גם חמש דקות נחשבות: הדרך הפשוטה להתחיל לחיות בריא יותר

המכביה היא אולי חגיגה של ספורט, הישגים ותחרותיות, אבל יותר מכל היא אירוע מאחד עם מסר שרלוונטי לכולנו: התעמלות ותנועה הן לא נחלתם של ספורטאים בלבד. למעשה, הן נמנות עם הכלים הפשוטים, הזמינים והחשובים ביותר לשמירה על הבריאות, לחיזוק הנפש וליצירת תחושת מסוגלות.

בשנים שבהן יותר ויותר ישראלים מתמודדים עם עומס מתמשך, מתח נפשי, השמנה, סוכרת, מחלות לב ועוד מגוון אתגרים, השאלה המרכזית שחשוב לבחון היא לא רק איך מטפלים במחלות אחרי שהן מופיעות, אלא איך הופכים את שגרת החיים עצמה לבריאה יותר. זו בדיוק הגישה שמובילה ד"ר סיגל מזור, מנהלת המחלקה הארצית לקידום הבריאות בשירותי בריאות כללית.

"קידום הבריאות הוא תחום שבו מסתכלים על מחלות ואתגרים רפואיים לא מהכיוון של טיפול נקודתי, אלא דווקא מהצד השני, מהחיפוש אחר דרכים פרקטיות לשיפור הבריאות במטרה למנוע אותם מראש או לשפר את ההתמודדות איתם אם הם כבר מופיעים", מסבירה ד"ר מזור. "כדי לעשות את זה, ניתן לאמץ אורח חיים פעיל יותר, שלא בהכרח מצריך שינוי דרמטי בשגרה, אלא מורכב משורה של שינויים קטנים שיכולים להיבנות בהדרגה".

צעדים קטנים, מדידים וברי השגה

ד"ר מזור הגיעה לתחום קידום הבריאות מכיוון לא צפוי. היא רופאת שיניים בהכשרתה ובעבר ניהלה את תחום רפואת השיניים בכללית, אך כבר בתחילת הדרך, כשראתה מקרוב היקפים משמעותיים של תחלואה בעששת, הבינה שהטיפול באדם בודד או בתסמין מסוים אינו מספיק. "הבנתי שבמקום לנסות לסתום חורים בסכר שעולה על גדותיו, אפשר לפעול כדי להשפיע על בריאות האוכלוסייה בצורה רחבה בהרבה".

כיום היא מובילה כאמור את המחלקה הארצית לקידום הבריאות שפועלת בכל מחוזות הארץ, מול מטופלים באופן אישי, במסגרת סדנאות קבוצתיות וגם דרך קמפיינים ציבוריים ופעילות במדיה החברתית. אבל למרות שהמילים "אורח חיים בריא" עלולות להישמע גדולות ומחייבות, ד"ר מזור מדגישה שהשינוי כאמור לא חייב להתחיל במהפכה גדולה.

"אני מאמינה בצעדים קטנים, מדידים וברי השגה, שמובילים בסוף לשינוי גדול", היא אומרת. "לדוגמה, לאדם שלא מבצע פעילות גופנית בכלל לא נגיד מיד שהוא צריך לעמוד בכל ההמלצות המוכרות של ארגוני הבריאות, אלא נתחיל ממשהו קטן: לחנות קצת יותר רחוק מהעבודה, לעלות קומה אחת ברגל, לרדת במעלית בקומה נמוכה יותר ולעלות את השאר ברגל".

העיקרון הזה חשוב לא רק לגוף, אלא גם לנפש. כשמציבים יעד רחוק מדי, קל מאוד להרגיש כישלון. אבל כשמצליחים לבצע שינוי קטן, נוצרת חוויה אחרת לגמרי. "ברגע שאתה מצליח לעמוד במשימה, גם אם היא קטנה, אתה מרגיש שכבשת עוד יעד בדרך וזה מגביר את תחושת המסוגלות העצמית במעגל חיובי שממשיך להזין את עצמו".

הגוף, הנפש ומה שביניהם

בכללית מתמקדים בכמה תחומים מרכזיים לקידום אורח חיים בריא: מניעת עישון וגמילה מעישון, פעילות גופנית, תזונה, ניהול סטרס ושינה. לדברי ד"ר מזור, הבחירה בתחומים האלו אינה מקרית. "אלה המרכיבים המשמעותיים ביותר שמגדירים אורח חיים בריא על פי המחקרים. למחלות רבות יש גורמי סיכון משותפים כמו צריכת סוכר מוגברת, עישון, חוסר פעילות, סטרס ושינה לא מספקת. כל אלו יכולים להשפיע על השמנה, סוכרת, מחלות לב, סוגים שונים של סרטן וגם בעיות 'קטנות' לכאורה כמו עששת".

