דווקא עכשיו: הנח"ל מזמין בוגרי כיתות י"ב לשקם את יישובי קו הגבול במסגרת מסלול צבאי חדש

זה הרגע שבו הקהילות האלה זקוקות יותר מתמיד ליד מושטת, לכתף תומכת, ולכוחות שסייעו להן להיבנות מחדש, ולהחזיר את תחושת הביטחון והתקווה.

במסלול הנח"ל ובתנועות הנוער, הבינו מיד את צו השעה, והחליטו לחזור למקורות ולהתמקד בבניין מחודש של הארץ ושל האנשים שבה. במסגרת מסלול הנח"ל ההתיישבותי החדש, הם מזמינים את תלמידי ותלמידות שכבת י"ב להירתם למען אלו שהכי זקוקים להם, ולהתגייס יחד עם החברים הכי טובים לשירות משמעותי באמת - כזה שיעצב מחדש את המציאות בגבולות, ובישראל בכלל.

גרעין נח"ל הוא מסלול משותף לתנועות הנוער, ארגוני הנוער וצה"ל, המשלב בין שנת שירות ושירות צבאי משמעותי, ובין משימות ביטחון למשימות לאומיות נוספות בתחומי החינוך, הקהילה והתרבות. בתנועות הנוער ובתנועה הקיבוצית הבינו עם פרוץ המלחמה, כי עליהם להתגייס מחדש למשימת ההתיישבות והשיקום בנגב המערבי ובגליל, ולתת מענה לצרכי הקהילות מיישובי הגבול שנפגעו במלחמה.

לשם כך, נוסד מסלול הנח"ל ההתיישבותי החדש, שהמחזור הראשון שלו ייצא לשנת שירות כבר בקיץ הקרוב. מאות תלמידות ותלמידי שכבת י"ב כבר נרשמו למסלול, שההרשמה אליו תיסגר בסוף חודש מרץ.

תלמידי י"ב, הנח"ל חוזר לגבולות – והקהילות בקו העימות מחכות לכם! הצטרפו למסלול ההתיישבותי החדש, ובואו להיות חלק מהשיקום והבנייה המחודשת. גלו עוד על המסלול באתר השומר הצעיר, באתר תנועת תרבות, ובאתר המחנות העולים.

"לדעת שעשית משהו משמעותי אמיתי בשביל מישהו אחר"

המסלול מתחיל בשנת שירות הכוללת חינוך, קהילה והתיישבות באחד מיישובי הגבול בנגב המערבי או בצפון. מדובר בשנת התנדבות לפני הגיוס, שמתבצעת במסגרת אזרחית מגוונת בהתאם לצרכי הקהילות: חינוך והדרכה, שיקום מבנים ונוי, עבודה חקלאית, יצירה והפקת אירועי תרבות, במטרה לחזק את הקהילות ולשקם את היישובים. במהלך השנה, חברי שנת השירות מתגוררים יחד בקומונה, ומשתלבים בחגים ובאירועי הקהילה.

"זאת שנה שעושים בה חברים לחיים", אומר ינאי בן אליהו, רכז המסלול החדש במחנות העולים. הוא יודע על מה הוא מדבר: עד היום, כבר כמעט 20 שנה, הוא מתגורר בקיבוץ העירוני משעול שממוקם בנוף הגליל עם חלק מחבריו לגרעין.

אורכו של המסלול 3 שנים ו-10 חודשים בסך הכל: שנת שירות, אחריה פרק משימה צבאית של שנה ו-10 חודשים ולבסוף פרק משימה לאומית של 12 חודשים.

כאשר המסלול החדש כולל שנת שירות בקיבוצים שפונו או נפגעו במלחמה. "קהילה שפונתה לשנה וחצי היא קהילה מפורקת", אומר ינאי, שגדל בקיבוץ חניתה שפונה במלחמה, "תמיכה של גרעין זה לא מה שיקים אותה מחדש, אבל חבר'ה צעירים שמגיעים אליה עם מלא אנרגיה לשנתיים, שנת שירות ושנה של פרק משימה – זה נותן כל כך הרבה כוחות לקהילה הזאת". כאשר שנת השירות ופרק המשימה שלו מתבצעים באותו יישוב, עבור חברי הגרעין זה כמו לחזור הביתה. אתה כבר מכיר את האנשים, חוזר למשימות חינוכיות עם אותה הקהילה, והופך לחלק ממנה ומהשיקום שלה", מסביר ינאי ומוסיף שזה משמעותי במיוחד עבור הקהילות ביישובי קו הגבול, שכיום יותר מתמיד זקוקות ליציבות.

"מדינת ישראל והחברה הישראלית נמצאות היום במשבר, ואצל קהילות העוטף והצפון המשבר גדול במיוחד", הוא אומר, "הקיבוצים שפונו או נפגעו זקוקים לעזרה, ואני מזמין תלמידי ותלמידות י"ב שרוצים להיות שותפים ולעזור להם לקום על הרגליים, ולתרום בדרך הזאת לחברה הישראלית".

