בשנים האחרונות אפליקציית טיקטוק כבשה את חנויות האפליקציות, כאשר היא מובילה את טבלת ההורדות עם יותר ממיליארד הורדות ומשתמשים, ונראה שהיא רק הולכת וגדלה. היא כבר לא רק מנת חלקו של הדור הצעיר, אלא חולשת גם על השוק הבוגר יותר ובעקבות כך – הופכת לאפליקציה יותר ויותר מבוקשת על ידי יצרני תוכן ומפרסמים. וכמו ברשתות חברתיות אחרות, גם בטיקטוק מופצים הרבה פעמים תכנים בעייתיים ופוגעניים שיכולים להשפיע במיוחד על המשתמשים הצעירים, לכן האחריות שלה בנושא הופכת לגדולה יותר.
בריאיון עם מנכ"ל טיקטוק ישראל, אסף שגיא, הוא מספר למה האפליקציה שהשתלטה על השוק בשנים האחרונות כל כך מצליחה, מתאר כיצד היא נלחמת במידע ותוכן בעייתי ומסביר על האחריות שיש לה כלפי משתמשיה ועל אופציית בקרת ההורים.
"טיקטוק היא פלטפורמה שמטרתה לעורר יצירתיות ולהפיץ שמחה", מסביר שגיא, "יתרה מכך, היא מגישה תוכן לפי תחומי עניין וכל החוויה בה היא חוויה של גילוי (דיסקברי) - היא לומדת את התכנים שמעניינים אותך בהתאם לאינטראקציות שיש לך עם תכנים מסוימים ותוך כדי מגלה לך תחומי עניין חדשים. יש מחקרים שמראים שהחוויה באפליקציה תורמת להעלאת מצב הרוח. מגוון התכנים יחד עם התמקדות ביצירתיות ותוכן מעורר שמחה, הם אלה שגורמים לכך שהחוויה בפלטפורמה היא חיובית ורוצים לחזור אליה שוב ושוב".
מה טיקטוק עושה אחרת מפייסבוק ואינסטגרם, איך היא מושכת את הצעירים?
"פלטפורמת טיקטוק היא במה וירטואלית לכל היצירתיות והכישרון שטמון באנשים. היא מהווה קרקע פורייה ליצירה והיא נותנת לחברי הקהילה את השליטה בחוויה שלהם באפליקציה. משהו ביכולת של כל אחד מאיתנו ליצור תוכן מאפס ולשתף אותו עם אחרים מושך את חברי הקהילה שלנו. אתה לא צריך להיות אדם מפורסם או עם מאות אלפי עוקבים כדי שהתוכן שלך ייהפך לוויראלי, כל אחד יכול להפוך לכוכב בקנה מידה עולמי כבר מהטיקטוק הראשון שהוא מעלה".
מה עשתה הקורונה לטיקטוק בישראל ובעולם?
"טיקטוק זינקה לראש רשימת האפליקציות המורדות בעולם. בצד של התוכן היא מספקת חווית מהנות שעוזרות לאנשים לצלוח את התקופה המאתגרת ולהעלות את מצב הרוח. בנוסף - הרצון של כולנו הוא לייצר קשר אנושי עם משפחה וחברים. אנחנו רואים שימוש נרחב בכלי היצירה של טיקטוק כדי לחלוק חוויות יומיומית בצורה מהנה עם אנשים קרובים אלינו. הקורונה הביאה לכך שאנשים התכנסו עם משפחותיהם בבתיהם וגרמה לאנשים לתעל את כל האנרגיות היצירתיות שלהם למקום חדש. לא רק טיקטוק, כל פלטפורמה שהכניסה תוכן מעניין לחיים של אנשים הצליחה לשגשג בזכות הקורונה".
תגמולים ליוצרים בטיקטוק?
נראה שבטיקטוק שמים דגש על תוכן חינוכי. "אנחנו מבינים את האחריות שיש לנו ליצירת תוכן חיובי וחינוכי בפלטפורמה, וזוהי אחת מהמטרות המרכזיות שלנו ב-2021", אומר שגיא. "יש לנו שת"פים מעניינים שאנחנו עוד לא יכולים לדבר עליהם, אבל אתן דוגמה לשת"פ מעניין שעתיד לעלות בקרוב מאוד, בו תוכלו לבקר במקומות תרבות שונים בארץ ובעולם מבלי לצאת מהבית באמצעות טכנולוגיה מבוססת VR – לגמרי יש למה לצפות".
האם יש כוונה לתגמל יוצרים ישראלים ולחלוק איתם את ההכנסות (כמו הקרן האמריקאית שטיקטוק הקימה לתגמול יוצרים)?
