חיישנים, רחפנים ו-AI: המהפכה הטכנולוגית שמציבה את הדרום בחזית החדשנות העולמית

"מדי שנה אנחנו מתקדמים שנות אור בכל הקשור לטכנולוגיה, בינה מלאכותית ויכולת ניתוח, כמו מאפליקציות וכלי AI שמאפשרים לנו להתייעץ, לקבל מידע תמציתי ומדויק בלחיצת כפתור", אומר אור יעקובוביץ, מנהל תפ"י, אופטימיזציה וחדשנות באתר רותם, ומנהל הטרנספורמציה למפעל חכם באתר רותם ב-ICL.

מפעלי ICL בדרום, שהפכו מאז הקמתם לפני עשרות שנים לחלק מעמודי התווך של התעשייה הישראלית, ניצבים כיום בפתחו של עידן חדש. המפעלים הוותיקים, שצמחו מתוך החולות והמלח, כבר לא מסתפקים רק בייצור פיזי, ובדיוק כמו בחיים "האזרחיים" שלנו, עוברים בימים אלו מהפכה טכנולוגית עמוקה. באמצעות דיגיטציה של תהליכי העבודה, שימוש בבינה מלאכותית, בחיישנים עדינים וברחפנים מתקדמים, הם הופכים למפעלים חכמים שניצבים בחזית החדשנות העולמית, ומעניקים לעובדים את הכלים להוביל את הדור הבא של תהליכי הייצור הגלובלי.

אור הוא אחד ממובילי המהלך הבולטים."הטכנולוגיה קיימת, ואנו רואים ערך פוטנציאלי רב ביישומה במפעלי הייצור עתירי הנתונים שלנו, כדי לייעל ולשפר תהליכים. מפעלים וחברות בתעשייה המסורתית שלא יבצעו את קפיצות המדרגה הטכנולוגיות, יאבדו את כושר התחרות ובסופו של דבר יישארו מאחור".

"בתחילת הדרך, החדשנות התפעולית של ICL התמקדה בבחינה של טכנולוגיות שעשויות להניב ערך לתפעול של ICL. כיום רמת הבשלות שלנו כארגון מאפשרת לנו להתמקד בתהליך טרנספורמציה שהוא הרבה מעבר לטכנולוגיה", מסביר יעקובוביץ, "זה מתחיל בהגדרת הצרכים וההזדמנויות במפעלים, השקעה מרובה בצוותים להובלת התהליך, הקמת התשתיות המאפשרות לבצע אינטגרציה של הטכנולוגיות למערכות הקיימות ומימוש הפתרונות בחיי היום יום של המפעל. מדובר בתהליכי הטמעה מורכבים שמבטיחים שהטכנולוגיה תשתלב ותניב ערך לאורך זמן".

מ-Low-Tech למפעלים החכמים של העתיד

בימים אלו עוברים מפעלי ICL בדרום ישראל, שפועלים כבר עשרות שנים, טרנספורמציה דיגיטלית משמעותית ועמוקה שמטרתה להפוך אותם למפעלים חכמים. יעקובוביץ מסביר שתהליך כזה דורש התייחסות בשני מישורים. המישור הראשון הוא המתקנים הפיזיים במפעלים: "אתרים משמעותיים מהגדולים בארץ, המורכבים מאלפי יחידות ציוד, הפועלים 24/7 בסביבה מורכבת של ייצור דשנים וחומרים תעשייתיים". המישור השני הוא זה של עובדי המפעלים: "הם מורגלים בתהליכי עבודה רבים ומורכבים, שמושתתים על הרגלים מסורתיים רבי שנים. החדשנות מביאה איתה שימוש בכלים ותהליכי עבודה חדשים שעלולים ליצור אצלם חשש ראשוני. האתגר הוא להכיר להם את החדשנות כמנוף צמיחה – להתאים פתרונות חדשניים לבעיות קיימות, ולא לחפש בעיות לכלי החדשנות שאנחנו מכירים. אנחנו רוצים לגרום להם להבין את התועלת עבורם, וזו עבודה מנטלית שדורשת ניהול שינוי ברמות חיבור גבוהות, אמון וביסוס מערכת יחסים טובה. לשמחתי אני מקבל גיבוי ממנהל אתר רותם, סמנכ"ל בכיר ליאור פדלון, שמתווה את הכיוון, נותן לנו חופש פעולה ופתח ליצירתיות, ודוחף להישגים. כשכלל העובדים רואים את הרוח הזו, כולם הולכים ביחד בדרך ופועלים למען אותה מטרה".

שלבי הטרנספורמציה, מסביר יעקובוביץ, כוללים אבחון, תכנון, הטמעה ובקרה. "בשלב האבחון אנחנו ממפים את הציוד, התהליכים, שגרות העבודה, הצרכים וההזדמנויות, ולצד זה בונים את צוות הטרנספורמציה המוביל של המפעל, שייקח פיקוד על תהליך השינוי ויאמץ את הטכנולוגיה כחלק אינטגרלי מהמערכת התפעולית, התהליכים ושגרות העבודה", הוא מסביר, "בשלב התכנון אנחנו מפתחים את הטכנולוגיות המתאימות לשילוב בקווי הייצור, בדגש על בינה מלאכותית, חיישנים חכמים, אוטומציה ורחפנים, אחזקה חזויה, חדרי פיקוד חכמים ועוד". לדבריו, ההטמעה היא החלק המורכב ביותר: "בשלב הזה אנחנו נדרשים לשלב טכנולוגיה במערכות התפעול OT, להגדיר אחראים ולהכשיר בעלי תפקידים, לצד עדכון והתאמת התהליכים והשגרות. שילוב נכון של הטכנולוגיה במערכות התפעוליות לצד הובלה באמצעות אנשי המפעל, הם המתכון המנצח להצלחת הטרנספורמציה ומימושה לאורך זמן".