מבחינתו, מי שבוחר במסלול הנח"ל מרוויח אפילו יותר. "בתמורה, הם יקבלו שנה של כיף, חברים חדשים, למידה על עצמם ועל החברה הישראלית. מעבר לזה, מקבלים במסלול הזה מגוון כלים - להדרכה וחינוך, למנהיגות, להובלת קבוצת תושבים, ליוזמה לבניית פרויקטים, לעבודה בתוך מערכת", אומר ינאי, "השנים האלה הן ממש בית ספר למנהיגות, לעצמאות וללקיחת אחריות. והדבר אולי הכי חשוב, מקבלים את הידיעה שעשית משהו משמעותי אמיתי בשביל מישהו אחר".

"אתה אף פעם לא לבד"

החלק השני של המסלול הוא השירות הצבאי. בשלב הראשון, חברי הגרעין מתגייסים ביחד ומתחלקים לתפקידי לוחמה ופיקוד בגדוד 50 של הנח"ל או בקרקל (גדוד מעורב של גברים ונשים), ולתפקידי הדרכה, חינוך ופיקוד, כמו מורות.ים חיילות.ים, מפקדות.י גדנ"ע או חיילות.י תקומה. לאורך התקופה, מדריכי הגרעין מלווים את חברי הגרעין, והם נפגשים לעיתים קרובות בסמינרים בהדרכתם.

"במהלך שנת השירות, הגרעין מתגבש והופך לקבוצת החברים הקרובים ביותר. כשהם מתגייסים ביחד לצבא, וחלקם אפילו לאותה יחידה, זה הדבר הכי מגבש שיכול להיות", אומר ינאי. עבור הלוחמים, הגיוס המשותף עוד יותר משמעותי. "היה לי ברור שאני אתגייס להיות לוחם, אבל זה גם היה דבר מאוד מלחיץ מבחינתי", מספר ה', כיום רכז סניף בתנועת המחנות העולים, שהשתחרר לפני מספר שנים משירות כמפקד בגדוד 50 במסגרת מסלול הנח"ל. "הידיעה שאני לא עושה את זה לבד, ושהחברים הכי טובים שלי מגיעים איתי, הפכה את זה לדבר הרבה יותר פשוט, והורידה מאוד מהלחץ, בעיקר בטירונות. זה עזר לי לבחור בחירה שלמה בגיוס לקרבי, עם הידיעה שאני אף פעם לא לבד, אלא עם בני הגרעין שלי, האנשים שאני הכי סומך עליהם, וגם עם מחזור שלם של חבר'ה שעשו שנת שירות בתנועות נוער אחרות, עם עולם ערכי דומה".

זאת לא הסיבה היחידה שבגללה היה חשוב לו להתגייס דווקא לגדוד 50. "רציתי להתגייס לקרבי כי תמיד צריך עוד לוחמים, אבל גם הבנתי שיש צורך יותר גדול בגדודים הלוחמים. תמיד יהיו אנשים שרוצים להתגייס ליחידות מובחרות כמו אגוז או שייטת 13, אבל לא תמיד אנשים רוצים להגיע לגדוד חי"ר, לפעמים הם פשוט נשלחים לשם, ולכן דווקא שם רציתי לשרת וגם לפקד", הוא מסביר, "בעיניי מה שהופך אותך ללוחם טוב זה מפקד טוב, שידע לשים לב שאתה בסדר, לשאול את השאלות הנכונות, לתמוך. מפקד טוב הוא גם קצת מדריך, ומכיוון שבאתי עם הרקע הזה של הדרכה משנת השירות, רציתי לצאת לפיקוד ולעשות את ההבדל הזה".

ואכן, גדוד 50 היה אחד מהגדודים המשמעותיים שהובילו את הלחימה בעזה בשנה וחצי האחרונות, כאשר מסלול הנח"ל לקח חלק בולט גם במענה העורפי, ובעיקר במפגש עם קהילות קווי העימות.

אחינועם אלף, שהשתחררה לאחרונה ממסלול גרעין נח"ל בתנועת תרבות, התגייסה בתור מורה חיילת, ומונתה לרכזת הדרכה בקורס תקומה א' – המחזור הראשון של מסלול תקומה שנפתח השנה בצה"ל. "הבנו שיש כאן צורך אחר, שהוא יותר גדול מכולנו. שאי אפשר להמשיך במשימות הרגילות של מורות חיילות בחינוך והכנה לצה"ל, כי צריך אותנו במקום אחר", היא מסבירה. לאחר המענה הראשוני, שבמסגרתו הגיעו המורות החיילות למלונות המפונים בכל רחבי הארץ, הוקם מסלול תקומה. "המסלול נפתח מתוך התפיסה שאם הצבא לוקח אחריות על הפינוי ויוצא לעזור במלונות, אז הוא צריך לקחת גם אחריות בהחזרה של הקהילות לבתים שלהם".

