מנפצים מיתוסים: מה באמת מותר ואסור לכלבים לאכול?

כשכלב חדש מגיע הביתה, קשה לעמוד בפני המבט הממיס שהוא שולח אלינו בזמן הארוחה. אנחנו רוצים לפנק אותו והוא מצידו כנראה ישמח לקבל כמעט כל דבר שנציע, אבל בין עצות שעוברות במשפחה לבין טיפים שמסתובבים ברשת, לא תמיד קל לדעת מה באמת טוב ובריא לו. ד"ר טל שפיצן, וטרינר עם ניסיון של 16 שנים, מכיר את הטעויות האלה היטב וראה לא מעט מההשפעות שלהן במרפאה. אז ביקשנו ממנו לעבור על כמה מהאמונות הנפוצות ביותר בנושא ולהסביר איך עושים את זה נכון.

"אם הוא אוכל דשא, בטח חסר לו משהו"

בטיולים, כלבים לפעמים אוכלים דשא וחלק מהאנשים מאמינים שזה אולי סימן שהם לא אוכלים מספיק או לא מקבלים מספיק רכיבים מזינים מהאוכל שלהם. "זה לא בהכרח אומר שחסר להם משהו במזון וגם לא שהדשא מנקה להם את מערכת העיכול", אומר ד"ר שפיצן. לדבריו, לפעמים הדשא פשוט מעורר בהם עניין.

אבל בהקשר הזה חשוב לשים לב למקום שבו הם עושים את זה: בגינה ציבורית או בשטח מרוסס, אכילת דשא עלולה לחשוף את הכלב לחומרים שלא היינו רוצים שיבלע. ואם ההתנהגות חוזרת לעיתים קרובות או מלווה בהקאות ובשינוי בהתנהגות, כדאי להתייעץ עם וטרינר במקום לנסות לאבחן את הסיבה לבד.

"עצם היא הפינוק הכי טבעי לכלב"

התמונה של כלב מכרסם עצם מוכרת לכולנו מסרטים מצוירים שגדלנו עליהם, אבל ד"ר שפיצן ממליץ לא לתת לכלבים עצמות כי הן עלולות להישבר לחתיכות חדות, לפצוע את הפה ואת מערכת העיכול או לגרום לחסימה. "כמעט אחרי כל חג אני מוצא את עצמי מטפל בכלבים שאכלו עצמות", הוא מספר ומדגיש שאם רוצים לתת לכלב משהו ללעוס, עדיף לבחור מוצר שמיועד לכך ולהתאים אותו לגודל שלו.

"מה שטוב לנו טוב גם לו"

לתת לכלב קצת אוכל מהצלחת מרגיש כמו מחווה של אהבה טהורה. הבעיה, מסביר ד"ר שפיצן, היא שהכלב לומד לצפות לאוכל בכל פעם שמתיישבים לשולחן ושחלק מהמרכיבים במנות שלנו עלולים לסכן אותו. ענבים, בצל, שום ושוקולד הם רק חלק מהדוגמאות למזונות שאסור לתת לכלבים. גם קסיליטול, ממתיק שנמצא בין היתר במסטיקים ללא סוכר, רעיל לכלבים ומצריך פנייה מיידית לווטרינר במקרה של בליעה.

במקרה אחד שהוא זוכר משנות עבודתו בבית חולים וטרינרי באיטליה, הגיע אליו כלב במצב קשה עם אנמיה והצוות התקשה להבין מה גרם לה. רק כששאלו את בעליו מה אכל, התברר שנתנו לו כבד ונציאני שהוכן עם כמות גדולה של בצל. "זאת הייתה השאלה שעזרה לנו להבין מה קרה ולהציל אותו בעזרת טיפול די פשוט", הוא נזכר ומזכיר כי גם מנה שנראית תמימה לבעלים יכולה להכיל מרכיב מסוכן לכלב.

"ירקות הם בריאים, אז אפשר לתת כמה שרוצים"

לא כל פינוק הוא רעיון גרוע, אבל גם פינוק מתאים צריך להינתן במידה. ד"ר שפיצן מספר שפעם הציע לבעלים של כלב לתת לו מעט גזר. בהמשך התברר שהכלב מקבל כמעט קילו גזר ביום ועלה המון במשקל. "אנחנו רוצים לפנק אותם, אבל שוכחים לחשוב על הכמויות ולחשב אותן ביחס לגודל שלהם", הוא אומר.

