יוצרים ביטחון תזונתי: בשדות הנגב מוודאים שהעולם תמיד יהיה שבע

בעולם שבו החקלאים ניצבים מול אתגרים משמעותיים, חברת ICL לקחה על עצמה להעניק להם את הכלים לייעל את ההזנה של הגידולים, ולתמוך במשימת הביטחון התזונתי בישראל ובכל העולם. "ביטחון תזונתי הוא מושג שמתאר מצב שבו לבני אדם יש בכל זמן נתון גישה פיזית וכלכלית למזון בטוח ומזין", מסבירה גלי כרמי, אגרונומית מומחית לדשנים מסיסים בחטיבת פתרונות הצמיחה של חברת ICL. בחזית הביטחון התזונתי, היא מסבירה, עומדים החקלאים – אלה שאחראים לייצר ולהביא לנו את הירקות ופירות, החלב, הביצים, הבשר והדגים שמזינים אותנו מדי יום. אלא שכיום אותם חקלאים מוצאים את עצמם ניצבים בפני שלל איומים – בישראל ובעולם כולו.

בראשם, אומרת כרמי, נמצאים שינויי האקלים. "מדובר באיום קריטי, שבישראל מביא לתהליך של מדבור", היא מסבירה, "יורדים פחות גשמים, הטמפרטורות עולות, ונוצרת שרשרת שיוצרת פגיעה במגוון תחומים. למשל, כשאין גשם אין גם פריחה של פרחים, נוצרת פגיעה בדבורים, וכמות הדבש יורדת".

"שינויי האקלים יוצרים הידלדלות של משאבי הטבע, ולכן התשומות שהחקלאים נאלצים להשקיע בייצור עולות מאוד, יכולת הייצור שלהם יורדת, ונוצר מחסור", היא מסבירה, "בקושי אפשר לראות היום חקלאות קמעונאית, כי החקלאים הקטנים כבר לא מסוגלים להתמודד תנאי השוק ואינם מקבלים תמורה אמיתית שמכסה את התשומות שלהם".

"השקעה של מיליונים במחקרים שפתוחים לכל העולם"

ICL שמה לעצמה למטרה להילחם באותם אתגרים שמסכנים את הביטחון התזונתי בעולם באמצעות דשנים מיוחדים ופתרונות חכמים ומתקדמים שהם מספקים לחקלאים בארץ ובעולם.

"האגרונומים של ICL מסתובבים בשטח ומזהים את הצרכים, הבעיות והאתגרים של החקלאים", מסבירה כרמי, "במעבדות המתקדמות במרכז המחקר והפיתוח של ICL מפתחים פתרונות הזנה ועמידות לצמח. אנחנו האגרונומים מגיעים לשם, מציפים את הבעיות מהשטח, ומבקשים מהם לפתח את המוצרים שהחקלאים זקוקים להם".

ICL משקיעה מיליונים במחקרים עם חוקרים ממוסדות המחקר השונים בישראל וברחבי העולם, וגם המתחרים שלנו משתמשים בידע הזה". נוסף על כך, מספרת כרמי, ICL הקצתה משאבים גדולים לטובת פיתוח מענה לצרכים שהאגרונומים זיהו בשטח. "נעזרתי בחוקרים בישראל כדי לעשות ניסיונות בשדה, לשפר את איכות הגידולים ולהגדיל את כמות היבול עבור יחידת שטח. זאת שליחות אדירה ותרומה משמעותית לחקלאות בארץ ובעולם", היא אומרת.

"השקעה ייחודית בכוח אדם"

פעילות המחקר והפיתוח המעמיקה של ICL מאפשרת לה לייצר דשנים מתקדמים עם תכונות ייחודיות, שמסייעים לחקלאים להתגבר על מגוון האתגרים שהם פוגשים מדי יום.

"היום כל החברות בתחום יודעות לייצר ולהטמיע בדשנים NPK – חנקן, זרחן ואשלגן, שהם שלושת חומרי ההזנה החיוניים ביותר לצמח. הייחוד בדשנים של ICL הוא בתוספים המיוחדים שאנחנו מפתחים, ובטכנולוגיות שבאמצעותן אנחנו מטמיעים אותם", מסבירה כרמי, "זה לא מובן מאליו להוסיף לדשן חומר מסוים, צריך לדעת איך לעשות את זה נכון כדי לשמר על יציבות המבנה הכימי שלו, לגרום לו להיות מסיס במים ולמנוע ממנו להתגבש, כך שיהיה נוח לשימוש לחקלאים בצורה הכי קלה ויעילה. במקביל הוא חייב להיות מדויק בהרכב שלו, כדי למקסם את יעילותו".

בימים אלו עובדים ב-ICL על תוספים חדשים בדמות ביו-סטימולנטים – חומרים ביולוגיים שמעודדים צמיחה ומעניקים לצמח עמידות רבה יותר בפני אתגרים כמו עקות יובש, טמפרטורות גבוהות, קרקעות ומים מליחים ועוד.

כרמי מדגישה שהפיתוחים החדשים של ICL מאפשרים פתרון סביבתי יותר. "אנחנו מקפידים באופן מיוחד על הכמות היומית של מינרלים ותוספים מיוחדים שהצמח משתמש בהם, כדי לשפר ולקצר את משך הגידול בשדה", היא מסבירה, "כך אפשר לחסוך במים, לגדל יותר ליחידת שטח, לאפשר מחזורים נוספים של גידולים, ולהגדיל את התפוקות".

