ביטול חוק סימון המחירים: על מה הייתה המהומה ומה עכשיו?

חוק סימון המחירים בישראל הוא אחד מאבני היסוד של צרכנות מושכלת. מאז שנכנס לתוקפו בשנת 1998, החוק מחייב קמעונאים לסמן כל מוצר במדבקת מחיר ברורה, למעט מוצרים בתפזורת כמו פירות וירקות. מטרתו המרכזית של החוק היא להבטיח לצרכן ודאות מלאה לגבי המחיר ולספק לו את הכלים לקבלת החלטות קנייה מושכלות במהירות וביעילות.

על ידי סימון המחיר באופן ברור ונגיש, החוק מבטיח לצרכן שקיפות מלאה בתהליך הקנייה. הדבר חשוב במיוחד ברשתות השיווק, בהן הצרכן עומד בפני מגוון רחב של אפשרויות ומבצע לעיתים מאות החלטות קנייה בביקור אחד. ללא סימון ברור, תהליך ההשוואה בין מוצרים עשוי להתארך ואף להוביל לוויתור על בדיקה יסודית של מחירי המוצרים.

בנוסף, החוק מעניק לצרכנים את האפשרות להשוות בין מוצרים ומותגים בצורה קלה ונוחה, וכך להגביר את התחרותיות בשוק. הוא גם מסייע ביצירת איזון בין הכוח של הקמעונאים לבין הצרכנים, שכן סימון מחירים ברור מפחית את חוסר הוודאות ומונע ניצול של פערי מידע לטובת הרשתות.

עם זאת, החשיבות של החוק אינה מוגבלת לצרכן בלבד. היא מהווה גם כלי חשוב לשיפור היחסים בין הצרכן לעסק, שכן שקיפות במחירים מעלה את רמת האמון ומעודדת צרכנות נאמנה יותר. במקרים שבהם החוק אינו נאכף בצורה מספקת, תחושת הביטחון של הצרכן נפגעת, מה שעלול להוביל לשחיקה באמון בעסקים וברשות להגנת הצרכן, המופקדת על אכיפתו.

לאחרונה עלו יוזמות לבטל את החוק ולהחליפו במערכות דיגיטליות להצגת מחירים על המדף, אך על רקע מחאה ציבורית חריפה הוחלט על עצירת המהלך.

מה המצב היום?

החוק מחייב הדבקת מדבקות מחיר על כל מוצר, דבר שמבטיח נגישות מיידית למידע על המחיר. אך למרות החובה החוקית, ישנן עדויות רבות לכך שהאכיפה נמצאת בירידה, מה שהוביל לכך שברשתות שיווק רבות ניתן למצוא מוצרים ללא סימון מחירים כלל. ההידרדרות החמורה ביותר נרשמה לאחרונה, כאשר בתחילת המלחמה הותר לרשתות להימנע זמנית מהדבקת מדבקות בשל נסיבות חירום.

מהו המודל האירופי ומה הבעיות בו בישראל?

באירופה נהוג סימון מחירים בפתקית על המדף במקום על המוצר עצמו. מודל זה מאפשר נגישות מהירה למידע כאשר המדפים מאורגנים והשלטים ברורים. אולם בישראל קיימות בעיות ייחודיות שמקשות על יישום המודל. המדפים ברשתות המקומיות סובלים מבלגן משמעותי, תוויות מחיר רבות אינן מעודכנות או מוצגות באופן מבלבל, ולעיתים הצרכן נדרש לנחש לאיזה מוצר מתייחס המחיר שמופיע על המדף. מצב זה, בצירוף חוסר האכיפה של סימון המחירים על המוצרים, מגביר את חוסר האמון של הצרכנים ומקשה עליהם להשוות מחירים ולקבל החלטות מושכלות.

