מה עושים עם צ'קים חוזרים? קשה להתמודד עם התופעה הזו, במיוחד לבד. מדובר בתהליך מורכב מבחינה משפטית ובירוקרטית, שדורש הבנה מעמיקה של מערכת ההוצאה לפעול ובעיקר – דורש אורך רוח עד לגביית החוב.
אז מהי בעצם מערכת ההוצאה לפועל?
מערכת ההוצאה לפועל היא זרוע מדינית לגביית חובות מאזרחים במדינה לפי החוק. לכן, במקרים שבהם חייב אינו מוכן או אינו מסוגל לפרוע את חובו באמצעות השיקים שפיזר, ניתן להגיש בקשה לגבייתו באמצעות לשכת ההוצאה לפועל. הליך הגביה פרוצדורלי ומהותי כאחד, ולעיתים כרוך בהתנגדותו של החייב. לכן, חשוב לפנות לעורך דין המתמחה בגביית שיקים חוזרים על מנת לנווט בהצלחה דרך המערכת הבירוקרטית המורכבת של גביית שיקים חוזרים, ולהביא לגביית החוב במהירות וביעילות המרבית.
צ'קים חוזרים - איך הכל מתחיל?
הסיפור מתחיל עוד הרבה לפני שהשיק הראשון חוזר. במרבית המקרים, ישנה התקשרות עסקית בין שני צדדים, שבמסגרתה יש אספקת שירותים מצד אחד ותשלום בצ'קים מהצד השני. במידה ואספקת השירותים כבר בוצעה – כעת יש חוב שצריך לפרוע. אלא שברגע שהצד שקיבל את השיק מפקיד אותו (הוא מכונה "הזוכה" בדיני הוצאה לפועל) – השיק חוזר. הדבר יכול לקרות ממגוון סיבות, כמו היעדר כיסוי מספיק בחשבון הבנק של בעל השיק, חשבון מוגבל, שיק שבוטל ועוד. העובדה שצ'קים חוזרים אינה מעידה בהכרח על חוסר תום ליבו של החייב. לא בטוח שהחייב ידע שדבר כזה יכול לקרות. ייתכנו מצבים שבהם שיקים ניתנו זמן רב מראש ולאחר שהחלו קשיים כלכליים אצל נותן השיק – הצ'קים מופקדים על ידי הזוכה, והם חוזרים.
מהם "אחיזה כשורה" ו-"אחיזה בעד ערך" בדיני שטרות/שיקים חוזרים?
לפני שניגשים לפתוח תיק בהוצאה לפעול, יש לברר מה מעמדו של האוחז בשטר/שיקים חוזרים ואם האחיזה בשטר היא כחוק וניתנת לגבייה. המושג "אחיזה כשורה" נועד לתאר מצב שבו למי שקיבל שיקים חוזרים תהיה יכולת להגיש אותם לביצוע במסגרת הליכי הוצאה לפועל. כדי ליהנות מההגנה שהגדרה זו מקנה, על האוחז בשטר לעמוד בכמה תנאים המעידים על תום ליבו ועל כך שלא התרשל בעת ביצוע העסקה וביניהם: השטר צריך להיות שלם ותקין, על האוחז בשטר לא להיות מודע לכך שזכותו הקניינית של מעביר השטר פגומה בעת העברת השטר, כמו כן מועד האחיזה בשטר צריך להיות לפני מועד פירעון השטר ועוד. הגדרה נוספת שרצוי שאוחז השטר יעמוד בה היא "אוחז בעד ערך". כדי לעמוד בהגדרה זו, על אוחז השטר להוכיח שנתן תמורה בעדו או שהוא עתיד לתת תמורה בעדו.