הקורס התמקד בנושא החוסן, והכין את המורות החיילות, שעכשיו הפכו למש"קיות תקומה, לסייע לילדים שפונו בהתאקלמות בחזרה לתוך המסגרות שלהם, להעניק להם ליווי אישי ומענה לימודי ורגשי. מחזור מש"קיות התקומה הראשון פעל בכל מרחב העוטף מאשקלון ועד אשכול, כולל חוף אשקלון, שער הנגב, שדרות ויישובים נוספים. החיילות שובצו למסגרות חינוכיות שונות בהתאם לצרכים של כל אזור, כשהצוות, עליו פיקדה אחינועם, פעל בבית הספר העורפי באשכול. "הרבה ילדים הגיעו עם פערים לימודיים, קשיים בקריאה ובכתיבה, וגם קשיי למידה, הפרעות חרדה", היא מתארת, "חיילות התקומה עונות על הצורך של יחס פרטני, וגם מהוות בשביל הילדים עוד דמות חינוכית, שיש לה סמכות ואחריות אבל גם יש את המקום לפנות ואת הקשר האישי".

הקשר האישי שלהן עם הקהילה מאפשר להם לסמוך מחדש על הצבא, גם אם לא באופן כולל, אז לפחות על הדמות הזאת, של חיילת במדים, שיוצרת קשר אישי ומסייעת. בקרב הילדים שפונו, ניכר גם חשש מחזרה של מחבלים, תחושה שעלתה משיחות עם מורים, אנשי צוות והחיילות שפגשו את הילדים במסגרות השונות. למרות האתגרים הרגשיים והצורך בתמיכה, הילדים נשארים ילדים – הם משחקים, צוחקים ונהנים, והחיילות של תקומה ליוו אותם לא רק בתהליך השיקום אלא גם ברגעים של נורמליות, שחשובים כל כך להשבת תחושת הביטחון והחזרה לשגרה".

"הרעיון המנחה של הנח"ל הוא לפעול במקומות שהכי זקוקים לתמיכה, והבחירה של מסלול הנח"ל להתמקד בעשייה הזאת ולהוביל אותה במסלול ההתיישבותי החדש היא בדיוק השינוי שצריך עכשיו", היא אומרת, "זאת העשייה הכי משמעותית כרגע, וזה מאוד מספק לקחת חלק בזה, להיות אחראית על דברים גדולים, אבל גם לדעת שיש כאן תהליך רחב ולכל חיילת יש חלק בתוכו".

"הרגשתי שאני מוכנה לתת את כל כולי"

לאחר סיום פרק המשימה הצבאית, חברי הגרעין ממשיכים אל פרק המשימה הלאומית, שבו הם חוזרים ליישוב שבו פעלו בשנת השירות, ומשתלבים במשימות החינוך, החקלאות, שיקום מבנים ונוי בישוב, הפעם על מדים.

נויה לאופר (22), שהשתחררה לאחרונה משירות במסלול הנח"ל בתנועת השומר הצעיר, הגיעה עם הגרעין שלה לפרק המשימה בקיבוץ ניר עוז בשעתו הקשה ביותר, כדי להתחיל את השיקום המורכב בעקבות שבעה באוקטובר.

חלק מהמשימה של הגרעין הייתה לסייע בשיקום הפיזי של הקיבוץ – לפנות עצים שהתמוטטו, לתקן את מערכות ההשקיה, לגנן ועוד. "התפקיד שלנו היה לשקם, לתחזק ולשמר את הנראות הייחודית שלו, להחזיר אותו להיות גן העדן שהוא היה". בעצם כך, הם העניקו תמיכה מהותית לקהילה: "כל תושבי הקיבוץ עברו דברים מאוד קשים, ולא יכלו לחזור ולעבוד בקיבוץ. התפקיד שלנו היה להיות שם בשבילם ובמקומם, כדי שיוכלו להתפנות למה שהם צריכים עכשיו ולהיות בראש יותר שקט, ולדעת שהקיבוץ לא נובל, שהוא מוחזק בידיים טובות. בפעם הראשונה שהשתתפתי בהכנה לאחת ההלוויות של חללי הקיבוץ, וזה קרה לצערנו לא מעט, אני זוכרת שחשבתי – איזו זכות יש לי להיות פה ולתת יד לאנשים שזקוקים לזה עכשיו. הרגשתי שאני מוכנה לתת להם את כל כולי".

"נוצרה שם גם תחושה מאוד משפחתית, ואני זוכרת הרבה שיחות שהיו לי עם תושבים שנפתחו ושיתפו, וברגע הקטן הזה, את יכולה להיות משענת למישהו שמבין שאפשר לסמוך עלייך", מספרת נויה. רגע מרגש אחד נצרב בזכרונה במיוחד: כשרק הגיעו אל ניר עוז, אחד ממקימי הקיבוץ, שהוקם על ידי תנועת השומר הצעיר, אמר לה בעיניים נוצצות משפט שנשאר איתה לכל אורך פרק המשימה: "התפקיד של התנועה עכשיו זה לקחת אחריות על הקיבוץ, לשקם אותו, להקים אותו מחדש".

תלמידי י"ב, הנח"ל חוזר לגבולות – והקהילות בקו העימות מחכות לכם! הצטרפו למסלול ההתיישבותי החדש, ובואו להיות חלק מהשיקום והבנייה המחודשת. גלו עוד על המסלול באתר השומר הצעיר, באתר תנועת תרבות, ובאתר המחנות העולים.