מאדמת רביבים אל לב החברה הישראלית: ציונות שמגיעה עם מעדר וערכים

כאן הכול התחיל

און ריפמן, נשוי ואב לארבעה מקיבוץ מעלה החמישה, הוא המייסד וסמנכ"ל החינוך של תנועת "השומר החדש". התנועה הוקמה לפני 17 שנה במטרה לתת מענה למציאות המורכבת והקשה עמה התמודדו חקלאי ישראל, אשר סבלו מטרור חקלאי יומיומי. ריפמן מכיר מקרוב את התחושות הקשות הללו, לאחר ששדות חקלאיים בקיבוץ רביבים בו גדל, הוצתו מספר פעמים רב.

ריפמן נזכר בשירותו הצבאי ומספר, "שירתי ביחידה מובחרת והרגשתי חזק ובטוח, חלק ממשהו גדול. אבל אז הייתי חוזר הביתה ורואה את השדות עולים בלהבות ונשרפים, וזו הייתה תחושה קשה של הפקרות. הרגשתי שהמדינה ורשויות החוק לא מצליחות להגן עלינו".

הרצון לעשות משהו משמעותי למען המדינה והחקלאים, נולד מתוך כאב. בשנת 2007 ריפמן חבר למאבקו של החקלאי שי דרומי. מתוך תחושת שליחות שלא נתנה לו מנוח, הוא גייס מתנדבים, יזם אירוע מחאה ושלח מיילים אישיים לחברי הכנסת.

במקביל באותם הימים, הקים יואל זילברמן מחנה שמירה קטן בציפורי שבגליל. זאת על מנת לסייע לאביו רועה הצאן, להתמודד עם איום מצד עבריינים. און, אז מדריך במכינה קדם צבאית, נסע עם חניכיו להתנדב לליל שמירה במחנה. כבר באותו הלילה, נרקם ביניהם קשר עמוק שנבע מערכים משותפים, הבנה כואבת של המציאות הקשה ותפיסה דומה של הרעיון הציוני. שניהם נשאו בליבם את אותה משאלה - לקחת חלק במשימה ברורה ומשמעותית: להגן על האדמה החקלאית של ישראל מפני הטרור שמאיים לכלותה. שם נזרעו הזרעים הראשונים להקמת הארגון "השומר החדש", שנוסד במטרה לשמור על אדמות חקלאיות, לתמוך בחקלאים ולחזק את החוסן הלאומי והקהילתי.

עם השנים, הפך הארגון מתנועה אזרחית קטנה לארגון לאומי בעל השפעה רחבה. כיום, הארגון פועל בכל רחבי הארץ עם מאות אלפי מתנדבים, רשת של 6 בתי ספר בשם ׳אדם ואדמה', מסגרת לשנת שירות, מכינה קדם צבאית ושלוחות נוספות של תוכניות מנהיגות. בנוסף, הוקמה תנועת הנוער של הארגון תחת השם ׳התנועה החדשה׳. ריפמן עובד בצמוד למזכ״ל התנועה איתן בן צבי, קצין בשייטת 13 שהחל את עבודתו בארגון בחודשי המלחמה הראשונים.

בחודשים האחרונים יצא "השומר החדש" בקמפיין טלוויזיוני ראשון, בו שולב השיר האהוב "אמא אדמה" של מיקי גבריאלוב. גבריאלוב עצמו, יחד עם און יואל וחברי "השומר החדש", הגיעו לימי צילום מיוחדים שנערכו ממש בשטח – שם מתרחשת העשייה היומיומית שמחברת בין אדם, אדמה וערכים.

החינוך צומח מתוך האדמה

את המסע הפרטי שלו, החל און ריפמן, דור תשיעי בארץ, בשדות של קיבוץ רביבים שבנגב. "גדלתי בחינוך קיבוצי קסום שמחובר בשורשים לארץ, לאדמה ולאנשים. הקהילה עודדה ערכים של אחריות, שוויון ואהבת הארץ. להיות איש חינוך זה משהו שעובר אצלנו בד.נ.א" הוא משתף באמוציונליות. "סבא שלי היה ראש מועצה וגנן בגן ילדים. אבי, שמואל ריפמן ז״ל היה ראש מועצה אזורית של הנגב המערבי ואמי הייתה מנהלת בית ספר. כולם עסקו גם בחקלאות".

