"האתגר הוא לשרת וגם להגשים את החלום": המילואימניקים שפתחו המבורגריית בוטיק בין סבב לסבב

מסעדת "אחשלי" בבאר שבע היא מסוג המקומות שמוכיחים שאפשר להגשים חלומות כנגד כל הסיכויים. שכדאי לקחת סיכון גם כשזה לא פשוט. כמו שאומר איתי, אחד משני השותפים שפתחו את "אחשלי" לפני שנתיים – "כל מה שצריך זה כוח רצון ואש בעיניים".

איתי קאמר (30) וחגי אזולאי (27), הכירו בעבודה והפכו לחברים טובים. כבר אז הם התחילו לחלום בגדול: "רצינו לפתוח מקום משלנו ולשמח אנשים דרך האוכל, לעשות להם טוב על הלב", מספר איתי. ב-2020 הם התחילו להגשים, עם פוד טראק שאמנם היה קטן – אבל הגיש המבורגרים גדולים מהחיים: "היו לנו לחמניות בצבעים, רטבים משלנו, אפילו הכנו את ההמבורגר הכי גדול בארץ. קיבלנו המון פניות ממשפיענים שרצו להגיע לטעום, אנשים התלהבו מהמקום שלנו, וזה בדיוק מה שרצינו – לעשות לאנשים טוב על הלב".

במשך שלוש שנים הם הפעילו את העסק לבדם, מהבוקר עד הלילה, וכל הזמן הזה, המשיכו לחלום על המבורגריית בוטיק של ממש: "עם מנות ראשונות, המבורגרים מיוחדים, מקום שאפשר לשתות בו גם בירה או קוקטייל טוב", אומר איתי. אבל דווקא כשהעסק התבסס והם התחילו לחשוב על הצעד הבא, הגיע שבעה באוקטובר – והכל נעצר.

"זה היה שבוע אחרי שהבת הקטנה שלי נולדה. בבוקר התחלנו לשמוע פתאום אזעקות", מספר איתי, "אנחנו שומרים שבת, אז לא הבנו מה קורה, עד שלקראת הערב פתחתי את הטלפון וראיתי ים של הודעות על גיוסים". חגי, השותף שלו, הוקפץ למילואים כבר באותו בוקר, וימים ספורים לאחר מכן, גויס גם הוא: "כשאתה רואה שהמדינה זקוקה לכל כוח אפשרי, אי אפשר לעמוד מנגד. ברגע האמת לא הייתה שאלה בכלל – הבנו שאנחנו לא חוזרים בזמן הקרוב, והחלטנו לסגור את העסק עד להודעה חדשה". וכך, הפוד טראק נותר לעמוד סגור במשך שנה שלמה, בזמן שאיתי וחגי שירתו במשך ארבעה סבבי מילואים רצופים.

"אני לא אשכח את הלילות – בשטח, בשמירות, כשהכל כל כך אינטנסיבי. אתה לא יודע מה הולך לקרות עוד רגע, ואנשים מסביבך, לא עלינו, לא חוזרים", מספר איתי, "אז תמיד היו עולות השאלות האמיתיות של החיים – אם אני יוצא מפה, איך אני אגשים את עצמי? מה החלומות שלי? איך אני רוצה לחיות? אחד מהחלומות שלי היה לפתח את העסק ולפתוח מקום אמיתי. לשמח כמה שיותר אנשים, עם כמה שיותר מנות משוגעות".

איתי שיתף את חגי במחשבות, וביחד הם החליטו למכור את הפוד טראק. "החלטנו שהולכים בכל הכוח על החלום הגדול", הוא מספר, אבל מודה שהיו גם חששות: "עסקי המסעדנות מאוד קשים, וגם לא ידענו איך נתנהל עם המילואים כשהעסק כבר יפעל. אבל החלטנו לקחת את הסיכון, כי אף פעם אי אפשר לדעת מה יקרה – פעם יש קורונה, פעם מלחמה, תמיד יהיה משהו, אבל בעלי עסקים צריכים למצוא פתרון לכל דבר".

את המסעדה החדשה הם הקימו בין סבב לסבב. לקח להם שלושה חודשים למצוא מקום מתאים, ועוד שלושה חודשים לשפץ אותו מאפס במו ידיהם, כדי לחסוך בעלויות. "יומיים לפני הפתיחה, בשתיים בלילה, חגי שולח לי פתאום הודעה שהקפיצו אותו למילואים", מספר איתי, "כתבתי לו 'בהצלחה אחי', ויומיים אחרי זה פתחנו".

"לקחתי על עצמי הכל לבד – שירות לקוחות, משכורות, ספקים", הוא מספר. חודשיים אחר כך, כשגם איתי נקרא בחזרה למילואים, חגי נשאר פתאום לבד עם עסק שהוא עוד לא מכיר. "עשינו בינינו פינג פונג עם העסק, וזה היה קשה. אבל אם בן אדם דבק במטרה, הוא לא חושב על הקשיים אלא רק על פתרונות".

הפתיחה של "אחשלי" הייתה מפוארת: משפיענים הגיעו למקום ובעקבותיהם גם המון לקוחות. "בחודשים הראשונים הלך לנו מעולה, אנשים אפילו זיהו אותנו ברחוב מהסרטונים", מספר איתי, "אבל לאט לאט הדברים התאזנו, והיינו צריכים להמשיך לפרסם כדי שעוד אנשים יכירו אותנו".

לפני כחצי שנה נתקל איתי במיזם מיוחד שמובילה אפליקציית easy בשיתוף עם משרד הכלכלה להוקרת בעלי עסקים ששירתו במילואים במלחמת חרבות ברזל. במסגרת המיזם, מקבלים המילואימניקים מקבלים ללא עלות חבילת צמיחה של 700 ש"ח לפרסום ממומן באפליקציה, במטרה לתמוך בעסקים שלהם ולאפשר להם לחזור לשגרה במהירות.

שני השותפים הופתעו לראות תוצאות כבר ביום שבו התחיל הפרסום: "זה היה מטורף, פחות משעה אחרי שהתחלנו מישהו כבר ניווט אלינו דרך איזי, ואחריו הגיעו דרך הקמפיין עוד 400 איש", הוא מספר, "ראינו קפיצה משמעותית בהכנסות, והמשכנו עם הקמפיין הממומן עד היום, כי אנחנו רואים שזה עובד".

"בתור בעל עסק, התמיכה הזאת ממלאת אותך, זה נותן לך דרייב להמשיך", הוא אומר, "איזי פשוט הכניסו לנו כסף לעסק. יש אנשים טובים שבאמת באים לתת, וזה מדהים שגוף כמו איזי מוציא כל כך הרבה כסף רק כדי שמילואימניקים יגדילו את המכירות בעסקים שלהם. זה  נתן לנו שקט נפשי".

גם היום, אחרי כמעט 600 ימי מילואים, איתי וחגי ממשיכים לשרת חמישה ימים מדי שבוע. "יש לנו עובדים שמפעילים את העסק, ואנחנו מגיעים לשם בכל רגע פנוי שיש לנו. היינו יכולים לצמוח הרבה יותר מהר אם לא היינו במילואים, אבל בחרנו לעשות את מה שמוטל עלינו. זה האתגר האמיתי – להמשיך לשרת, אבל גם להגשים את החלום".