ללמד את מקצועות העתיד – ולשדרג את איכות החיים: זו העיר שהמורים מרוויחים בה יותר

כשאתם חושבים על אילת, איזו תמונה עולה לכם לראש? רוב הסיכויים שאתם מדמיינים חופש, חוף ים, שמש נצחית וכמובן – פטור ממע"מ. אבל מורים רבים שמדרימים לאחרונה הכי רחוק שיש מוצאים על שפת הים האדום עוד כמה דברים, לא פחות חשובים: אופק קידום ייחודי, הטבות כלכליות משמעותיות וגם קצב חיים שנראה קצת אחרת ממה שהתרגלנו לראות בישראל.

עדן פרוחי (34), מורה זה שבע שנים, עברה עם משפחתה לאילת מקריית שמונה לפני שנה וחצי. "התחלנו לחפש שינוי, רצינו להוריד הילוך מהטירוף של החיים ולעבור למקום קטן יותר, נינוח יותר, לעשות פחות נסיעות לעבודה. ציירנו לעצמנו חלום כזה, והדברים פשוט התחברו", היא מספרת. את החלום הזה החליטו פרוחי ובעלה להגשים באילת בין השאר בזכות ההזדמנויות המבטיחות שמציעה העיר למורים, ובעיקר במקצועות המבוקשים: אנגלית, מתמטיקה, מחשבים ופיזיקה.

לפי התכנית שיזמו משרד האוצר ,משרד החינוך ועיריית אילת, מורים שמעתיקים את מקום מגוריהם לאילת ונקלטים לעבודה בהוראה בעיר זכאים לסל הטבות מיוחד, שבמסגרתו יקבלו מענקי חתימה בהתאם לתקופת הזמן שיתחייבו לעבוד בעיר – שנה אחת (מענק של 60 אלף שקל), שנתיים (72 אלף שקל לכל שנה) או ארבע שנים (85 אלף שקל לכל שנה). בעבור עבודה בהוראה החל מהשנה השביעית ועד השנה העשירית, יקבלו המורים 45 אלף שקל לכל שנת לימודים מלאה.

לפירוט המלא על סל ההטבות למורים באילת>>

וכך, בספטמבר 2023, פרוחי ומשפחתה עברו לאילת עם שלושת ילדיהם, בני 8, 5 ו-3.5. "מבחינת המרחק זה באמת מקצה לקצה, אבל מבחינת האווירה הקהילתית בעיר, אילת מאוד מזכירה את קריית שמונה", היא מספרת. "כולם מכירים את כולם וכולם רוצים לעזור לכולם. ככה הרגשנו כבר מהשבוע הראשון שלנו כאן. אני זוכרת שאמרתי לבעלי – זה לא מרגיש לי חדש. אני מרגישה בבית".

לדבריה, קבלת הפנים החמה ביותר הייתה בבית הספר: "כשהגעתי לכאן לראיון העבודה הראשון, המנהלת חיבקה אותי בסוף – זה סוג האנשים שיש כאן, האווירה ממש משפחתית. הם מבינים שהאנשים שמגיעים לעבוד כאן לרוב מנותקים לחלוטין מהמשפחה מבחינת המרחק, ויודעים כמה חשוב שתרגישי שבית הספר הוא בית, כשהשארת את הבית שלך כמה מאות קילומטרים מפה".

מור לוי (30), מחנכת ומורה למתמטיקה שעברה לאילת מאשדוד לפני 3 שנים, מספרת על חוויה דומה. "פזלנו לכיוון של הפרויקט הזה כמה שנים. קיבלנו המלצות מאוד חמות, אבל לקח זמן עד שאזרנו אומץ לעשות את השינוי הזה", היא אומרת. "נכנסנו למקום חדש, בעיר חדשה, ובאמת לא ידענו לאן הגענו ואיך הדברים עובדים כאן, אבל בית הספר דאג שתהיה לנו נחיתה רכה בעיר. הוא מינה מורה מלווה שהיה אחראי לקבל את כל המורים החדשים, ועשו לנו מפגשים מיוחדים עם המורים שהגיעו יחד איתנו, וזה מאוד עזר לנו".

לוי ובעלה, מורה גם הוא, החליטו לעבור לעיר לפני 3 שנים עם שלושת ילדיהם, בני 10, 7 ו-3, בזכות התמריצים הכלכליים – אבל לא רק. "קנינו דירה, ורצינו לצמצם קצת את המשכנתה, אז היתרונות הכלכליים קרצו לנו. מכיוון ששנינו מורים, המענקים היו מאוד משמעותיים ומשתלמים, והם מסייעים לנו מאוד", היא אומרת. הדבר הנוסף שמשך אותם אל ההרפתקה הזאת הוא הגיבוש המשפחתי. "רצינו לבוא ולעשות משהו של המשפחה שלנו", מסבירה לוי, "המרחק של אילת הוא גם חוויה. אמנם המשפחה המורחבת רחוקה, אבל זה גורם לגיבוש של המשפחה הגרעינית שלנו".

