האם בעתיד נוכל לנגב צלחת חומוס בחלל? ניסוי מהפכני בהובלת צוות מדענים מאוניברסיטת סטנפורד ובראשם המדען הישראלי, ד"ר יהונתן ויינטראוב, יוצא לדרך הניסוי מתבצע כחלק ממשימת "רקיע" (בהובלת עמותת קרן רמון וסוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה) - טיסתו של  איתן סטיבה, הישראלי השני בחלל והראשון אי פעם בתחנת החלל הבינלאומית. במסגרת הניסוי ישוגרו לתחנת החלל הבינלאומית 28 גרגירי חומוס ויונבטו בתנאי חוסר כבידה. ניסוי זה עשוי להביא את הבשורה החקלאית הראשונה בחלל, ולהכין את התשתית לקראת הקמת מושבה ניסיונית על הירח בשנת 2025, שמטרתה הסופית היא יצירת מושבה אנושית פעילה במאדים בעתיד.

"ישראל, שכבר זכתה לכינוי 'סטארט-אפ ניישן', מסתמנת גם כמובילה טכנולוגית עולמית בתחום הניו-ספייס" אומר ד"ר יהונתן ויינטראוב, ממייסדי עמותת SpaceIL, שיזם ומוביל את הניסוי. "החיבור בין החומוס, שהוא סמל לישראליות, לבין הירח, אולי לא נתפס כטבעי אך למעשה ייתכן וטמונה בו ההוכחה שקיומם של חיים על הירח קרובים מתמיד".

האם הפתרון למזון בחלל יגיע מישראל?

לפי ד"ר ויינטראוב, גרגירי החומוס נבחרו בזכות הסגולות והערכים שלהם. "חשבנו על מאכל שהוא מזין, בבחינת 'סופר פוד', וגם בעל יכולות חמצון. מצאנו שהחומוס הוא עתיר חלבון ולכן בעל ערך תזונתי רב וגם משחרר חמצן לאוויר, שני אספקטים חשובים שיהוו בסיסים להקמתה של מושבה חקלאית ראשונה על הירח".

מי שתומכת ומשתתפת בניסוי היא קבוצת המזון והמשקאות הבינלאומית, שטראוס, וחברת הבת שלה "סברה", המתמחות בחומוס. בבסיס הניסוי עומד זן גרגירי החומוס הכי ישראלי שיש, "זהבית", שפותח בישראל ומשמש, בין היתר, להכנת חומוס 'אחלה'. 28 גרגירי חומוס מסוג "זהבית" שנבחרו בקפידה יהוו קבוצת ביקורת וניסוי של ויסות קצב הגדילה. כמו כן, נעקוב אחרי גדילת השורשים של זהבית באמצעות טכנולוגיה מיוחדת של Pillcam, גלולת המצלמה שפותחה, איך לא, בישראל, ונרכשה על ידי חברת מדטרוניק.

"הטכנולוגיה של Pillcam תאפשר לנו לעקוב אחר הנבטת הגרגירים בזמן אמת", מסביר פרופ' אייל שמעוני, סמנכ"ל הטכנולוגיות של קבוצת שטראוס. "את האדמה יחליף מצע של ג'ל ייחודי המכיל חומר דישון מתקדם שפותח על ידי קבוצת חיפה, ובו כל הרכיבים החיוניים לצמיחתו של החומוס בתנאים המאתגרים של החלל והירח. אם נצליח לגדל חומוס בחלל, קל וחומר בירח, תהיה לנו זכות חד-פעמית להשפיע על עתיד האנושות".

 רוצים לדעת עוד על אחלה בחלל?

מגדלים את חומרי הגלם מחדש

"המחויבות של קבוצת שטראוס להשקיע בקידום מזון בר קיימא וחדשנות תוך מבט אל העתיד, יחד עם הידע והמומחיות שלה במזון מבוסס חקלאות, משתלב היטב עם החזון שלנו ועם מטרות הניסוי", ממשיך ד"ר ויינטראוב. "הובלת עתיד האנושות מחוץ לכדור הארץ נראית אולי כמו משימה רחוקה, אבל היא קרובה מתמיד. אני שמח ששטראוס בחרה להיות כבר היום שותפה לפתרונות שכולנו נזדקק להם מחר".