"באופן עקרוני לטיקטוק יש קרן לקידום יוצרים שכרגע עוד לא זמינה בישראל, אבל אנחנו עובדים על השקת הפרויקט הזה גם בישראל לקידום היוצרים שלנו. מעבר לכך, אנחנו כמובן מקדמים שיתופי פעולה רבים עם קריאייטורים וטאלנטים מקומיים, והרבה דברים יקרו בחודשים הקרובים שכולם יחשפו אליהם".
"בוחנים אפשרויות שיאפשרו לנו להשתפר"
אחת הטענות היום כלפי פייסבוק היא שהרשת החברתית מנתחת את האישיות של המשתמשים שלה ומנצלת את אהבותיהם וחולשותיהם כדי להאריך את זמן השימוש שלהם בה. טיקטוק, לטענת שגיא, אינה פועלת כמו פייסבוק. "טיקטוק מנתחת את ההעדפות לתוכן בלבד", טוען שגיא, "כלומר האלגוריתם החכם שלנו לומד איזה תוכן המשתמש יותר מחפש, לאיזה תוכן הוא יותר מגיב או יש לו כלפיו יותר אינטראקציות, ובהתאם מגיש לו תוכן דומה. בנוסף, האלגוריתם חושף את המשתמשים לתוכן אחר שהם לא היו מחפשים בעצמם וגורם להם לגלות עולמות תוכן חדשים, וזה דבר מופלא. הפיד שלי יראה אחרת לחלוטין מהפיד של אדם אחר, גם אם אנחנו עוקבים אחרי אותם אנשים משום שתחומי העניין שלנו שונים".
בניגוד לאמצעי התקשורת המסורתיים כמו למשל טלוויזיה ורדיו, רשתות חברתיות לא תמיד מצליחות לשלוט על תכנים בעייתיים שעולים אצלן, ובמשך שנים על גבי שנים מנסות להילחם בהם. אלימות, הסתה ומין בוטה הם רק חלק מהתכנים שלא תמיד קל לנטר ולחסום, אבל המאמץ התמידי ישנו ועם הזמן הדרישה לכך רק גוברת. ומה טיקטוק עושה אחרת משאר הרשתות החברתיות?
"לטיקטוק יש אפס סובלנות לתכנים פוגעניים", אומר שגיא, "וכשהיא מזהה כאלה הם מוסרים מידית במרבית הפעמים עוד לפני שהם בכלל הספיקו לעלות לאוויר. הנחיות הקהילה מאד ברורות בנושא ומי שעובר עליהן יחסם באופן מידי. מדובר במאמץ מתמשך ורציף וטיקטוק עובדת בזה כל הזמן, הן באמצעים טכנולוגיים והן באמצעים אנושיים על ידי אלפי בודקי תוכן הדוברים את כלל השפות בישראל לרבות עברית וערבית. כאשר אנו מדווחים על מקרים שכאלה, אנו מיד פותחים בחקירת הדיווח ופועלים מיידית לחסימה ולהסרת האדם הפוגע מהפלטפורמה שלנו".
"אנחנו בוחנים בצורה מתמדת אפשרויות נוספות שיאפשרו לנו להשתפר", ממשיך שגיא, "לרבות שיתופי פעולה עם מומחים בתעשייה, ארגונים לא ממשלתיים ומומחי בטיחות מקוונים, כמו גם משקיעים בטכנולוגיה. אנו משקיעים רבות בתהליכים ובאנשים שלנו, כדי לחזק את כל הקשור לבטיחות בטיקטוק".
סינון תכנים לא אמינים ופייק ניוז באפליקציה
בעידן של היום, חדשות כזב (פייק ניוז) וקונספירציות מתפשטות במהירות ברשתות החברתיות לשם הגברת תנועת גולשים, הגדלת מספר הקוראים או הטיית דעת הקהל בנושאים פוליטיים, ויוצרות מציאות עגומה בקרב רבים מהמשתמשים. בדרך כלל חדשות הכזב מתפשטות מהר יותר מהאמת וכך המידע השגוי הופך לאמת עצמה אצל מרבית האנשים. טיקטוק מצידה, מנסה בכל הכוח להילחם בתופעת הפייק ניוז והקונספירציות, ובין היתר גם בתופעת האנטי חיסונים.