לצד קבלת הפנים בבית הספר, מרכז פסג"ה באילת מלווה את המורים החדשים בעיר ומעניק לכם תמיכה ומשאבים ייחודיים. "ברגע שהמורים החדשים מגיעים הם מוזמנים להצטרף לקבוצה מיוחדת שמלווה אותם במשך כמה שנים", מסבירה לוי, "המורים החדשים מכל בתי הספר בעיר נפגשים שם, יש להם כנסים והשתלמויות במיוחד בשבילם, הם עוברים פעילויות וסדנאות מקצועיות, גם כאלה שהם בעצמם מנחים, וגם מנהלים שיח על ההתאקלמות שלהם. זה מאוד עוזר".

"מסלול ההתקדמות הרבה יותר מהיר"

מעבר לתמריצים הכלכליים, פרוחי ולוי מספרות שהמעבר לאילת הציב בפניהן גם הזדמנויות מקצועיות יוצאות דופן בשלבים מוקדמים מאוד בקריירה. "מכיוון שאין פה הרבה עובדי הוראה, מסלול ההתקדמות כאן הרבה יותר מהיר", מסבירה פרוחי, שאחרי שנה בלבד קיבלה תפקיד של רכזת מתמטיקה בחטיבה העליונה, "כשרואים שמורה הוא איכותי, שהוא עושה עבודה טובה ונותן מעצמו, זה מאוד מוערך, ומהר מאוד מכוונים אותו למסלול ניהולי. לבית הספר מאוד חשוב לשמר אותו ולקדם אותו כמה שיותר מהר".

לוי, שהפכה לרכזת חינוך חברתי כבר בשנה השנייה בבית הספר שבו היא מלמדת, מסכימה. "יש כאן מקום לבוא ולהתפתח", היא מדגישה. גם בעלה, מורה לספרות והיסטוריה, קיבל תפקיד של רכז התאמות לתלמידים עם לקויות למידה בישיבה התיכונית שבה הוא מלמד בעיר. "הם מחפשים מורים עם ראש גדול שיבואו ויחוללו עשייה, שיהיו שותפים לתהליך, וכשמורים רוצים לתרום ולקחת חלק, רואים את זה ומיד משבצים אותם גם לתפקידי מפתח".

"בכלל, ההערכה הזאת היא משהו שמאוד מורגש באילת. זה מאוד חשוב בכל מקצוע, אבל בפרט בהוראה, כי העבודה הזאת יכולה להיות מאוד שוחקת לפעמים. אנחנו לא עובדים משמונה עד שלוש ואז מפילים את העט והולכים, בהוראה העבודה באה איתך הביתה – את חושבת על התלמידים, מה תעשי איתם למחרת, מכינה מערכי שיעור, אם קרה משהו לאחד התלמידים, זה מלווה אותך. כשעושים את זה מהלב, מהמקום הנכון, זה יכול להיות גם מאוד שוחק לאורך זמן. כשמעריכים אותך ויש לזה תוצאות, כשמציעים לך תפקידים כאלה, אז את מרגישה שרואים את העבודה הקשה שלך".

ארוחת בוקר בבית מלון, פיצה על הים בסוף היום

מה שקורה מחוץ העבודה לא פחות חשוב בעיני פרוחי ולוי, והן מספרות שגילו כאן שלווה שלא הכירו. "קודם כל העיר מאוד יפה, יש בה ים, הרים, וגם קצב החיים של האנשים פה הוא אחר", אומרת לוי. "אנשים לוקחים את הזמן, אפשר לצאת בעשרה לשמונה ולהגיע לבית הספר בזמן, הכל קרוב, ואין פקקים, אז אפשר להגיע במהירות ובקלות, ולהקדיש את הזמן הזה לדברים יותר חשובים. זה יתרון מטורף". לצד השלווה, העיר מציעה גם שפע של פעילויות ואטרקציות. "זאת עיר מאוד חיה ודינמית", מעידה לוי. "אפשר ללכת לארוחת בוקר בבית מלון ביום החופשי, יש כל מיני אירועי תרבות, העיר הזאת היא באמת כיף גדול".

כשהן נשאלות אם הן ממליצות על המעבר לאילת, הן משיבות בחיוב בלי להתבלבל. "תנו לעצמכם הזדמנות ליהנות מכל הטוב שיש לעיר הזאת להציע", אומרת פרוחי, "גם אם זה יכול להיות קשה בהתחלה להיות רחוקים מהמשפחה, אבל צולחים את זה מהר מאוד, ולא חסר מי שיעטוף אתכם פה". לוי מבהירה כי "בדיעבד, זאת אחת ההחלטות היותר חכמות שעשינו ואנחנו כל כך שמחים במעבר הזה. אנחנו חתמנו מהתחלה על ארבע שנים באילת, והיד עוד נטויה".