זה נכון גם לגבי מאכלים יומיומיים אחרים כמו גבינה צהובה או חטיפים: כמות שנראית לנו קטנה יכולה להיות משמעותית לכלב קטן. בנוסף, כדאי לחשוב על כמות ה"פינוקים" כחלק מכלל המזון שהכלב מקבל ולא כתוספת שניתנת ללא הגבלה.

"הכלב אוהב את האוכל של החתול, אז כנראה שזה מתאים לו"

בבית שיש בו גם כלב וגם חתול, החלפת קערות מזדמנת יכולה לקרות לא מעט. טעימה חד פעמית מהקערה השנייה לרוב אינה מהווה בעיה אצל חיות בריאות, אבל כמזון קבוע, לכל אחד מהם דרושים רכיבים בכמויות שונות.

מזון לחתולים בדרך כלל עשיר יותר בחלבון ובקלוריות ולכן אם הכלב אוכל הרבה ממנו זה עלול לגרום לעלייה במשקל ולהיות בעייתי במיוחד אם יש לו מחלת רקע. בכיוון ההפוך קיים סיכון אחר: חתול שאוכל לאורך זמן רק מזון לכלבים עלול לסבול ממחסור בטאורין, חומצת אמינו שהוא חייב לקבל מהמזון. מחסור כזה עלול לפגוע בשריר הלב ולגרום למחלת לב קשה. לכן, גם אם הם נהנים לגנוב ביסים אחד מהשני, חשוב שכל אחד יאכל בקביעות את המזון שמיועד לו.

"אם כתוב 'מזון לכלבים', הוא מתאים לכל כלב"

ההתאמה של המזון לשלב בחייו של הכלב היא חשובה ביותר: גור זקוק להרכב תזונתי שמתאים לגדילה שלו, כאשר לכלבים מבוגרים מאוד עשויים להיות צרכים ייחודיים משלהם שדורשים מזון ספציפי. לדברי ד"ר שפיצן, כשמשווים בין מזונות שמיועדים לכלבים בגדלים שונים, לפעמים ההבדל המורגש ביותר לכלב הוא לאו דווקא ההתאמה לגזע הספציפי שלו, אלא גודל הגרגר וקלות הלעיסה.

בנוסף, כשבוחרים מזון לגורים מגזעים גדולים, חשוב להתחשב גם בגודל שלהם, כי הם ממשיכים לגדול עד גיל מאוחר יחסית וזקוקים לתזונה שמותאמת להתפתחות העצמות והמפרקים שלהם. לכן רצוי לבחור בשבילם מזון גורים שמיועד לגזעים גדולים.

"מספיק לקרוא את רשימת הרכיבים כדי לדעת אם האוכל טוב"

רשימת הרכיבים יכולה לספר מה יש בשקית, אבל היא לא מספרת לבדה אם המזון מספק את כל מה שהכלב צריך. ד"ר שפיצן מציע להתחיל בשאלה פשוטה שמופיעה על האריזה: האם זהו מזון מלא, שיכול לשמש בסיס לתפריט מזין בפני עצמו, או מזון משלים, כמו חטיף, שנועד להצטרף אליו? אחר כך כדאי לבדוק שהמזון מתאים באופן ספציפי לכלב ולשלב שלו בחיים.

ומה קורה לפני שהמזון מגיע לשקית? לפני כשנתיים ביקר ד"ר שפיצן במרכז המחקר של פורינה בצרפת. לצד בדיקות של חומרי הגלם ושל הרכב הפורמולה, הוא ראה שם כלבים שמקבלים מזונות שונים כדי לבחון אם הם רוצים לאכול אותם. "הם מבקרי המסעדות של עולם הכלבים ויש להם כנראה את התפקיד הכי שווה שכלב יכול לקבל", הוא אומר. אבל טעימות, כמובן, הן רק חלק מהעבודה. לדבריו, במרכז בוחנים גם את איכות חומרי הגלם ואת האופן שבו המזון מתעכל ומשפיע על הבריאות של הכלבים.

אז לפני שנותנים לכלב עוד משהו מהצלחת או מחליפים לו מזון בעקבות עצה לא מבוססת, כדאי לעצור ולבדוק מה באמת מתאים לו. ממש כמו אצל בני אדם, לא כל מה שהוא שמח לאכול טוב לו ובחירה נכונה מתחילה בהיכרות עם הצרכים שלו ולא עם טיפ אקראי שנתקלנו בו.