מעמדו של האוחז בשטר משמעותי ביותר בתהליך, במיוחד כאשר החייב מגיש התנגדות, וההליך עובר לשלב דיוני. במקרים אלו החייב יעלה טענות שונות נגד האוחז בשטר או שיטען לפגמים בשטר עצמו, שבגינם הליך ביצוע השטר ייעצר. מעמד של "אוחז כשורה" מעניק לזוכה בעלות נקיה בשטר, כך שגם אם נפל פגם בעסקאות קודמות שנעשו באמצעות השטר, האוחז הנוכחי לא יסבול מהם והוא חסין מטענות התנגדות שונות שמעלה החייב. לעומתה, הגדרת "אוחז בעד ערך" נועדה להתמודד עם מצבים שבהם החייב טוען לכישלון תמורה. לסיכום, ניתן לומר ששתי ההגדרות למעמדו של האוחז בשטר נועדו להתמודד עם מצב שבו האוחז בשטר נדרש להיפרע מאדם שונה מזה שנתן לו את השטר בתחילה. בכל אחד מהמקרים מדובר בזכות שונה המאפשרת להתמודד עם טענות החייב.
איך מגישים בקשה לביצוע שטר/שיקים חוזרים?
בטרם תוגש בקשה לביצוע שטר בהוצאה לפועל, על האוחז בשטר לשלוח מכתב התראה לכתובתו של החייב. ניתן לנסח ולשלוח את המכתב גם באופן עצמאי, אולם לניסוח מכתב באופן מקצועי על ידי עורך דין בצירוף חתימתו יש היבט הרתעתי שייתכן ויביא לפירעון החוב, אף בלא צורך בגורם חיצוני כדוגמת הוצאה לפועל. יתרה מכך, משלוח מכתב התראה מעיד על תום ליבו של זוכה, שעשה מאמצים סבירים לפני פנייה להליכי גבייה.
לאחר שליחת המכתב, יש להגיש בקשה ללשכת ההוצאה לפועל באמצעות טופס ייעודי לכך בצירוף המסמכים הדרושים. בעת מילוי המסמכים הדרושים חשוב להקפיד על דיוק במילוי בפרטים, מאחר וכל טעות עלולה להוביל לכך שהבקשה תידחה. כמו כן, יש לצרף לבקשה פלטים ברורים של השיקים החוזרים שהבנק מסר לזוכה. בנוסף לכך, בעל השטר נדרש לשלם אגרה בסך 1.25% מסכום השיקים החוזרים שמתווספת לחובו של החייב, והוא זה שנושא בתשלומה לאחר פירעון החוב.
מחלוף המועד הקבוע באזהרה שנשלחה לחייב ועד לסיום תהליך הגבייה ניתן לבקש סעדים שונים מרשם ההוצאה לפועל. סעדים אלו כוללים בקשה להטיל הגבלות שונות על החייב, לרבות צו עיכוב יציאה מהארץ ועיקולים. כמו כן, ניתן להגיש בקשה מהרשם להכריז על החייב כ-״מוגבל באמצעים״ ולבקש שיירשם במרשם פומבי של ״חייבים המשתמטים מחובותיהם״. חשוב לזכור כי ללא הפעלת לחץ משמעותי על החייב – ספק רב אם ישלם את חובו. לאור זאת, הסעדים הללו הם בעלי חשיבות מכרעת, שכן הם נועדו להפעיל לחץ על החייב ולדרבנו להסדיר את חובותיו.
הגשתם בקשה לביצוע שטר/צ'קים חוזרים – מה החייב יעשה בתגובה?
אחרי כל השלבים שציינו, מגיע השלב הבא – פנייה ממשית ללשכת הוצאה לפועל. שם, יש להגיש בקשה המכונה ״בקשה לביצוע שטר״. לאחר הגשת הבקשה, נשלחת אזהרה לבית החייב, שבמסגרתה הוא נדרש להגיב לתביעה. החייב יכול לפרוע את חוב, או לחלופין, כאמור, להגיש התנגדויות שמעבירות את הדיון בסוגיה מלשכת ההוצאה לפועל לבית המשפט.
