נדמה שעולם הטלוויזיה הצליח להכיל את המהפכה הדיגיטלית. השפה הויזואלית התעדכנה, תרבות האינטרנט מצאה ביטוי על המסך הקטן והצופים מביאים לשיאי רייטינג חדשים. אבל האם תעשיית הטלוויזיה הצליחה להתחמק מהטלטלות של תעשיית המוסיקה והעיתונות על ידי אימוץ חדשנות בצורה אפקטיבית? העובדה שעולם הטלוויזיה הצליח לשמר את מעמדו מרמזת שכן. אבל לב העשייה הטלוויזיוניות הן כמובן תכניות הטלוויזיה ומבט חטוף על לוח שידורים מגלה שהוא מורכב מגרסאות של פורמטים שהחלו את דרכם בשנות ה-2000 המוקדמות. אז האם הטלוויזיה באמת אימצה חדשנות או שרק גרמה לנו להאמין שעשתה זאת?
עידן הפורמטים
כש"הישרדות", "האח הגדול" ו"אמריקן איידול" פרצו לעולם הן חוללו שינוי שאחריו הטלוויזיה כבר לא נראתה אותו הדבר. מאז, לא נצפה אירוע טלוויזיוני בעל השפעה כה גדולה. אבל באופן אירוני, תעשיית הפורמטים שנולדה כתגובה למפץ שיצרו אותן תכניות תרמה לקיבעון. כל המהות של קניית פורמט היא מעולם ניהול הסיכונים. גופי שידור קונים תכנים שכבר הוכיחו את עצמם ותכניות חדשות שנולדו לתוך הדרישה הזו נאלצות להתהדר בפטנט ולא בקונספט. זה לא שחסרה קריאטיביות בתעשייה הטלוויזיה, היא שוצפת וקוצפת. אך בהעדר תשתית שתתמוך בתכנים בידוריים חדשים, היא ניתבה את עצמה לחדשנות מסוג שונה - כזו שאפשרה לטלוויזיה להמשיך לשגשג. אבל אם התכניות לא השתנו אז מה כן? החדשנות באה לידי ביטוי במקצוענות: העריכה, הליהוק, העיצוב, הפירמוט של הפורמט ואלמנטים אחרים עשו דרך כבירה בעשור האחרון ואפשרו השתכללות בתוך נוסחאות הפורמטים המוכרות.
פורמט מנצח. אמריקן איידול | צילום:
Frederick M. Brown, GettyImages IL
החדשנות באה לידי גם ביטוי בתכנים המתוסרטים. הדרמה הטלוויזיונית חיה כעת את תור זהב שלה וסדרות חדשות נדרשות לאתגר את קהל הצופים בשביל להיחשב ראויות ומסחריות. צורה נוספת של חדשנות היא בכך שהטלוויזיה התנתקה מהמסך בסלון והמונח ״טלוויזיה״ כבר אינו מתייחס לפלטפורמה באמצעותה אנו צורכים את התכנים אלא לתוכן עצמו. מי שרואה את ״שובר שורות״ באמצעות מחשב ראה טלוויזיה. אבל מעל לכל, החדשנות באה לידי ביטוי בשיווק. פעילות המסך השני שמקבילה לשידור הטלוויזיוני היא ברוב המוחץ של המקרים הרחבה למוצר טלוויזיוני שברובו כבר אפוי. יש תוכנית ורק אז נקרא לשולחן איש דיגיטל. זו פעילות שראויה להיקרא חדשנית אבל ברובה עדיין נובעת מתוך מאמץ שיווקי ולא תכני.
מהפכה דיגיטלית
פעילות מסך שני. הכוכב הבא | צילום:
רונן אקרמן
החדשנות תמשיך לבוא לידי ביטוי גם בשנים הבאות וזאת מהסיבה הטובה ביותר : אין ברירה. קשה לאמץ חדשנות, היא דורשת מחויבות ואין דולרים דיגיטליים שמתגלגלים על הרצפה. אבל חדשנות מציעה אלטרנטיבה, אופק ודרכים לא חרושות, שעולם הטלוויזיה המסורתי יהיה חייב ללכת בהן על מנת לשגשג בעולם משתנה, שמבקש לאתגר אותו תדיר. האם התכנים ישתנו? חדשנות בתכני הבידור עצמם מתחילה לבצבץ וישראל היא מוקד שאליו נושאים עיניים בתעשייה כדי למצוא תשובות בתחום. היא באה לידי ביטוי בדרך שבה דיגיטל מאפשר לצופים להשפיע על מהלך התכנית או לקחת חלק אמיתי בסיפור שעל המסך. הצלחה בינלאומית של תוכניות כמו ״המיזם״ ו"הכוכב הבא״ יחזקו את המגמה. בנוסף נראה חדשנות במודלים עסקיים שמהפכה הדיגיטלית מאפשרת. דוגמאות מעניינת לכך היא השימוש בטכנולוגיות שמאפשרות רכישת פריטים שרואים הטלוויזיה בזמן אמת (כפי שנעשה בסופרבול מול הפרסומות). דוגמא נוספת היא שימוש ב micro payments על מנת לצבור רווחים כבר בשלב ההפקה. בתהליך ליהוק ראשוני שנעשה אונליין ומאפשר לגבות כסף מכל מי שמבקש לעבור אודישן (המירוץ למיליון)
אבל השיא עוד לפנינו, והמוקד בעתיד אולי יהיה באיחוד בין כוח המשיכה של הטלוויזיה והגביע הקדוש של האינטרנט - הפרסום הממוקד. הטכנולוגיה כבר כאן בכל סמארט טיוי אבל ההתפתחות הטכנולוגית מהירה יותר מהאימוץ שלה וזו התפתחות שתתעצב בשנים הקרובות. כרגע יש יותר מדי פלטפורמות וגנים סגורים בין יצרני הטלוויזיות אבל ברגע שתאוחד הפלטפורמה (כמו שקרה עם מפעילות הסלולר) נחווה מפץ חדש שישנה את הטלוויזיה שתגיע אחריו.
הכותב הוא מנכ"ל practical innovation
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