עמדת ארגון "אמון הציבור"

ארגון ’אמון הציבור’ אינו מתנגד עקרונית למעבר לסימון מחירים על המדף הנהוג בכל העולם, אך מדגיש כמה תנאים שחייבים להתקיים לפני שמהלך כזה מיושם:

1. אכיפה מוגברת של חובת הסימון הנוכחית: יש להבטיח שכל מוצר יסומן במחיר באופן ברור ונגיש לפני מעבר לשיטות חדשות.

2. מדיניות אכיפה ברורה: המעבר לסימון מחיר על המדף חייב לכלול הנחיות מפורטות לשימוש נכון בתוויות המחירים על המדף, המאפשר לזהות את המוצרים וכן הוראות לסידור המוצרים על מדפים ביחס למיקום התוויות, כדי למנוע בלבול.

3. השלמת רגולציה על מבצעים: יש להסדיר את הדרך שבה מוצגים מחירים במבצעים, תוך מניעת בלבול מכוון מצד הרשתות.

החששות מהמעבר לדיגיטל

במסגרת היוזמה שנפלה, הרשות להגנת הצרכן הציעה לשלב צגים דיגיטליים להצגת מחירים על המדף. בנוסף, ההצעה לא כללה הגנות לצרכן בעת שימוש בעגלות חכמות. ארגון "אמון הציבור" מזהיר מפני סיכונים נוספים:

• עלויות גבוהות: הצגים הדיגיטליים יקרים יותר לתחזוקה ולתפעול בהשוואה לתוויות נייר.
• פגיעה באמינות המחיר: צגים דיגיטליים מאפשרים שינויים מהירים במחירים. הם עלולים לעורר בצרכן חשש שהמחיר בקופה אינו תואם את המחיר שראה כאשר הכניס את המוצר לעגלה.
• מידע צרכני: השימוש בעגלות חכמות וברקודרים אישיים מאפשר לרשתות לאסוף מידע רב על הרגלי הצריכה של הצרכנים, מה שעלול להוביל לשיטות תמחור מותאמות אישית שמעלות את המחירים לצרכן.

למה חשוב לעסקים לעמוד בהנחיות?

כעת, לאחר שנפלה היוזמה לביטול סימון המחיר על המוצרים, הציפיה היא להגברה של האכיפה. עם זאת, עמידה בחובות סימון המחירים היא לא רק דרישה חוקית אלא גם כלי לשמירה על אמון הצרכנים. כשצרכנים מזהים חוסר בהירות או תחושת ניצול, הם עשויים להימנע מקנייה ברשתות שמזניחות את חובת הסימון. הדבר נכון במיוחד כשכבר קיים תסכול עצום בקרב ציבור הצרכנים לנוכח התייקרויות המחירים החוזרות ונשנות. זאת, בתקופה כלכלית קשה מאוד עבור משקי בית רבים אל רקע המלחמה והריבית הגבוהה במשק.

חובת סימון המחיר על המוצרים היא עוגן קריטי בשמירה על זכויות הצרכן בישראל. כל שינוי בו חייב להיעשות בזהירות, תוך אכיפה מוקפדת והבטחת יכולת הצרכן להבין בקלות ובמהירות את המחיר של כל מוצר.

אז מה יכול הצרכן לעשות, עד שתשתפר האכיפה של חוק סימון המחירים?

ראשית, חשוב – למרות הטרחה והסרבול של הקניה – להתעקש ולחפש את המחירים של המוצרים, להשוות מחירים ולהצביע ברגלים כנגד רשתות יקרות ונגד מותגים יקרים.

מעבר לבדיקה עם צוות החנות על מחיר מוצרים שאתם רוצים ושאין עליהם תווית מחיר, ניתן להשתמש גם באפליקציות להשוואת מחירים דוגמת פריסז או CHP.

ניתן גם לסרוק ב- Google Lens את הברקוד של המוצר ולקבל הפניה לאתרי השוואת מחיר שלו. גם אם זה לא בהכרח יכלול את המחיר ברשת השיווק שאתם כרגע קונים בה, תקבלו מושג על המחיר של המוצר שאתם מעוניינים בו במקומות אחרים.