה הייחודי הזה מוסיף לעשייה היומיומית של החקלאים משמעות עמוקה של אחריות חברתית וביטחון תזונתי.

אחד מהחקלאים הללו הוא עמיר פורת, מנכ"ל "גזר שלוחות" - יצואן הגזר הגדול בישראל. עבור פורת, שגדל והתחנך בסביבה קיבוצית וחקלאית, הכניסה לענף הייתה טבעית: "תמיד ראיתי בחקלאות הישראלית שליחות לאומית", הוא אומר, "בעיני היא ייצוג של הארץ ושל האדמה שלנו כלפי העולם, וגם המשך המסורת של עבודה עברית וקיבוצית. עבורי לנהל את 'גזר שלוחות' זאת אחריות וגם זכות. זאת הזדמנות להמשיך ענף ותיק שהוקם ב-1949, לשמור על איכות גבוהה ולנהל עסק שמצליח להיות כלכלי ויעיל בתוך מציאות מלאה מהמורות".

בקיבוץ שלוחות שבלב עמק בית שאן הם מגדלים, אורזים ומשווקים גזרים משובחים לארץ ולכל העולם. "מה שמייחד אותנו הוא השילוב בין מסורת של 75 שנה לבין חדשנות מקצועית", אומר פורת, "מצד אחד אגרונומיה מתקדמת, בית אריזה מודרני ותקנים בינלאומיים מחמירים, ומצד שני עבודה מתוך ערכי הקיבוץ הדתי - אחריות, יושר, צניעות ושמירה על האדמה".

שיתוף הפעולה של "גזר שלוחות" ו"לקט ישראל" בא כהמשך מתבקש לאותם ערכים. "הקשר עם 'לקט ישראל' נולד כבר בתחילת שנות האלפיים, כשהארגון רק החל את דרכו", מספר פורת, "במשך שנים ארוכות 'גזר שלוחות' תרמה מתוצרתה לעמותות וארגונים שונים, מתוך הבנה שתרומה היא ראשית מצוות צדקה, חלק בלתי נפרד מעבודת החקלאות בארץ וביטוי לערכי המקום. כש'לקט ישראל' הציעו לרכז את נושא התרומות, החיבור היה ברור. הערכים שלהם, שמבטאים אחריות חברתית, צמצום בזבוז מזון ודאגה לכל אדם, נטועים עמוק בתרבות הקיבוצית שלנו".

מאז ועד היום הפך שיתוף הפעולה בין שני הגופים לחלק בלתי נפרד מפעילותו של "גזר שלוחות". "אנחנו דואגים לאיסוף מסודר של תוצרת איכותית ומזינה, שמסיבות שונות לא מגיעה לשוק. 'לקט ישראל' אחראים ללוגיסטיקה, למיון ולחלוקה לעמותות בכל רחבי הארץ", מסביר פורת, "ככה אנחנו מקבלים את הוודאות שהגזר שלנו מגיע למי שבאמת זקוק לו, ושברכה שקיבלנו מן האדמה לא מתבזבזת".

לדבריו, השותפות עם הארגון מחברת את העבודה החקלאית לערכים אנושיים ויהודיים של חסד וצדקה. "היא מחזקת את הזהות של שלוחות כקיבוץ דתי, ובתור חקלאים היא מזכירה לנו שהחקלאות היא לא רק פעילות כלכלית, אלא אחריות על ביטחון תזונתי והשפעה גם על הלכידות החברתית בישראל".

מעבר לחיבור הערכי, אומר פורת, "לקט ישראל" הוכיחו לאורך השנים מקצועיות, סדר ויכולת להגיע לכל נקודה בארץ. אך היתרון המרכזי שלו בעיניו הוא הנכונות שלו להילחם על כל הזדמנות למנוע זריקה של תוצרת חקלאית שיכולה לשמש כתרומה: "גם אם המשמעות היא לאסוף גזר ישירות מהאדמה – הם יעשו את זה. זאת מחויבות לא מובנת מאליה".

עבור החקלאים, הוא מסביר, יש חשיבות מיוחדת בעובדה שגם התוצרת שלא משווקת מגיעה לאנשים שזקוקים לה: "זאת מצווה וזכות שמשרה תחושת משמעות. העבודה שלנו נעשית באדמה ולעיתים בתנאים קשים, והידיעה שהתוצרים שלה הופכים למשהו שמסייע ומזין משפחות שנזקקות לסיוע מעניקה רובד עמוק לעשייה שלנו", הוא אומר, "זה מקור לגאווה עבורנו, שמחזק את העובדים והקהילה".

"עזרה אמיתית כשהיינו הכי זקוקים לה"

אלא שלצד תחושת השליחות העמוקה, חקלאי ישראל נאלצים להתמודד מזה שנים ארוכות עם אתגרים רבים ומורכבים. "החקלאות בישראל תלויה בהמון משתנים - מזג אוויר, תנודתיות בשווקים, עלויות תשומות, רגולציה משתנה, מתחים מדיניים שמשפיעים על הייצוא ועוד", מסביר פורת, "נוסף על כך, החקלאים בארץ מקבלים בדרך כלל פחות תמיכה ממשלתית לעומת מקביליהם בחו"ל, וזה מוסיף קושי משמעותי בתחרות הגלובלית. חשוב להבין שברוב המקרים, גם בשוק המקומי החקלאי לא נהנה מיוקר המחייה, אלא הופך להיות זה שסופג את העלויות ונאבק להתפרנס בכבוד".

פורת מספר שגם ברגעים הקשים, "לקט ישראל" התייצבה לצד "גזר שלוחות", ברגעים שהוא לא שוכח עד היום. "בשנה הראשונה שלי בתפקיד עמדנו בפני תקופה מאתגרת במיוחד. מספר גורמים חברו יחד ויצרו מציאות קשה של כמויות תוצרת גדולות שאין להן פתרון שיווקי", הוא מספר, "לקט ישראל לא רק אספו מאיתנו את התוצרת, אלא גם מצאו תקציב שסייע לנו לכסות חלק משמעותי מההוצאות. זאת הייתה עזרה אמיתית כשהיינו הכי זקוקים לה. באותו רגע הבנתי שהשותפות שלנו היא לא רק טכנית, אלא עומדת על בסיס של מחויבות אמיתית ועזרה הדדית".

בשנים הקרובות, אומר פורת, הוא מייחל כמו רבים מאזרחי ישראל ליציבות. "זה הצורך המרכזי של החקלאי הישראלי שמבקש לעבד את אדמתו, להתפרנס בכבוד ולהמשיך מסורת ארוכת שנים של קיבוץ ועבודה עברית. יציבות כלכלית ורגולטורית היא תנאי הכרחי לכך. אני מקווה שנמשיך לשמור על אדמות המדינה, על הביטחון התזונתי ועל הערכים שעליהם צמחה החקלאות הישראלית, שיהיה מקום לדור הצעיר להמשיך את הדרך, ושמדינת ישראל תראה בחקלאות נכס אסטרטגי ולא מותרות. ולבסוף, שנדע לעבוד יחד".