קבוצת שטראוס בחרה אף להרחיב את ההזדמנות החינוכית שנרקמה בעקבות הניסוי, ותקדם פעילות תחת מותג החומוס המוביל בישראל "אחלה", במסגרתה יחולקו ערכות ניסוי דומות ויוקם אתר תוכן ללמידה ועידוד התנסות עצמאית. פרופ' שמעוני: "היכולת שלנו לקחת חלק בקידום עולמי של פתרונות מזון, גם מחוץ לכדור הארץ, היא מבחינתנו עוד דרך למימוש חזון החברה לטיפוח עתיד תזונתי טוב יותר".

"אחלה" הוא מותג שתמיד שואף לחדשנות, ניפוץ מוסכמות וגילויים חדשים", מסבירה דינה שובל, מנהלת השיווק של חטיבת האוכל בשטראוס. "מותג שמסתכל על המציאות הקיימת ושואל שאלות המובילות להבנה וחדשנות אמתית. הרי מי חשב שאפשר לגדל חומוס בחלל? הניסוי עומד בקנה אחד עם המהות והערכים של 'אחלה' – לגלות מחדש את חומרי הגלם ולייצר משהו חדש – רק שהפעם אנחנו לא רק "מגלים" אלא ממש מגדלים את חומרי הגלם מחדש".

גרגיר חומוס (צילום: אחלה, שטראוס)
מגדלים את חומרי הגלם מחדש | צילום: אחלה, שטראוס

למען הדורות הבאים

מובילי פרויקט "חומוס בירח" לא רק דואגים לתזונה עתידית, אלא גם לדור העתיד כאן בכדור הארץ. האתגר הגדול שמולו עומד הניסוי – גידול מזון בתנאי אקלים קיצוניים כמו אלו הקיימים בחלל החיצון, הוא אתגר שקיים גם כיום בכדור הארץ ויכול לאיים על החיים כאן בעתיד. מדי שנה תנאי האקלים בכדור הארץ הופכים לקשים וקיצוניים יותר ונזקי מזג האוויר פוגעים רבות בתוצרת החקלאית. הצלחת הניסוי תפתח דרך גם לפתרונות חקלאיים כאן בכדור הארץ ותבטיח קיימות תזונתית גם לדורות הבאים.

"בתכנון מערכות מתוחכמות ועדינות אנו עומדים בפני אתגרים רבים כמו בעיות הנדסיות, תפקודיות ופיזיות רבות, וגם נדרשים לעמוד בסטנדרטים הקפדניים של נאס"א לגבי מה לגיטימי ואפשר לשלוח לתחנת החלל", מסביר פרופ' אלכס פדואה, מעצב הניסוי. "מלבד האתגרים תמיד עולות גם שאלות בסיסיות בנוגע לתדמית המוצר: האם זה יצור מדעי? האם זה עתידני? האם זה מוצר חקלאי או פלטפורמה ליצירת מזון? התשובה היא כן לכל השאלות".

"הפרויקט נתן לנו הזדמנות להיחשף לנושאים מגוונים ולאתגרים טכנולוגיים אשר חייבו כל אחד מהעוסקים בניסוי לצאת מעט מאזור הנוחות שלו", אומרת גל סקלר, אחראית על תחנת הבקרה של החומוס. "האתגרים הללו מעניקים לנו הזדמנות להתפתח ולהרחיב את היריעה המקצועית שלנו".

