"זה נתן לי תקווה": הצעד של קרן "פועלים לתקומה" לשיקום העסקים הקטנים

בסטודיו של ליאת בן אדיבה קופרברג, קדרית ואומנית מלהבות הבשן, השקט של היצירה הוחלף ביום אחד ברעשי המלחמה. "כשצה"ל נכנס ללבנון הפכתי את הסטודיו לחמ"ל, בישלנו ל-50 אלף חיילים וקרן תקומה של בנק הפועלים עזרה לי להחזיק את העסק שלי. זה נתן לי תקווה. קיבלתי מנטורים שהדריכו אותי על שיווק, מנטור כלכלי, זה מן פוש כזה לכל העסק".

הסיפור של ליאת ועוד הרבה אחרים, הוא הלב של המהלך הרחב של קרן "פועלים לתקומה". עבור הבנק, המונח "תקומה" הוא לא רק רעיון או סיסמה, אלא תפיסה שמתרגמת את עצמה לעשייה בשטח. קרן "פועלים לתקומה", הוקמה מיד לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" בהיקף של עד 100 מיליון שקלים ומנוהלת באגף לבנקאות חברתית, פועלת לחיזוק החוסן האישי, הקהילתי והכלכלי באזורים שנפגעו בעוטף ובצפון, ומובילה שורה של מיזמים בתחומי שיקום, תעסוקה וחינוך. במסגרת פעילות רחבה זו, הוגדר שיקום העסקים הקטנים בקווי העימות כאחת המשימות המרכזיות בתהליך ההתאוששות של הצפון והדרום.

ההבנה שמניעה את המהלך פשוטה מאוד: עסקים מקומיים הם לא רק מקור פרנסה, אלא חלק בלתי נפרד מהחיים עצמם. כשהעסק חוזר לפעול, גם הרחוב חוזר להתמלא, הקהילה מתייצבת מחדש, והאזור כולו מתחיל לחזור לקצב שלו. לכן, מתוך תקציב הקרן, יועדו משאבים משמעותיים כדי לוודא שגם בתוך המציאות המורכבת שנוצרה, בעלי עסקים יוכלו להמשיך קדימה, להשתקם ולצמוח מחדש.

בצפון הארץ, שבו הפגיעה הכלכלית נמשכה לאורך זמן והשפיעה כמעט על כל תחום, מוביל הבנק את תוכנית "פועלים צפונה לעסקים" - מהלך רחב שמעניק ליווי מקצועי למעל מ-1,000 עסקים בגליל המערבי והמזרחי. גלעד אהרונסון, יזם ותעשיין חטיפי "טוטיפאפס-סופר נטורל" מקריית שמונה, מתאר את הרגע שבו הסקפטיות פינתה את מקומה לתקומה: "סוף ספטמבר 2024 התחיל התמרון בלבנון. ונוצר מצב שהייתה מצוקה מאוד גדולה. הקרן נתנו תמיכה לחברות, כל אחד לפי הצורך שלו. לשמחתי הם בנו לי צוות מדהים, שאני עם כל הסקפטיות והציניות שלי נדהמתי מהעזרה שקיבלתי".

הייחודיות של התוכנית טמונה בגישת השותפות: הבנק לא פועל לבד, אלא יחד עם עמותות מקצועיות כמו "8200 לעסקים", "בעצמי" ו-IVN ("עוטף לעסק"), ובשיתוף אשכולות הגליל, משרדי ממשלה, מנהלת תנופה וגופי פילנתרופיה נוספים. בעלי העסקים מקבלים מעטפת מלאה שכוללת ייעוץ פיננסי, ליווי שיווקי, התאוששות תזרימית ומיצוי זכויות מול הרשויות וכל זה ללא עלות, ובהתאמה אישית לצרכים שלהם.

"עסקים קטנים הם הלב הפועם של המשק הישראלי", קובע כפיר רמז, מנהל אגף הסניפים בבנק הפועלים. "רבים מהם נפגעו מהמלחמה, אם בפגיעה ישירה ואם בשל מחסור בכוח אדם בעקבות המילואים, עד כדי סגירה לתקופה ממושכת. בנק הפועלים, באמצעות קרן 'פועלים לתקומה', יזם מעטפת ליווי ותמיכה רחבה בהיקף של כ-10 מיליון שקלים, שמטרתה לייצר עבורם חוסן פיננסי ואישי, וגם לאפשר צמיחה מתוך המשבר".

בדרום, לשם בניית חוסן כלכלי - צורף גם מימד טכנולוגי וקהילתי. בשיתוף פעולה עם מנהלת תקומה ומשרד החקלאות, קודמו יוזמות שנועדו לחזק את הכלכלה המקומית בנגב המערבי, ואחת הבולטות שבהן היא "תו 8" - פלטפורמה דיגיטלית שאיחדה כ-1,000 עסקים מהעוטף תחת מקום אחד לרכישת תו שי ורכישה מאורגנת של ארגוני עובדים. המהלך הזה אפשר לציבור הרחב לרכוש ישירות מהעסקים המקומיים, נתן מענקי תמיכה במאות אלפי שקלים למטרות הקמה, הצייטדות והרחבה של עסקי התיירות בנגב המערבי, ובכך ייצר עבורם תזרים מזומנים מיידי, קריטי במיוחד בתקופה שבה פעילות שוטפת כמעט ונעצרה.

בצפון, הושק מהלך רחב יחד עם 'הבית הצפוני לעסקים', שבמסגרתו אלפי עסקים מקבלים ליווי מקצועי ללא עלות ממנטורים מנוסים, כולל תמיכה שיווקית, ליווי פיננסי ומיצוי זכויות. מדובר בשיתוף פעולה בין-מגזרי רחב, בהובלת הבנק ובשיתוף משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וגורמים פילנתרופיים שמאפשר לחבר בין מומחיות פיננסית להשפעה חברתית ולחזק את הכלכלה המקומית. "אני מזמין כל בעל עסק לחפש 'פועלים צפונה לעסקים' ולהתחיל לצמוח מחדש", אמר רמז.

המהלכים האלה מבטאים תפיסה רחבה יותר של שיקום, כזו שמבינה שפרנסה מקומית היא תנאי בסיסי לחוסן קהילתי. בנק הפועלים, באמצעות הקרן, פועל כחלק ממערך שותפויות עם גופים מקצועיים וקהילות מקומיות, מתוך הבנה שהדרך לבנייה מחדש עוברת דרך חיזוק האנשים עצמם. כשהעסקים מצליחים לחזור לפעול, גם התחושה הכללית משתנה, פחות הישרדות, יותר יציבות, ובהדרגה גם צמיחה מחודשת.

בסופו של דבר, הסיפור כאן הוא לא רק כלכלי. זהו סיפור של קהילות שבוחרות להמשיך קדימה, של יזמים שלא מוותרים על המקום שבו בחרו לפעול, ושל מערכת שלמה שמתגייסת כדי לאפשר להם לעשות את זה.