לצד הפורמולות המדויקות, ICL מקפידה להעניק לחקלאים שמשתמשים בדשניה גם הנחייה וליווי צמוד בשימוש בהם, באמצעות עשרות אגרונומים שמסתובבים בשדות ובמשקים ועומדים לרשות החקלאים. "ההשקעה הזאת בכוח אדם היא ייחודית בישראל", אומרת כרמי, "אנחנו משקיעים המון בהדרכה, בהטמעה ובהמלצות מדויקות לכל חקלאי וחקלאי".

אחת הבעיות שהדשנים של ICL פותרים עבור חקלאי הנגב היא המחסור בסידן בצמחים בעקבות השימוש במים מותפלים. "כשלא מגיע מספיק סידן לצמחים, במיוחד בתנאי האקלים שלנו, גידולי העגבניות נפגעים", מסבירה כרמי, "כדי לפתור את זה, שילבנו דשנים שאליהם הוספנו סידן ומגנזיום. כדי לשפר את זמינות המינרלים בקרקע, אנחנו יוצרים באמצעות הדשנים החמצה זמנית, ומשלבים בהם סידן ומגנזיום. זה דשן קלאסי, שפותר את הבעיה של המחסור בסידן, ומאפשר לנו לגדל צמחים בריאים ואיכותיים יותר, עם חיי מדף ארוכים יותר".

עומדים לצד העוטף

חברת ICL היא המעסיקה הפרטית הגדולה ביותר בנגב כיום, עם כ-4,500 עובדים בישראל, מרביתם בנגב. על אף שכבר התרחבה מעבר לגבולות הארץ והפכה לחברה גלובלית, שורשיה של ICL נטועים בישראל, והיא מחויבת באופן עמוק לתעשייה, לחקלאות ולקהילה בנגב.

מיד אחרי אירועי שבעה באוקטובר התגייסה ICL ללוות את קיבוצי ומושבי העוטף בתהליך השיקום, בתחום החקלאות ובכלל. החברה העניקה לתושבי האזור מעטפת מלאה, שכללה תרומות כספיות לצד פעילות התנדבותית בשטח. בין היתר סייעה החברה לשקם את מגורי העובדים הזרים בניר עוז, תמכה בהמשך פעילות הרפת בניר יצחק, ופעלה לחלוקת בגדים, חבילות מזון ומחשבים לתושבים.

לצד כל אלה, התייצבה החברה גם למען החקלאים. כבר ביום שלמחרת שבעה באוקטובר יצאו האגרונומים של ICL לשטח כדי לסייע לחקלאים המקומיים, שרבים מהם לא יכלו לעזוב את המשקים, ונותרו בעוטף לכל אורך המלחמה.

כחלק מפעילותה למען חקלאות העוטף, הזמינה לאחרונה ICL עשרה חקלאים למסע לימודי ייחודי בהולנד. בליווי האגרונום אושר בוכריס הם ביקרו בחוות גדולות לצד אגרונומים מאירופה, שם הם נחשפו לטכנולוגיות חדשניות בתחום. "ב-ICL ביקשו לתת לחקלאי העוטף ערך מוסף מלמד וגם חווייתי", אומרת כרמי, "המטרה הייתה לספק לחקלאים מידע מקצועי, ולתת להם מעוף ורעיונות איך לעשות את הדברים בצורה מתקדמת יותר". הסיור, מדגישה כרמי, היה פתוח לכל חקלאי העוטף, גם כאלה שאינם משתמשים בדשניה, מתוך רצון לתמוך בחקלאות באזור.

"להיות חלוצים בתחום הדשנים"

כאמור, החידושים של ICL לא עוצרים בישראל ועושים מהפכה גם בעולם. במסגרת תפקידה מגיעה כרמי גם להודו, ברזיל, סין, מקסיקו, ואירופה, במטרה לתת מענה ופתרונות לצרכים שעולים מהשטח גם באותן מדינות. ICL מסייעת כיום לייצר מזון שמאכיל 400 מיליון איש בעולם מדי יום, כ-5% מאוכלוסיית העולם.

אחד מהפיתוחים המתקדמים ביותר של ICL שמוטמע כיום ברחבי העולם הוא דשן לפיזור על ידי רחפנים. "זה דשן ייחודי בעולם שמיועד לריסוס על ידי רחפנים, בניגוד למרססים, טרקטורים שנוסעים בשדה, או מטוסים", מסבירה כרמי, "התכונות הכימיות שלו מאפשרות לרסס אותו בריכוז גבוה ובנפח נמוך, בצורה מדויקת, ברת קיימא וזולה יותר, שגם חוסכת בכוח אדם. עם רחפן אפשר לדשן בדיוק איפה שצריך, למפות את השטח, בלי לחדור לתוך השדה ולפגוע במבנה של הקרקע. אלה יתרונות עצומים".

ב-ICL מביטים קדימה, ופועלים כדי להמשיך להוביל את עולם החקלאות לעבר עתיד שיאפשר ביטחון תזונתי לעולם. "אנחנו כבר היום חלוצים ומובילי שוק הדשנים המיוחדים בעולם", אומרת כרמי, "המטרה היא לתת את הפתרונות המיטביים ביותר לחקלאי, שיהיו גם ישימים ועם היתכנות כלכלית. לבוא עם הפתרון האידיאלי לגידול מיטבי של הצמח – עם הידע, הפיתוחים וההטעמה שלנו".

לדבריה, כך סוללים את הדרך אל ביטחון תזונתי: "זה הולך יד ביד. כשמאפשרים גידולים איכותיים וטובים יותר, הם גם מזינים יותר, עמידים יותר לשינויי האקלים, ויש מספיק מזון בטוח, נגיש, במחיר שהצרכן יכול לרכוש. יש לזה משמעות אדירה".