איתי גרסטן, מפתח אלגוריתם לשערוך קצב הגדילה של החומוס: "ישנה למידה אין-סופית סביב התמודדות עם אתגרים טכנולוגיים, אך עובדים על הניסוי קבוצה גדולה של אנשים מדהימים, שמוכיחה בכל פעם מחדש שאין בעיה שאינה פתירה ושתמיד אפשר לכוון יותר רחוק ויותר גבוה – ועל הדרך גם לקדם את האנושות דרך טכנולוגיה וחינוך!".

מתחנת החלל הבינלאומית לישראל

במקביל לניסוי שייערך בחלל, ייערכו ניסויים דומים גם בישראל בכאלף כיתות לימוד ברחבי הארץ. כ-200 בתי ספר ועשרות אלפי תלמידים יקבלו ערכה דומה לזו שתשוגר לחלל ויוכלו להתנסות בעצמם בניסוי מדעי של הנבטת גרגירי חומוס. ניסויים אלו יהוו קבוצת ביקורת לניסוי המשוגר.

ניסוי נוסף ייערך במדרשת אמי"ת קמה לבנות בעיר ירוחם, שם תלמידות הלומדות במגמת טכנולוגיה ייחודית קודדו בעצמן חלק מהקוד של מערכת הניסוי. התלמידות ייערכו השוואה עם הניסוי שייערך בחלל, שיהיה זהה כמעט לחלוטין לניסוי המקורי, למעט כוח הכבידה ולרבות הנורות באורך גל אדום רחוק, שמטרתו לאפשר האצה והאטה של קצב הגדילה במידת הצורך.

"להיות חלק ממשימה שמהווה את אבני היסוד של עתיד האנושות בחלל זה כבוד גדול ומרגש מאוד, אבל הכי מרגש זה שתלמידות מירוחם לוקחות חלק בפיתוח התוכנה האחראית על הצלחת תהליך הניסוי", אומר אלעד שגיא, המהנדס הראשי של הניסוי. "מדובר על ילדים שהם בסופו של דבר דור העתיד והם אלו שגם יוכלו ליהנות מהצלחת הגידולים בחלל. האפשרות של פיתוח מערכת, שהיא אחת מאבני היסוד של בניית המושבות העתידיות בחלל, ע"י מהנדסים וותיקים העובדים יחד עם תלמידות תיכון, מאפשרת לנו להבין את משמעות העבודה לא רק בשביל עצמנו, אלא גם למען הדורות הבאים".

גם אתם יכולים להיות חלק מהניסוי ההיסטורי

"חשוב לנו להנגיש לציבור את הפרויקט ולייצר מחוברות בקרב אזרחי ישראל, ובעיקר בקרב הדורות הבאים – הרי הם אלו שהניסוי נערך עבורכם", אומרת דינה שובל. "לשם כך התחברו לשורה של משפיעני רשת, באינסטגרם ובטיקטוק במקביל לפעילות הרשת החברתית המרכזית שלנו".

"אנחנו קוראים לציבור הרחב להיות חלק מהיסטוריה, בתקופת הניסוי על מוצרי החומוס של 'אחלה' יופיע קוד QR דרכו ניתן להיכנס למתחם תוכן ולצפות בשיגור בשידור חי, ללמוד על הניסוי ולקבל עדכונים חיים מתחנת החלל הבינלאומית" קוראת שובל לציבור ומזמינה את הציבור הרחב להיות חלק מההיסטוריה".

 

הניסוי נערך בתמיכה ובשותפות קבוצת שטראוס , קבוצת המזון והמשקאות הבינלאומית וכן "סברה" חברת בת של שטראוס המתמחות בחומוס, לצד מענקים מדעיים נוספים ובהם: קבוצת חיפה וחברת המכשור הרפואי מדטרוניק, והשותפות העסקיות קרן ההשקעות Moon2Mars Ventures ועמותת D-Mars. שיגור גרגירי החומוס ייערך בתאריך 19.2.21 וישודר בשידור חי.

הניסוי הוא אחד מ-35 ניסויים המתקיימים במסגרת משימת 'רקיע' - מספר חסר תקדים של ניסויים במסגרת זמן המשימה.