השירות הצבאי של ריפמן והמפגש עם אתגרי השטח והחברה הישראלית חידדו עבורו את ההבנה כי הציונות של המאה ה-21 זקוקה למענה חדש שמותאם לדור הצעיר, ששורשיו אינם מחוברים לאדמה ולעבודה חקלאית.

אז איך עושים ציונות?

און, שעיצב את תחום החינוך בארגון "השומר החדש", עומד מאחורי שורת תוכניות חדשניות ופורצות דרך, המבוססות על תפיסה עמוקה והוליסטית. עבורו, חינוך, בשונה מהוראה, הוא לא רק העברת ידע, אלא הוא תהליך של בניית זהות, שייכות, אחריות ואהבת הארץ. לטענתו, החינוך הוא התשתית שעליה נבנים אדם, קהילה ועם.

"חינוך לציונות הוא רב-שכבתי, בדיוק כשם שהאדם הוא רב-מימדי", מסביר און. "יש את הרובד האינטלקטואלי – לימוד רעיונות, פילוסופיות, הגות ציונית אבל זה לבדו זה לא מספיק. ציונות צריך לעשות. להרגיש אותה דרך הידיים," הוא אומר בנחרצות.

משלחת מחו"ל שהגיעה לארץ במסגרת תוכנית התנדבות, חידדה עבורו את התפיסה הקיימת. הם יצאו לעבוד איתו בכרם חדש במצפה רמון שעדיין היה בשלבי הקמה. "לא יכולתי לפספס את הברק בעיניים שלהם כשאמרו לי: 'כבר עשרה ימים אנחנו בארץ, אבל רק עכשיו, אנחנו מרגישים שעשינו ציונות. את הכרם הזה שהיינו שותפים להקמתו, נזכור לתמיד'". לצד הציונות המעשית, ישנה גם הציונות חברתית – זו שנולדת מתוך עשייה משותפת, בלימוד ובחברותא. חיבור בין אנשים, בין שכבות שונות של החברה, בין חלום למעשה.

"קשה להתמודד לבד עם רעיונות גדולים ולהוציאם אל הפועל. חשוב לעבוד יחד כצוות, לדעת לשתף כשקשה. אנחנו בתנועה מתעסקים המון בפן הרגשי, מתוך הבנה שהרגש הוא מנוע משמעותי בקרב הדור הזה. היות והמודלים החינוכיים של הארגון מבוססים על סיפורים אישיים שמחברים לחקלאים ולאדמה, כמעט כל מפגש נפתח בשיחת השראה".

אופי הארגון והפעילות

אחד הדברים הראשונים שעשו און ויואל היה לקבוע את טון התנועה. "קבענו שאנחנו ארגון מתנדבים ולא חברת שמירה. אנחנו רוצים להשפיע על התודעה ולא לפתור בעיה טכנית מקומית. הארגון קם במטרה לשנות מודעות ציבורית לגבי חשיבותה של החקלאות לעתידה של מדינת ישראל".

עוד מסביר ריפמן כי "החזון שלנו להיות תנועה ציונית, המחברת בין החברה בישראל לאדמה ולמורשת. הגדרנו מצפן פנימי והחלטנו על שלושה ערכים מובילים: אומץ אזרחי, המגלם את היכולת לא לקבל כל דבר כמובן מאליו, לשאול שאלות, להיות מוכן לפעול תמיד ולשלם מחירים, ערבות הדדית הכוללת בתוכה את העזרה לחקלאים ואהבת הארץ".

מאז פרוץ המלחמה, תנועת "השומר החדש" מעניקה סיוע שוטף לחקלאי הצפון והדרום – מעין "עזרה ראשונה חקלאית" בדמות מאות אלפי ידיים עובדות. למעלה מ-300 אלף מתנדבים כבר נרתמו לעבודה, לצד פתרונות טכנולוגיים פרקטיים שמסייעים לחקלאים להתמודד עם המציאות המורכבת בשטח.