הבינה המלאכותית שתומכת בעובדים

אז איך זה נראה בשטח? יעקובוביץ מסביר שכבר היום הבינה המלאכותית מסייעת למפעילים ולצוותים בקבלת החלטות בזמן אמת: "מתוך מאות תהליכים ידניים, ישנם מספר תהליכי ייצור במודלים של AI, שהוטמעו בתוך בקרי הייצור עצמם", הוא אומר, "לדוגמה, מפעיל בקרה ומהנדסי תהליך שמשנים פרמטרים באופן ידני בהתאם לתוצאות של דוגמאות מעבדה. במפעל העתיד נוצרו מודלים שלומדים את ההיסטוריה וממליצים על תגובה מתאימה לתהליך, שלאחרונה גם מוטמעים באופן אוטונומי בבקר. כלומר, המודל יודע לכוון במדויק, ללא מגע יד אדם, ולהגיע לתוצאה הרצויה מבלי תלות בזיכרון האנושי, שעות התגובה או ימות השבוע. כך, למשל, מפעיל בחדר בקרה שצריך להתייעץ ולחשוב איך להגיב לתוצאה חריגה ביום שישי בלילה, מקבל תמיכה מהמודל שמגיב במקומו, מתפנה לעסוק בדברים אחרים, ועבודתו נעשית יעילה יותר. אחת הדוגמאות המוחשיות לכך היא המודל שיודע לתפעל אוטונומית את המדללים במתקן ומסייע להקטין משמעותית את תשומות הקיטור".

אחד התחומים במפעלים שכבר עברו דיגיטציה מלאה הוא תהליך האחזקה במפעל. "בעבר, תקלות מסוימות במפעל היו מנוטרות על ידי מפעילי השטח ועובדי האחזקה. יעקובוביץ מסביר שבמסגרת הטרנספורמציה הדיגיטלית המפעל נסרק כמודל תלת מימד, שבו תויגו נקודות הציוד: "כיום ניתן לפתוח תקלה ממש מהשטח וגם לצלם תמונה או סרטון, שכלל עובדי המפעל יוכלו לראות במערכת דיגיטלית מאוחדת. משם, מנהלי העבודה יכולים לנהל את צוותי העבודה על גבי לוח חכם, ולמטב את התקשורת ביניהם. אחרי שהתיקון הפיזי מסתיים, המפעל משתמש במידע שנאסף כדי ללמוד מהמקרה, לוודא שהצוות עובד ביעילות ולמנוע מהתקלה לחזור על עצמה – הכל כדי שהמכונות יעבדו ללא הפרעות כדי לשמור על רציפות תפעולית". לדבריו, המערכת החדשה הצליחה לייעל את עבודת הצוותים באופן משמעותי: "ההשפעה על ביצועי המתקן מתבטאת באיתור מקדים של תקלות, קיצור זמני התגובה של צוותי האחזקה, עליה באיכות העבודה ומניעת תקלות חוזרות", אומר יעקובוביץ.

רחפנים בתוך המפעל, חיישנים בתוך המשאבות

מטרת התהליך היא לא להחליף את עובדי המפעלים. בתור המעסיק הפרטי הגדול בנגב, בעזרת הכנסת השימוש בטכנולוגיות החדשות ICL שואפת להקל על העובדים, לתמוך בעבודתם ולהצמיח אותם.

לדברי יעקובוביץ, העובדים עוברים הכשרות ורוכשים יכולות חדשות, בעוד שהעובדים החדשים שמצטרפים ל-ICL כבר מוכשרים להיות חלק מהדור הבא של התעשייה בנגב. "דוגמה לכך היא השימוש ברחפנים לבקרת תקינות הציוד והתהליך", מדגים יעקובוביץ, "העובדים הוכשרו להטיס רחפנים, ויכולים לבצע את שגרות הבקרה באופן הרבה יותר יעיל באמצעות הטסת רחפנים לנקודות עניין קריטיות, כך שיכולות הבקרה הן הרבה יותר טובות".

"לקחת בכל פעם עוד צעד קדימה"

מהלך החדשנות של ICL סוחף איתו לא רק את עובדיה, אלא גורמים מכלל האקו סיסטם המקומי בישראל. "העובדים מרגישים את ההשקעה בהם דרך רוח החדשנות שמוביל סמנכ"ל החדשנות ד"ר איתי נגרין", אומר יעקובוביץ, "לאורך השנים הוא מוביל ומטמיע פרויקטים רבים שקשורים במפעל העתיד, תמיכה ודחיפה כספונסר של פלטפורמת החדשנות BIG (Business Innovation for Growth) אשר זכתה גם להכרה באוניברסיטת הארוורד כ'ביזנס קייס' בבית הספר לניהול ועוד. כלל העובדים במפעלים בדרום מכירים את הפלטפורמות האלו ושותפים להן, כמו גם ספקי חדשנות חיצוניים וחברות סטארט אפ ישראליות ודרומיות בפרט, שמעורבים בתוכניות האלה ומהווים כר פורה של פיתוח וחשיבה חדשנית".

להבדיל מפרויקט עם התחלה וסוף מוגדרים, הטרנספורמציה הדיגיטלית של מפעלי ICL היא תהליך מתמשך, שלא יושלם אלא ימשיך להתפתח: "העולם תמיד מתקדם, ועוד טכנולוגיות וחברות נכנסות לשוק. לכן החזון הוא תמיד לפעול לשיפור, לחשוב מחוץ לקופסה ולקחת בכל פעם עוד צעד קדימה".