"הפצת פייק ניוז אסורה על פי כללי הקהילה שלנו ואנחנו אוכפים אותה באופן פעיל כולל השעיית החשבונות", אומר שגיא. "בימים האחרונים השקנו מערכת חדשה שנקראת Know the facts והיא מאפשרת הנגשה של עובדות מאומתות בנושאים שונים שבהם אנחנו רואים עלייה בתדירות ההפצה של פייק ניוז. המערכת מציפה את הקישורים כטקסט צף מעל התוכן עצמו ומאפשרת גישה קלה לעובדות".
"לטיקטוק יש כלים שונים באמצעותם היא מזהה תוכן מטעה או שאינו נכון", ממשיך שגיא. "כשאנחנו מזהים כזה תוכן, אנחנו מסמנים אותו עם תווית ובמקרים מסוימים מוסיפים הפנייה לתוכן מהימן ובמקרים חריגים אף מסירים אותו. לדוגמה, במקרה של מידע מטעה על חיסוני קורונה, הגברנו את השימוש בכלים הללו מתוך ההבנה שחיסון האוכלוסייה העולמית זו משימה בעדיפות עליונה. אנחנו מסמנים תוכן מטעה נגד חיסונים ומפנים למידע מהימן של ארגון הבריאות העולמי. במקרים חריגים נסיר את התוכן ונחסום את החשבון שהפיץ אותו".
הפוליטיקאים נכנסים בכל הכוח. מה המדיניות של טיקטוק לגבי מידע לא אמין, הסתה, פרסום?
"בנושאים ציבוריים חשוב קודם כל להבין שהדובר מאחורי הסרטון הוא גוף או אדם מאומת. השימוש בווי הכחול עוזר לנו לסמן חשבונות של מתמודדים בבחירות וגופי חדשות. כמו בכל תחום, גם כאן לטיקטוק יש אפס סובלנות כלפי מידע לא אמין ותוכן המעורר ומקדם הסתה. כל תוכן שלא יעמוד בכללי הקהילה שלנו יוסר באופן מידי. כללי הקהילה שלנו תופסים כמובן גם לפוליטיקאים, הם אינם מקבלים יחס מיוחד".
"בשנה שעברה הכרזנו על מדיניותנו של אי קבלת מודעות פוליטיות בתשלום", מוסיף שגיא. "מדיניות המודעות שלנו אומרת שאסור למודעות להתייחס, לקדם או להתנגד למועמד לתפקיד ציבורי, מנהיג פוליטי בהווה או לשעבר, מפלגה פוליטית, ארגון פוליטי, או להכיל תוכן שנוגע לנושא מקומי, ממלכתי או ארצי בעל חשיבות ציבורית. ניתן לאפשר קריאות לפעולה של עמותות או סוכנויות ממשלתיות, אם אינן מונעות ממניעים פוליטיים מפלגתיים. הנחיות אלה חלות גם על תוכן בתשלום על ידי משפיעים, ואנו מסתמכים על משפיעים ומשווקים לפעול על פי הנחיות FTC. אנו מסירים תוכן משפיע בתשלום שאינו נחשף ככזה כשאנו מודעים אליו וכעת אנו נוקטים פעולה בתוכן זה בגין הפרת ההנחיות שלנו".
באיזו מידה מעורבת הממשלה הסינית בניהול טיקטוק? האם המידע האישי שלנו מגיע או עלול להגיע לשלטונות הסיניים?
"אנו מאמינים כי דין וחשבון ושקיפות חיוניים בכדי להקל על האמון בקהילה שלנו. כחלק מכך, התחייבנו להעמיד לרשות מומחים את מדיניות המיתוג שלנו, האלגוריתם ושיטות אבטחת הנתונים, אשר אף חברה אחרת במרחב שלנו לא הייתה מוכנה לעשות. כל נתוני המשתמשים שלנו כפי שאמרנו בעבר, נשמרים בארה"ב ובסינגפור, עם בקרות קפדניות על גישת העובדים לכך. מעולם לא שיתפנו מידע ממשלתי עם ממשלת סין ולא היינו עושים זאת אם נשאל. קצין אבטחת המידע הראשי שלנו (CISO) הוא בעל עשרות שנות ניסיון ממשרד הביטחון האמריקני ותעשיית האבטחה, והוא כאן כדי לפקח על נוהלי אבטחת הנתונים שלנו ברחבי העולם".
עד כמה הורים לילדים פעילים בטיקטוק צריכים להיות מודאגים?
