בוחרים להישאר, בוחרים להשפיע: כך בונים בישראל את המנהיגות של המחר

בימים שבהם נדמה שהחברה הישראלית מתפרקת לשבטים, יש מי שבוחרים להיאחז דווקא ברקמה המשותפת שלה. ארגון שותפויות רוטשילד רואה את המנהיגות לא כעמדה או תפקיד, אלא כיכולת לפעול למען הכלל מתוך הבנה עמוקה של החברה כולה. "המושג מנהיגות נמצא במשבר זהות, לא רק בישראל אלא בכל העולם", אומרת ענת נחמיה לביא מנכ"לית שותפויות רוטשילד, "אנחנו לוקחים אותו והופכים אותו מסוג של ייאוש לתקווה. נקודת המוצא שלנו היא בצעירים, כי שם אפשר להשפיע באמת. כשהמוח עוד פתוח, והלב מוכן לשמוע ולהשתנות".

בשונה מארגונים שפועלים באמצעות קורסים קצרי מועד, שותפויות רוטשילד רואה במנהיגות תהליך חיים של ממש. התוכניות ארוכות הטווח של הארגון (החל מקו הזינוק לנוער ועד שגרירי רוטשילד לסטודנטים)  בנויות באופן שילווה את המשתתפים לאורך שנים. "מנהיגות היא לא אינסטנט", מדגישה ענת, "היא תודעה, תפיסת עולם, עבודה קבוצתית והכרה בכך שהחברה הישראלית מורכבת מכלל הקבוצות שבה. גם עכשיו, בתקופה כל כך מקוטבת, אנחנו מתעקשים לשים יחד בשולחן אחד יהודים וערבים, שמרנים וליברלים, מתיישבים מהצפון ומהדרום. וזה לא מובן מאליו, הרבה גופים מעדיפים לעבוד רק עם מי שדומה להם. אבל אם לא נלמד לשבת יחד בחדר לא נוכל לחיות כאן יחד. זו האחריות המשותפת שלנו".

ארגון שותפויות רוטשילד פועל מתוך ההבנה שמנהיגות אמיתית נוצרת רק כשהיא נוגעת בשטח. לצד תוכניות הפרט, הארגון משתף פעולה עם מוסדות ממלכתיים ומשרדי ממשלה, ומקדם מהלכים שנוגעים באלפי אזרחים. אחת מהם היא תוכנית "צוערים" הפועלת בשלטון המקומי ומצמיחה אנשי מקצוע ומנהיגים צעירים לתפקידי מפתח ברשויות בפריפריה. "אנחנו מאמינים שהשפעה לא באה מכמות האנשים שאתה מכשיר, אלא מהאימפקט שכל אחד מהם יוצר. אנחנו משקיעים לעומק כדי לגדל אנשים שיחשבו לא רק על עצמם, אלא על איך אפשר לבנות כאן חברה טובה יותר".

את העיקרון הזה ממחיש היטב סיפורו של יהונתן קם, בוגר תוכנית קו הזינוק ותוכנית ההאצה 'הסוללה'. כיום הוא מנהל את "ניצן לזכרם", עמותה טיפולית לבני נוער בקצה הרצף, בעיקר כאלה שנפלטו ממסגרות חסות הנוער. "הקמתי את הפרויקט לזכר חברים מהשירות הצבאי, יובל דגן ואור אסרף, שכל אחד מהם הקדיש את זמנו להתנדבות עם נוער. היה לי חשוב להנציח אותם דרך עשייה מתמשכת, שנותנת סיכוי אמיתי לבני נוער במשבר".

מה שהתחיל כיוזמה נקודתית הפך למסגרת חינוכית עם השפעה נרחבת. כיום העמותה מתרחבת פי ארבעה, ונמצאת בתהליכי גיוס להקמת מסגרת לנערות. "קו הזינוק היה המקום שבו לראשונה שאלו אותי איפה אני רואה את עצמי בעוד עשר שנים", הוא אומר, "זו שאלה שעד היום מהדהדת בי. קיבלתי שם כלים, דרכי חשיבה, ובעיקר חוויה שמזכירה לך שכשאתה יוזם אל תחשוב רק על הקהילה שלך, תחשוב על כל החברה".

משתתפי ובוגרי תוכניות רוטשילד משפיעים עמוקות על החברה הישראלית ומייצרים אדוות של תקווה לעתיד המנהיגות בישראל. אחד הרגעים שזכורים לענת במיוחד היה יוזמה של שלושה בני נוער מתוכנית קו הזינוק שביקשו להנציח את הלוחמים הדרוזים שנפלו במלחמת חרבות ברזל. "הם הקימו תערוכה בלב תל אביב, ברחבת הבימה, ואלפי אנשים עברו דרכה. בין האלפים שהסתובבו שם, הייתה מפקחת בכירה במשרד החינוך. היא הסתכלה על התערוכה ואמרה שזו תערוכה שצריכה לרוץ בכל בתי הספר. ומאז, כבר כמעט שנה, התערוכה רצה בכל בתי הספר בישראל. זו דוגמה מרגשת שממחישה מה זה השפעה של מנהיגים. שלושה בני 17, עם יוזמה קטנה שהפכה להשפעה אדירה".

עבור שותפויות רוטשילד זו בדיוק הנקודה, להשפיע על פני השטח, אבל לראות רחוק. לא רק להעניק כלים אישיים, אלא לעצב תודעה חברתית. "המנהיגים שאנחנו מכשירים היום הם לא המטרה", מבהירה ענת, "הם האמצעי. המטרה היא צמצום פערים בין הפריפריה למרכז. החברה הישראלית זקוקה למנהיגים שרואים את כולם, לא רק את עצמם או את הדעה הפוליטית שלהם".

כיום פעילים בתוכניות כ־1600 משתתפים, ולצידם כ־2000 בוגרים של התוכניות השונות. אבל ההשפעה נמדדת לא רק במספרים, אלא בעיקר באיכויות. "כל משתתף שלנו מסוגל לשנות מציאות כי הוא בא ממקום שמכיר את המורכבות ולא מפחד ממנה".

האתגרים של החברה הישראלית לא ייפתרו ביום אחד, אבל בשותפויות רוטשילד לא מחפשים פתרונות מהירים. הם מדברים על עומק, על עמידות ועל אחריות. "אנחנו ארגון שכל הזמן שואל את עצמו איך אנחנו רלוונטיים? לאן אנחנו הולכים? איך אנחנו לא רק מגיבים למציאות אלא מעצבים אותה?" ענת מסכמת "המנהיגות של המחר לא תגיע מלמעלה היא תתחיל מלמטה. מכל מי שבוחר לראות את האחר, להנהיג מתוך שותפות, ולבנות כאן חברה שלא מוותרת על אף אחד".