התגובות האפשריות של החייב מגוונות. ראשית, החייב יכול להגיש ״התנגדות לביצוע שטר״. משמעותה של בקשה זו היא שהחייב בעצם טוען שישנן סיבות המצדיקות את אי-תשלום החוב, למרות שהשיק ניתן לזוכה. החייב יוכל לטעון שהתמורה לא התקבלה, שחתימתו זויפה, שהשיק נגנב וכיוצא באלה. שנית, החייב יכול להגיש ״בקשה בטענת פרעתי״, שהינה פשוטה יותר לבירור משפטי. כאן החייב טוען שהחוב כבר שולם ולכן, אין לתובע עילה משפטית המצדיקה את הפנייה למערכת ההוצאה לפועל מלכתחילה.
במרבית המקרים החייב יגיש התנגדות לביצוע שטר על מנת לגרור על ההליך המשפטי עד כמה שניתן. ככל הנראה, החייב מקווה שיוכל לחמוק מתשלום החוב, או אולי להשיב אותו כאשר תיפתר הבעיה התזרימית שלו. כפי שצוין, לאחר הגשת ההתנגדות על ידי החייב, הדיון בתיק עובר לבית המשפט. המטרה של הזוכה, באמצעות עורך דינו, היא להשיב את התיק למערכת ההוצאה לפועל בהקדם האפשרי כדי להתחיל את הליכי גביית החוב.
גביית שיקים חוזרים – איך עושים את זה בפועל?
לאחר שרשם ההוצאה לפועל יכיר בחוב כחוב פסוק, ניתן להתחיל לנקוט בהליכי גבייה. ככלל, ניתן לבצע שלשה סוגים של הליכים – הגבלות, עיקולים ומימושי נכסים. לכל הליך יש תכלית והשפעה שונה על תהליך גביית החוב, ולכן חשוב להכיר את ההבדלים ביניהם.
בקשה להטלת מגבלות: למגבלות יש אופי של ענישה. תפקידן להקשות באופן סביר על התנהלותם היומיומית של החייבים ובכך לספק להם תמריץ לפרוע את החוב. ניתן להטיל מגוון רחב של מגבלות, לרבות הגבלה על היכולת להנפיק או להשתמש בפנקס שיקים או כרטיסי אשראי, הגבלה על היכולת להנפיק או להשתמש ברישיון נהיגה או דרכון והגבלה על יכולת היציאה מהארץ.
הטלת עיקולים על נכסי החייב: מטרת העיקול היא להקפיא את המצב הקיים בנכס הנמצא בבעלות החייב. עיקול מונע מהחייב לבצע את הדבר שכל זוכה חושש ממנו - הברחת נכסים - מצב שבו החייב מעביר את נכסיו לגורמים אחרים, בדרך כלל לקרובי משפחתו, על מנת למנוע מהזוכה גישה אליהם. ניתן להטיל עיקול על נכסי החייב הנמצאים בבעלותו ואף להטיל עיקול על נכסי החייב הנמצאים ברשות צד ג׳, כמו למשל חשבון בנק, תיקי השקעות, נכסי נדל״ן ועוד.
מימוש נכסי החייב: לאחר הטלת עיקולים על נכסי החייב, ניתן לממשם על מנת לאפשר לזוכה לפרוע את החוב. כך למשל, ככל שמדובר בנכסים הנמצאים בבית החייב, החפצים שעוקלו נלקחים למחסנים ממשלתיים ומשם מפורסמים למכירה לציבור. הכספים שהתקבלו מועברים לזוכה לטובת פירעון החוב. ככל שמדובר בנכסים פיננסיים, הכספים שמתקבלים באמצעות מימוש הנכסים מועברים לידי הזוכה בצורה ישירה יותר.
היוועצות ושימוש בעורך דין בעת ביצוע הליכי גביית שיקים חוזרים צפויה להקל על גביית החוב באופן משמעותי. עורך הדין המתמחה בגביית צ'קים חוזרים הוא בעל הידע המקצועי לקבוע באיזה אמצעי ובאיזה תזמון להשתמש נגד החייב הספציפי כתלות בנסיבות המקרה.