תקופת הקורונה והשהייה בבית הובילה לעלייה בזמן המסך אצל ילדים ובני נוער, כמו גם בשימוש באפליקציית טיקטוק. גם שגיא, כהורה, מודה שהוא לא רוצה שהמשפחה שלו תהיה צמודה למסכים כל היום, וטוען שטיקטוק משקיעה משאבים בהגבלת זמן מסך עבור ילדים ובני נוער ואף מאפשרת להורים לשלוט בזמן המסך של ילדיהם באפליקציה. "ההורים יכולים לשנות בהגדרות את זמן המסך של ילדיהם באפליקציה וגם להפעיל הגבלות על התוכן שילדיהם יחשפו אליו, כמו גם הגבלות לגבי מי יכול לראות את התוכן של ילדיהם, מי יכול להגיב אליו וכן מי יכול לכתוב הודעות אישיות לילדיהם", אומר מנכ"ל טיקטוק.
עוד הוא מדגיש שטיקטוק אינה מיועדת לכל גיל. "במידה וצעירים מתחת לגיל 13 פותחים חשבון עם ציון הגיל הלא נכון שלהם (מעל 13), הם אולי יצליחו לבצע זאת אבל האלגוריתם החכם שלנו יודע לזהות באמצעות תמונות, סמלים, ניתוח שפה ואינטראקציות המתאימות לגיל המדווח שהם אינם עומדים בקריטריון הגיל ולכן הם נחסמים לאחר תקופה".
שגיא שב ומציין גם כי באפליקציה שמים דגש על סיפוק הגנה מוגברת לכלל המשתמשים מתחת לגיל 18. "טיקטוק פיתחה סט נרחב של כלים המאפשרים להורים בקלות רבה לשלוט בחוויית התוכן והפיצ'רים שילדיהם משתמשים בהם באפליקציה", אומר שגיא. "בנוסף, לפני כמה שבועות הכרזנו כי כלל החשבונות לגילאי 13-16 הופכים להיות פרטיים כברירת מחדל. המשמעות היא צמצום משמעותי של האפשרות של בריונות רשת כלפי אותם בעלי חשבונות".
יש מדדים להצלחה של מנגנוני סינון התוכן הפוגעני, של החמ"ל ושל כלי בקרת ההורים?
"בוודאי. טיקטוק מצליחה להוריד כ-99% מהתכנים האלימים עוד לפני שהם מגיעים למסכים של חברי הקהילה. כשאני אומר שבטיחות חברי הקהילה שלנו בראש סדר העדיפויות שלנו אני מתכוון לזה. אנחנו משקיעים בטכנולוגיות הכי מתקדמות בתחום וכן מעסיקים מעל לעשרת אלפים בודקי תוכן אנושיים באירופה שעושים זאת ומפעילים שיקול דעת עבור כל סרטון וסרטון, ובעיקר אנחנו לא מפסיקים לבדוק את עצמנו בכל יום ולנסות להשתפר יותר ויותר. מבחינתנו זו לא משימה שיש לה נקודת סיום, זה אתגר שאנחנו מתמודדים איתו ברמה היומית ובכל יום אנחנו שואלים את עצמנו איפה ואיך נוכל להיות טובים יותר".
ב-14 באוקטובר הייתה ועדה על אנטישמיות ברשת והגיעו אליה נציגי טיקטוק, אחרי שהיה באפליקציה טרנד שבו גולשים העמידו פנים שהם אסירים באושוויץ. כמו כן, בשבוע שעבר הליגה נגד השמצה פרסמה דירוג של הרשתות החברתיות, שבו טיקטוק אמנם מעל פייסבוק, אבל עדיין זכתה לדירוג ביניים. מה הצעד הבא מבחינת טיקטוק? שגיא מסביר כי מדובר בהשקעה מתמשכת. "אנחנו ממשיכים לנטר ולהסיר תכנים מסוג זה ואנחנו משקיעים משאבים רבים בהסברה והפצת תוכן מהימן בנושא", אומר שגיא.
"לדוגמה, ביום השואה הבין לאומי האחרון הפקנו יום שידורים עולמי מיוחד בשיתוף גופים רבים כגון הסוכנות היהודית, אוניברסיטת חיפה, הקונגרס הציוני ועוד, והפצנו את התכנים ברחבי הפלטפורמה לכל המדינות השונות. כחלק מיום השידורים, עלה לשידור פאנל מיוחד עם סטודנטים מהמכון לחקר האנטישמיות שענו על שאלות של חברי הקהילה שלנו בנוגע לאנטישמיות. היה מרתק והתחברו לשידור הזה מאות אנשים. אנחנו מבינים את האחריות שלנו בעניין".
אסף שגיא, מנכ"ל TikTok, השתתף בכנס NEXT, כנס האינטרנט של ישראל ששודר בקשת 12, mako ו-N12 ביום שלישי (9.2) בשעה 11:30. לפרטים נוספים לחצו כאן.