"בסיור שקיימנו לפני כמה ימים בקריית שמונה יחד עם סגן ראש העיר, הוא סיפר לנו שמפרוץ המלחמה הגיעו לאזור כ-8,000 מתנדבים כדי לסייע בשיקום הנזקים וכמחצית מהם מ'השומר החדש'", מתאר ריפמן.

רשת בתי הספר "אדם אדמה"

כחלק מפעילות הארגון הוקמו שישה בתי ספר תיכוניים הפועלים במתכונת קמפוס פנימייתי בפריפריה. בית ספר שביעי צפוי להיפתח בקרוב בקיבוץ יראון שעל גבול לבנון. בכל אחד מהמוסדות, יום הלימודים נפתח בשעה 5:00 בבוקר בעבודה חקלאית בשדות, ובשעות הצהריים לומדים התלמידים ציונות ולימודי חקלאות מתקדמים בשילוב טכנולוגיות חדשניות. הרשת הוקמה בשיתוף הקרן הקיימת לישראל בארה"ב.

תנועת הנוער של "השומר החדש" מונה כיום כ-20 אלף ילדים ובני נוער מכל רחבי הארץ. פרויקטים נוספים שמוביל הארגון הינם: שנת שירות ומכינה קדם צבאית ליד ערד שמטרתה חיזוק הנגב וההתיישבות ופיתוח חקלאות אורגנית. בעתיד שואף הארגון להרחיב את פעילותו ולשלב בה גם שירות צבאי חקלאי משמעותי, כזה שיהפוך את בני הנוער לשותפים של ממש בבניית עתידה של ישראל ויעמיק את תחושת השייכות והאחריות למדינה.

תפקיד בני הנוער בדור הנוכחי

בחג השבועות – חג המסמל יותר מכול את מתן התורה, ההתחדשות והחיבור לאדמה – תצא לדרך ועידת הנוער הראשונה של "השומר החדש". המפגש המרגש יאחד תחת קורת גג אחת את כלל בני הנוער הלוקחים חלק בתוכניות הארגון: משנות השירות, דרך המכינות הקדם-צבאיות, בתי הספר, ועד בני הנוער מהיישובים ומהמצפים ברחבי הארץ. זאת במטרה לעורר השראה בבני הנוער, לחבר אותם לערכים שמוביל הארגון, ולאפשר להם להביע רעיונות וליזום מהלכים חדשים.

הוועידה החלה בפעילות מרגשת, כשאלפי בני נוער מכל רחבי הארץ הגיעו יחד לשקם את חוות פיליפ, שהקים סא״ל יוחאי הרשברג ז״ל, אשר נפל במלחמת חרבות ברזל. ילדיו של יוחאי בחרו להמשיך את המורשת ולהקים במקום מרכז שיקומי לנפגעי המלחמה. פעילות זו היא חלק מסדרת פרויקטים רחבה שבה לוקחים חלק בני הנוער של "השומר החדש", ובהם: מצפה איתמר, מצפה יהונתן ויוזמת "בונים את קריית שמונה מחדש".

"עצם קיום המפגש בחווה הוא הזדמנות לרתום את בני הנוער להיות חלק מתהליך הקמה משמעותי, שמשלב בין זיכרון, התחדשות ונתינה. הנוער של היום מגיע סקרן, פתוח, ומלא רצון להבין לעומק. הוא לא כבול לסטריאוטיפים או לפוליטיקה – אלא מחפש לפגוש, להכיר, וללמוד. זהו דור שמבין שלהעביר שבת עם חרדים או בדואים זה לא איום על הזהות שלו, אלא הזדמנות לגלות עוד רובד במי שהוא ולהתחבר לציונות רחבה ופלורליסטית ולערכים של אהבה, ערבות הדדית שלא מבקשת להכתיב אלא להקשיב ולחבר", מסכם ריפמן.