גם כאן, הדרך למניעה מתחילה מהדברים הקטנים. בתחום התזונה לדוגמה, ההמלצה הראשונה היא במקרים רבים פשוט לשתות יותר מים. "הרבה פעמים אנחנו מבלבלים רעב עם צמא", אומרת ד"ר מזור. "אז אפשר להתחיל משתייה לפני הארוחה, משתייה לאורך כל היום ומהגברת צריכת הירקות. בנוסף, כדאי להקפיד על ארוחות משפחתיות שחשובות לכל המשפחה ובייחוד לילדים".

בתחום השינה, ההמלצות אולי נראות פשוטות, אבל ההשפעה שלהן עשויה להיות משמעותית ביותר: להימנע ממסכים לפני השינה, לא להירדם מול הטלוויזיה ואם כבר משתמשים בטלפון, אז כדאי להיעזר בו לתרגול מיינדפולנס או דמיון מודרך. ובעיקר חשוב לשמור את המיטה רק לשינה ולהקפיד על חושך מוחלט בחדר. "המודעות לחשיבות של השינה בהקשר של שמירה על הבריאות עולה משמעותית בשנים האחרונות לאחר פרסום שורה של מחקרים שמראים כי איכות השינה ומשך השינה הם קריטיים לתפקוד הקוגניטיבי ולבריאות".

גם ניהול סטרס הוא תחום שקיבל בשנים האחרונות משמעות מיוחדת בישראל. בכללית מציעים בהקשר הזה בין היתר סדנאות מיינדפולנס, סדנאות כתיבת סיפורי חיים, כלבנות טיפולית לילדים וליווי של מאמני חוסן. "במדינה כמו שלנו כולם צריכים לנהל את הסטרס שלהם בדרכים שמתאימות להם", אומרת ד"ר מזור. "הרעיון הוא לא לחכות עד שמגיעים לתחלואה, אלא להתחיל כמה שיותר מוקדם, בדרך שמתאימה לנו".

לא צריך להיות ספורטאים כדי להיות בתנועה

בין משחקי המונדיאל לאירועי המכבייה, חשוב לזכור שגם מחוץ למגרשים ולאולמות יש משמעות גדולה לתנועה. מבחינת ד"ר מזור, המסר החשוב כאן הוא שלא צריך להציב לעצמנו רף של ספורטאים מקצועיים כדי להתחיל לחיות בצורה בריאה יותר, אבל גם לא להכריח את עצמנו להתמיד בספורט שלא מתאים לנו.

"כדאי למצוא ספורט שפשוט יהיה לנו כיף איתו ולבנות סביבנו סביבה תומכת ומעצימה". הסביבה הזאת, היא מסבירה, יכולה לכלול משפחה, חברים, קבוצה או כל מסגרת אחרת שעוזרת להפוך את הפעילות להרגל מהנה. "יש משהו ב'ביחד' הזה שעוזר להתמיד. ההנאה יכולה לבוא מהפעילות עצמה, מהחברים שבאים איתך או מהתחושה שעשית משהו טוב בשביל עצמך".

בכללית מנסים כיום להרחיב את המעגל הזה גם ברמה הציבורית. לצד ייעוץ אישי ושירותים טיפוליים למי שזקוקים לכך, מתקיימות סדנאות תזונה בריאה כמו סדנאות "באלנס", סדנאות לניהול סטרס ופעילויות לקידום הבריאות בפריסה ארצית ובשפות שונות, מתוך רצון להגיע גם לאוכלוסיות בפריפריה החברתית והכלכלית. "מאוד קל לשמור על אורח חיים בריא כשיש לך הכנסה יציבה, אמצעים ושגרה נוחה", אומרת ד"ר מזור. "אבל השאלה שלנו היא איך מנגישים את זה לכולם".

וזה אולי המסר החשוב ביותר שהיא מבקשת להעביר: בריאות מיטבית היא לא יעד שמגיעים אליו ביום אחד, אלא דרך שמתקדמים בה בהדרגה. בלי שאיפה לא מציאותית לשלמות, בלי תחושת אשמה אם לא עמדנו ביעדים ובלי לחכות לרגע שבו יהיה זמן פנוי, כוח או תנאים מושלמים. "חשוב גם לזכור להתנהל עם המון חמלה לעצמנו", מסכמת ד"ר מזור. "אם אכלתי כמה עוגיות או פספסתי אימון, זה לא סוף העולם. אני עושה מה שאפשר וכל צעד קטן הוא חלק חשוב מהדרך שלי".