משירי הילדות של סבתא לפרויקט גמר מרגש

את השיר החמוד שבתמונה למטה, תוכלו למצוא בספרון מקסים המאגד שירי ילדים אותם אספו תלמידות מגמת החינוך לגיל הרך בתיכון הטכנולוגי "יעדים" שבבכפר ביאליק. הספרון, שנקרא "שירי ילדים מבית אמא ואבא", הוא גם שמו של הפרויקט החדשני והמרגש, שהספרון הוא גולת הכותרת שלו. במסגרת פרויקט גמר במגמת "ספרות לילדים", קיבלו תלמידות כיתות י' מטלה ייחודית – לשבת עם ההורים והסבתות, ללמוד, לתרגם ולהלחין מחדש את השירים אליהם נחשפו בינקותם. התוצאה: ספר שירי ילדים רב-תרבותי המורכב משירים ולחנים ממדינות שונות שאוחד לספר אחד בעברית.

אחד השירים שתורגמו בפרויקט שירי הילדות של אמא וסבתא

שיטת הלימוד המקובלת היא לעסוק ביצירות קנוניות של משוררים כגון מרים ילן שטקליס וח"נ ביאליק. "חיפשנו שיטת לימוד מעניינת וחדשנית יותר מאשר שינון שירים ובחינה אודותיהם", מספר נמרוד פישלר, מורה לספרות, לספרות ילדים והיסטוריה, "דרך שתהיה גם ייחודית, שתאפשר לנערות ביטוי וחיבור רגשי ללמידה. מהר מאד הבנו שאם נבקש מהן לכתוב בעצמן שירים, זה יהיה קשה ויומרני. אז עלה הרעיון לחפש שירים שמתגלגלים במשפחה, ולאו דווקא במשפחות צבריות".

"בהתחלה חשבנו, מה? אנחנו נבנה ספר?", מספרת לירז אמסלם, 15, תלמידת מגמת ספרות מנשר. "ניגשתי לאמא שלי, היא לא ממש זכרה את הסיפורים והשירים ברוסית, אז פניתי לסבתא שלי. היא שיתפה אותנו ואפילו אמא שלי התרגשה מאוד להיזכר בשירים הישנים מברית המועצות. אחרי כך עבדנו בכיתה עם המורים במשך תקופה על תרגום נכון, ויחד עם בנות נוספות ושירים וסיפורים שנחשפתי אליהם מתרבויות רבות הצלחנו להכין ספר שירי ילדים שיילמד עוד שנים רבות ויועבר גם בגני ילדים באזור על ידי תלמידים ממגמת חינוך".

כשתלמידים מייצרים ידע

את הרעיון הגו מנהלת בית הספר, ד"ר יפה שגיא, ביחד עם צוות מורי המגמה, אביבה מויאל, טובה טולדנו ונמרוד פישלר. "יעדים" הוא תיכון טכנולוגי המעניק לתלמידיו תעודת מקצוע לצד תעודת בגרות במקצועות החינוך, עיצוב, תקשוב, קונדיטאות ועוד. "בבסיס המחשבה שהושקעה בתכנון הפרויקט עמד עקרון ייצור הידע על ידי התלמיד כגורם המגביר את הרלוונטיות של חומר הלימודים לתלמיד", מסבירה ד"ר שגיא. "התלמידים התבקשו להביא לכיתה שירי ילדות מבית אבא ואמא כשהם מתורגמים באופן מילולי. כבר בשלב הזה נוצרת משמעות בלמידה עבור התלמידות. בהמשך הן תרגמו את השירים ועל פי חריזה נכונה הפכו אותם לטקסטים רלוונטיים מבחינה לשונית וספרותית".

בעריכת הספר השתתפו גם בנות מגמת העיצוב בבית הספר הלומדות לבגרות מעשית ועיונית באמנות. "הפרויקט הוא חדשני בין היתר כיוון שהתלמידים הם אלה שכותבים את הטקסטים במקום לשנן לקראת המבחן, ובסיום התהליך מקבלים לידיהם תוצר פרי עמלם", מוסיפה ד"ר שגיא. "הספר ישמש גם כספר שירים במסגרת העבודה המעשית בגני ילדים בהם מתנסות התלמידות אחת לשבוע במהלך לימודיהן".

"התלמידות מאוד התרגשו להבין את המשמעויות של שירי הילדות שההורים שלהן זימזמו וסבתא שרה לאמא", מוסיף פישלר, "אחת הילדות הביא שיר ילדים רוסי שהצלחנו למצוא ביוטיוב ונוצרה התרגשות בכיתה. כשעבדנו על שיר באמהרית, הגיעו לכיתה תלמידות ממוצא אתיופי מרחבי בית הספר ושרו איתנו את השיר".

ספר המתכונים של מגמת הקונדיטאות קהילה שלמה עוזרת בשיעורי הבית

הפרויקט המרגש הביא לכך שמקורבים לתלמידות, שביומיום אינם מעורבים בלימודיהן, מצאו פתאום פתח לחיזוק הקשר. "צריך להבין שמדובר באוכלוסייה חלשה, ממשפחות של מהגרים", מסביר פישלר, "כשנערה מבקשת עזרה מאבא שעדיין לא התערה בישראל, יש היפוך של 180 מעלות. אבא מנותק שלא מעורב ולא דובר את השפה מתבקש לשבת עם הבת על שיעורי בית, עוזר לה לתרגם. חלק מהבנות נעזרו בשכנות, בדודות, וכך קרה שקהילה שלמה שוברת את הראש עם שיעורי בית. התלמידה חוזרת עם חוויות והתרגשות עצומה", הוא מוסיף.

במקביל, בשילוב של תחומי הלימוד אנגלית-קונדיטוריה ואומנות תרגמו התלמידים מתכונים לשפה האנגלית ובנו מילון קונדיטורי עברי-אנגלי לטובת ספר ייחודי בהתאם לסיליבוס הנדרש בלימוד לבגרות. בעתיד מתכננים בתיכון אף לייצר ספר בישול רב-תרבותי על פי מתכונים שהנערים הביאו ממטבחן של אמא וסבתא בו הנערים יחדשו מתכונים ישנים וילמדו כיצד להוציא אותם לפועל לכדי ארוחה טעימה.

התהליך הלימודי-חווייתי יכול להשליך על חווית לימוד במקצועות אחרים?

פישלר: "המהפכה היא באופן שבו התלמידים חווים למידה. 'יעדים' הוא תיכון לנוער נושר, שחווה ניכור כלפי בית הספר. פרויקט כזה מאפשר להם להתקרב לבית הספר. במקום לחשוש ממבחן סוף השנה ומהציון, התלמידות מקבלות 'פרס': ספר ילדים שהיו שותפות ב"לידה" שלו. במקום להרגיש 'מועמדות לכישלון' התלמידות הופכות שותפות להנחלת הידע לעצמן ולאחרים.

"הספרון הזה יהיה טקסט לימודים לבנות במגמה בשנים הבאות והשם של היוצרות יתנוסס עליו בגאון", מתגאה פישלר, "זה מאוד מהפכני במובן של התפיסה הרגשית של תלמידים מנותקים את בית הספר: בית הספר הוא לא מקום שבו נכשלים אלא מקום שבו הם יצרנים ויצירתיים".